
Sign up to save your podcasts
Or
לימוד 11
הלימוד לעילוי נשמת אלעד בן נפתלי ופנינה 🕯️
משנה ט
ר"ש בן ננס אומר: מעטרין את הבכורים חוץ משבעת המינים. רבי עקיבא אומר: אין מעטרין את הבכורים אלא משבעת המינים:
משנה י
רבי שמעון אומר: שלש מדות בבכורים. הבכורים, ותוספת הבכורים, ועיטור הבכורים. תוספת הבכורים מין במינו, ועיטור הבכורים מין בשאינו מינו. תוספת הבכורים נאכלת בטהרה ופטורה מן הדמאי, ועטור הבכורים חייב בדמאי:
בתחילת החנטה אדם מסמן את הפירות הראשונים בחוט אדום, ואומר עליהם: הרי אלו ביכורים, אבל הביכורים הללו לא באים לבד. מביאים איתם שור וקרניו מצופות זהב, או גדי וקרניו מצופות כסף. מביאים איתם סלים מזהב וכסף, או מנצרים. אלו תוספות חיצוניות לביכורים. ישנן שתי תוספות קרובות יותר לביכורים עצמם: "תוספת הביכורים" ו"עיטור הביכורים". תוספת הביכורים אלו פירות שאדם קוטף יחד עם פירות הביכורים ומוסיף עליהם, מגדיל את הכמות. הם יכולים לבוא גם ממטע אחר וממין אחר, אבל זה חייב להיות משבעת המינים, משום שהתוספת הופכת להיות ממש חלק מהביכורים, באותה רמת קדושה.
למה להביא תוספת? למה לא להסתפק בפירות הביכורים עצמם? וגם- מה פתאום שפירות שלא הוקדשו בזמן הנכון, יהפכו להיות ביכורים? איך זה קורה?
נראה שהעקרון שמוביל את כל התוספות והעיטורים של הביכורים, הוא מה שלמדנו במשנה ח, ההתמקדות של המשנה בעשירים, כרוצה לומר: ביכורים זו מתנת שפע, ולכן יש עניין להוסיף ולהביא בגדול, לא רק את הפירות המקוריים עצמם. אמנם בשביל שיתקדשו כמו הפירות הראשונים, צריך להיות הגרעין הראשוני, שהוא באמת ראשית ביכורי אדמתך, אבל אחרי שיש את ההתחלה, על גביה אפשר להוסיף את תוספת הביכורים.
עיטור הביכורים זו מתנה קצת יותר "רחוקה" מהפירות עצמם. חכמים נחלקים אם צריך להביא דווקא ממיני הביכורים או לא. אבל גם לפי ר' עקיבא, שאפשר להביא עיטור ביכורים דווקא משבעת המינים, זה לא מדאורייתא, אלא זו גזרה דרבנן שבאה למנוע טעות. אדם עולה לירושלים עם התהלוכה, ולפני שמגיעים מסבירים לו שכדאי לקנות פירות טריים לעטר את הסל של הביכורים. בשוק בדרך לירושלים הוא לא מוצא פירות משבעת המינים, וחבר מסביר לו שאפשר להביא גם תפוחים. הוא מתפלא, אבל שותק. בשנה הבאה הוא חושב להביא ביכורים מתפוחים, ולא מבין שרק בתורת עיטור אפשר היה להשתמש בהם.
בפירוש "משנה ראשונה" שואל: במקומות שיש חשש שאדם יעבור על איסור, חכמים גזרו גזרות. ר' שמעון בן ננס היה משוכנע שגם כאן יש צורך כזה, אבל ר' עקיבא לא מסכים. למה? למה לא לגזור?
מסביר ה"משנה ראשונה", בגלל שאנחנו עוסקים כאן בפעולה של הידור ועיטור מצווה, אנשים שעוסקים בהידור מצווה, אנחנו לא חוששים שיבואו לידי טעות. נראה שהעניין הזה של תוספת, הידור, עיטור שפע ועושר, הוא מאפיין מרכזי בהבאת הביכורים.
לימוד 11
הלימוד לעילוי נשמת אלעד בן נפתלי ופנינה 🕯️
משנה ט
ר"ש בן ננס אומר: מעטרין את הבכורים חוץ משבעת המינים. רבי עקיבא אומר: אין מעטרין את הבכורים אלא משבעת המינים:
משנה י
רבי שמעון אומר: שלש מדות בבכורים. הבכורים, ותוספת הבכורים, ועיטור הבכורים. תוספת הבכורים מין במינו, ועיטור הבכורים מין בשאינו מינו. תוספת הבכורים נאכלת בטהרה ופטורה מן הדמאי, ועטור הבכורים חייב בדמאי:
בתחילת החנטה אדם מסמן את הפירות הראשונים בחוט אדום, ואומר עליהם: הרי אלו ביכורים, אבל הביכורים הללו לא באים לבד. מביאים איתם שור וקרניו מצופות זהב, או גדי וקרניו מצופות כסף. מביאים איתם סלים מזהב וכסף, או מנצרים. אלו תוספות חיצוניות לביכורים. ישנן שתי תוספות קרובות יותר לביכורים עצמם: "תוספת הביכורים" ו"עיטור הביכורים". תוספת הביכורים אלו פירות שאדם קוטף יחד עם פירות הביכורים ומוסיף עליהם, מגדיל את הכמות. הם יכולים לבוא גם ממטע אחר וממין אחר, אבל זה חייב להיות משבעת המינים, משום שהתוספת הופכת להיות ממש חלק מהביכורים, באותה רמת קדושה.
למה להביא תוספת? למה לא להסתפק בפירות הביכורים עצמם? וגם- מה פתאום שפירות שלא הוקדשו בזמן הנכון, יהפכו להיות ביכורים? איך זה קורה?
נראה שהעקרון שמוביל את כל התוספות והעיטורים של הביכורים, הוא מה שלמדנו במשנה ח, ההתמקדות של המשנה בעשירים, כרוצה לומר: ביכורים זו מתנת שפע, ולכן יש עניין להוסיף ולהביא בגדול, לא רק את הפירות המקוריים עצמם. אמנם בשביל שיתקדשו כמו הפירות הראשונים, צריך להיות הגרעין הראשוני, שהוא באמת ראשית ביכורי אדמתך, אבל אחרי שיש את ההתחלה, על גביה אפשר להוסיף את תוספת הביכורים.
עיטור הביכורים זו מתנה קצת יותר "רחוקה" מהפירות עצמם. חכמים נחלקים אם צריך להביא דווקא ממיני הביכורים או לא. אבל גם לפי ר' עקיבא, שאפשר להביא עיטור ביכורים דווקא משבעת המינים, זה לא מדאורייתא, אלא זו גזרה דרבנן שבאה למנוע טעות. אדם עולה לירושלים עם התהלוכה, ולפני שמגיעים מסבירים לו שכדאי לקנות פירות טריים לעטר את הסל של הביכורים. בשוק בדרך לירושלים הוא לא מוצא פירות משבעת המינים, וחבר מסביר לו שאפשר להביא גם תפוחים. הוא מתפלא, אבל שותק. בשנה הבאה הוא חושב להביא ביכורים מתפוחים, ולא מבין שרק בתורת עיטור אפשר היה להשתמש בהם.
בפירוש "משנה ראשונה" שואל: במקומות שיש חשש שאדם יעבור על איסור, חכמים גזרו גזרות. ר' שמעון בן ננס היה משוכנע שגם כאן יש צורך כזה, אבל ר' עקיבא לא מסכים. למה? למה לא לגזור?
מסביר ה"משנה ראשונה", בגלל שאנחנו עוסקים כאן בפעולה של הידור ועיטור מצווה, אנשים שעוסקים בהידור מצווה, אנחנו לא חוששים שיבואו לידי טעות. נראה שהעניין הזה של תוספת, הידור, עיטור שפע ועושר, הוא מאפיין מרכזי בהבאת הביכורים.
162 Listeners
43 Listeners
191 Listeners
644 Listeners
2,843 Listeners
301 Listeners
51 Listeners
13 Listeners
0 Listeners
1 Listeners