לימוד 8 משנה ז

נתאי הארבלי אומר: הרחק משכן רע, ואל תתחבר לרשע, ואל תתיאש מן הפורענות: 

הלימוד לע"נ נאוה בת צבי וסנדרה 🕯️

החיים שלנו מורכבים מהרבה בחירות. בחירות קטנות- מה לאכול? מה ללבוש? ובחירות גדולות- איפה לגור? מה ללמוד? עם מי להתחתן?

הבחירות שלנו מושפעות משיקול דעת רציונלי, מהתחושות שלנו, ומהזהות שלנו. אנחנו תופסים את עצמנו ביחס לעולם באופן מסוים, שמכליל את היכולות שלנו, הגוף, הנטיות, הכחות והאמונות. זהות היא כמובן דבר מתפתח, ולא קפוא. בגיל ההתבגרות הזהות אלסטית מאוד, והיא מתעצבת. במהלך החיים הבוגרים היא בדרך כלל לא משתנה באופן דרמטי, אלא רק זזה קצת פה ושם. לפעמים אנשים עוברים משברים, וחוזרים לפתוח ולעצב מחדש את הזהות גם בגילאים בוגרים.

מאיפה הזהות שלנו מגיעה? חלקים מסוימים מגיעים מרעיונות שאנחנו שומעים ומתקבלים על דעתינו, או להיפך. אבל נראה לי שהחלקים המשמעותיים יותר, מגיעים מתפיסות שעוברות אלינו דרך התת-מודע. אורח החיים של ההורים, הבית בו אנחנו גדלים וכדו'. הדברים הללו משפיעים על תפיסת המציאות והעצמיות שלנו. 

גם לתרבות שבה אנחנו חיים יש השפעה גדולה על תפיסת המציאות והעצמיות שלנו. לא רק במקומות ישירים, אלא בתפיסות לא מודעות שעוברות דרך השיח. האופן שבו מתייחסים ברשות הרבים לגוף, לנפש, ללבוש, לאוכל, למשפחה, לחינוך, ללימודים, לתורה ומצוות. יכולים להיות דברים שכאשר הם נאמרים בצורה ישירה אנחנו מתקוממים, אבל כשאנחנו פוגשים את היחס הזה במציאות, לא בתיאוריה, ובצורה לא ישירה, אנחנו מושפעים ממנו ונעשים קצת קשורים אליו. 

התרבות הכללית שאנחנו חיים בתוכה אומרת הרבה מאוד דברים שלא מתקבלים על דעתינו ואנחנו יכולים להיות נחרצים בדעתנו כנגדה, אבל אנחנו חיים בתוכה, קשורים אליה, מושפעים ממנה. מעצם זה שאנחנו מסתובבים ברחובות, רואים שלטי חוצות, רואים פרסומות, קוראים עיתונים, רואים סרטים ותכניות טלוויזיה, מאזינים לרדיו (ולפודקאסטים:). 

התגובה החרדית לכל העניין הזה היא- בואו נתנתק מכל הקשר הלא טוב הזה. האמת, אני יכול להבין את הניסיון הזה. מצד שני לפעמים זה חסר סיכוי, ויש לזה גם מחירים כבדים. החברה הציונית דתית בוחרת להיות חלק מהתרבות הזו. 

נתאי הארבלי מדריך אותנו- הרחק משכן רע. אתה מושפע מהסביבה, מהתרבות, מהשיח שסביבך. אם אתה רוצה לשמור על הזהות שלך, אתה צריך להיות בסביבה, בשיח ובתרבות שמתאימים למה שאתה מאמין. אצל הרמב"ם זו הדרכה שמופיעה בצורה חיובית (הלכות דעות פרק ו הלכה א): 

דרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר ריעיו וחביריו ונוהג כמנהג אנשי מדינתו, לפיכך צריך אדם להתחבר לצדיקים ולישב אצל החכמים תמיד כדי שילמוד ממעשיהם, ויתרחק מן הרשעים ההולכים בחשך כדי שלא ילמוד ממעשיהם 

גם אם בסופו של דבר אנחנו בוחרים שלא להסתגר, אנחנו חייבים להיות מודעים לדברים הרעים שנמצאים בשכנות אלינו. לדעת לעשות את ההפרדות ולהתנתק מדברים שהם ממש שכן רע. וגם דברים שאנחנו מוכנים להיות קשורים אליהם- לדעת להציף את תפיסת העולם שעומדת מאחוריהם ואת הבעייתיות שיש בה. לדעת להיות ביקורתיים ולחזק את הזהות בה אנחנו מאמינים.