הלימוד לעילוי נשמת אלעד בן נפתלי ופנינה 🕯️

משנה ג

הקרובים מביאים התאנים והענבים והרחוקים מביאים גרוגרות וצמוקים

והשור הולך לפניהם וקרניו מצופות זהב ועטרת של זית בראשו החליל מכה לפניהם עד שמגיעים קרוב לירושלם 

הגיעו קרוב לירושלם שלחו לפניהם ועטרו את בכוריהם 

הפחות הסגנים והגזברים יוצאים לקראתם לפי כבוד הנכנסים היו יוצאים 

וכל בעלי אומניות שבירושלם עומדים לפניהם ושואלין בשלומם אחינו אנשי המקום פלוני באתם לשלום:

במשנה מופיעים שני עקרונות הקשורים בהידור מצווה: הראשון, שהקרובים צריכים להתאמץ ולהביא פירות טריים ולא מיובשים. השני, כאשר מתקרבים לירושלים צריך להוציא את הפירות מהאריזות ולסדר אותם בצורה יפה, וכך יש להביא אותם לתוך ירושלים. 

הידור מצווה זה עניין שקיים בכל התורה, לומדים אותו מדברי עם ישראל בשירתם על הים כאשר הם רואים את גילוי השכינה הגדול: "זה אלי ואנוהו". אי אפשר לקשט את הקב"ה, אלא אנחנו עושים לפניו מצוות יפות ומהודרות.

במיוחד מודגש הדבר במצוות ה"ראשית". ראשית זה לא רק עניין כרונולוגי, זה לא רק סדר הדברים, הראשית זה גם המובחר והמשובח.

ובאמת גם בתרומה שנקראת ראשית יש לתרום את היפה מכל הפירות. כאשר הפרי היפה מתקלקל יותר מהר, והוא פחות יעיל עבור הכהן, יש מחלוקת תנאים האם עדיף לתרום מן היפה או מן המתקיים. 

גם לגבי ביכורים למדנו בפרק א שאין מביאים ביכורים מתמרים שבהרים ולא מפירות שבעמקים. התמרים בהר אינם תמרים מובחרות, והענבים בעמק אינם מובחרות, ויש לאדם להביא ביכורים רק מהפירות המובחרים ביותר. 

הידור מצווה, בכל התורה כולה, ובתרומה שנקראה ראשית, אסור שיבוא על חשבון המצווה עצמה. אם אין אפשרות לעשות סוכה יפה או טלית נאה, חלילה לנו מלוותר על המצווה.

אלא שבביכורים נראה שהולכים עם העניין הזה צעד אחד קדימה. 

המשנה למלך בפירושו על הרמב"ם (ביכורים ב, ג) מעיר: "ודע שאין הכוונה שאין מפרישין מפירות אלו על פירות שהם מן המובחר אלא הם עצמם פטורים מן הבכורים". ר' חיים קנייבסקי בדרך אמונה מסיק מכך שאת ה"אחד מששים" של הביכורים מחשבים רק מהפירות המובחרים. במילים אחרות: בביכורים המהודר והמובחר איננו עדיפות בדרך קיום המצווה, אלא זה עניין בהגדרת המצווה עצמה. 

העניין הזה מסביר הלכה נוספת בביכורים- בניגוד לשאר מצוות התלויות בארץ, את הביכורים אין מפרישים אלא משבעת המינים. ובניגוד למצוות אחרות, שחכמים הרחיבו את הקיום שלהם, וחייבו גם מינים שפטורים מדאורייתא, בביכורים השאירו את החיוב כמו שהוא ולא נגעו בו. החייבים בביכורים הם אך ורק פירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל. 

ומה קורה אם אדם הביא ביכורים מתאנים סוג ב'? נחלקו בשאלה זו שנים מגדולי האמוראים בגמרא במסכת מנחות. ריש לקיש ור' יוחנן. הרמב"ם פסק להלכה את שיטת ר' יוחנן, שביכורים סוג ב' לא רק שאין להביא אותם לכתחילה, ולא רק שהם פטורים לגמרי מהמצווה, אלא שהם גם לא יכולים להתקדש. ההסבר לדברי ר' יוחנן הוא שאין כאן שני דינים- האחד, שהמין החייב הוא שבעת המינים, והשני שצריך להביא רק מהמשובחים. אלא שהמין החייב אלו פירות משובחים בלבד, שיכולים לבוא רק משבעת המינים, ולפירות שאינם משובחים כלל אין שייכות עם מצוות הבאת הביכורים, אין לחשב אותם ואין שום דרך לקדש אותם, הם כמו מינים הפטורים ממצוות ביכורים. כמו שאי אפשר להפריש תרומות ומעשרות מגבינה וביצים, כך אי אפשר להביא ביכורים מפירות שאינם סוג א' א'.