לימוד 12 משנה יא 

אבטליון אומר: חכמים הזהרו בדבריכם. שמא תחובו חובת גלות, ותגלו למקום מים הרעים, וישתו התלמידים הבאים אחריכם וימותו, ונמצא שם שמים מתחלל: 

הלימוד לע"נ נאוה בת צבי וסנדרה 🕯️

במהלך השנים האחרונות פורסמו בכלי התקשורת המרכזיים מספר כתבות שעניינן חשיפת התבטאויות בעייתיות של רמי"ם במכינות תורניות. הכתבות עסקו בעיקר במכינת בני דוד בעלי ובמכינת עוצם הממוקמת כיום במושב נווה. כמו בהרבה מקרים אחרים, אלו לא תחקירים מקוריים של הכתב שחתום על הידיעה, אלא תחקירים מוכנים שהגיעו ממקור חיצוני. הפורום החילוני, ששם לו למטרה להאבק בהדתה במרחב הציבורי במדינת ישראל, צפה בעשרות שעות של שיעורים במכינות התורניות שמתוקצבות על ידי משרד הביטחון. כשנתקלו בהתבטאויות בעייתיות, הן הפנו אותן לכתבי ערוצי החדשות, וכך הן הפכו לכתבות. 

השיא של הגל הזה היה בכתבה שעשה עמרי מניב, כתב חדשות 13 על הרב אסף נאומבורג ממכינת עוצם. בכתבה ראו ושמעו את הרב נאומבורג אומר דברים חריפים מאוד נגד הצבא ונגד הציבור החילוני במדינה. לאחר מכן התברר שלפחות במקרה הזה- לא דובים ולא יער. מדובר בסילוף מכוון. כל בר דעת שמאזין לשיעור מבין שהרב נאובורג עשה לתלמידים שלו תרגיל ועימת אותם עם התפיסות החרדיות כלפי צה"ל, כלפי המדינה, וכלפי הציבור החילוני, ולא אמר את דעתו. מכינת עוצם דרשה מחדשות 13 פיצוי של 300,000 ₪, חדשות 13 התנצלו וסרבו לפצות את המכינה, ובינתיים השעו לתקופה מוגבלת את עמרי מניב. המכינה תבעה את חדשות 13 בבית המשפט, והמשפט עדיין מתנהל. 

הגמרא בכמה מקומות מדברת על כך שצריך להזהר בלימוד תורה, לא ללמד תלמיד שאינו הגון. אדם שמטרותיו לא ישרות, יכול בקלות להבין לא נכון במקרה הטוב, ובמקרה הגרוע- לסלף. צריך להזהר מתלמידים כאלו. 

אבל הזהירות הזו לא מספיקה. אבטליון אומר את זה בדרך רמז, בסופו של דבר לא תמיד דברי התורה הנובעים מהמעיין הטהור סגורים וחתומים. לא בקושי גדול הם עלולים למצוא את עצמם בגלות, במקום זר להם, ושם מתערבבים במים הטהורים והזכים- מים הרעים. מי שעלול לסבול מהמים הרעים הללו הם לא רק תלמידים בעייתיים, אלא גם תלמידים שכוונותיהם טהורות. ולכן תמיד צריך להזהר. 

למוסרי התורה יש אחריות כבדה. קודם כל, שלא להשניא את התורה. להביא לידי כך שמי התורה יהיו זכים ונקיים. בפנימיות ובחיצוניות. לגרום לכך שגם אם דברי התורה יחובו חובת גלות ויהיו במקום מים הרעים- הם עצמם ישארו בטהרתם. 

על גבי שלילת הרעה, צריך לבנות את הטובה, להאהיב את התורה. המהר"ל מסביר שדברי שמעיה ואבטליון מכוונים לאותה מטרה. אבטליון דיבר על החלק של "סור מרע". ואילו שמעיה, במשנה הקודמת, דיבר על החלק של "עשה טוב". חיבור תלמידי החכמים למלאכה, ושנאת השררה שיש ברבנות.

הזהירות הזו נדרשת בעיקר מגדולי התורה, אבל לא רק. מכל אדם ששייך לבית המדרש, שאומר דברי תורה, שמבאר ומסביר לילדיו ולחבריו. לא להשניא את דברי התורה, ולהיפך- להאהיב להגדיל ולרומם אותם.