לימוד 8

הלימוד לעילוי נשמת אלעד בן נפתלי ופנינה 🕯️

משנה ו

עודהו הסל על כתפו קורא מ"הגדתי היום לה' אלהיך" (דברים כו) עד שגומר כל הפרשה.

ר' יהודה אומר: עד ארמי אובד אבי.

הגיע לארמי אובד אבי, מוריד הסל מעל כתפו ואוחזו בשפתותיו, וכהן מניח ידו תחתיו ומניפו.

וקורא מ"ארמי אובד אבי" עד שהוא גומר כל הפרשה

ומניחו בצד המזבח והשתחוה ויצא:

לפרשת מקרא ביכורים יש שני חלקים. הפסוק מתחיל במילים שלא נאמרות בסדר הבאת הביכורים, מפני שהן מתארות מה צריך לקרות: "וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם, וְאָמַרְתָּ אֵלָיו:"

החלק הראשון של מה שצריך להגיד, זה תוכן הדברים שנאמר לכהן: "הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לַה' אֱלֹהֶיךָ כִּי בָאתִי אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵינוּ לָתֶת לָנוּ:וְלָקַח הַכֹּהֵן הַטֶּנֶא מִיָּדֶךָ וְהִנִּיחוֹ לִפְנֵי מִזְבַּח ה' אֱלֹהֶיךָ: וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ:". המילים האחרונות בחלק הזה יש קטע קישור, שמעביר את הדיבור מדיבור לכהן לדיבור לפני ה', ואז מגיע החלק השני שמתחיל בתיאור ירידת יעקב למצרים, מתאר את השעבוד הקשה והיציאה ממנו, עד הכניסה לארץ ישראל:

"אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה... וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים... וַיּוֹצִאֵנוּ ה' מִמִּצְרַיִם... וַיְבִאֵנוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה וַיִּתֶּן לָנוּ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ: וְעַתָּה הִנֵּה הֵבֵאתִי אֶת רֵאשִׁית פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לִּי ה'".

מפשט המשנה נראה שיש מחלוקת בין חכמים לר' יהודה על ההפרדה בין שני חלקי פרשת מקרא ביכורים. לפי חכמים קוראים את הכל ברצף, ולפי ר' יהודה עוצרים באמצע, עושים "תנופה", כלומר הבעלים והכהן אוחזים בסל הביכורים יחד ומנענעים אותו, ורק אז הבעלים קוראים את החלק השני. המפרשים מסבירים, בצורות שונות, שגם לפי תנא קמא אלו שני חלקים שונים שמפרידים ביניהם. בפירוש "תוספות יום טוב" הסביר שר' יהודה מפרש את דברי חכמים ולא חולק עליהם. בפירוש "משנה ראשונה" הסביר שגם לפי תנא קמא היו עושים תנופה משותפת ברגע שמגיעים לתחילת החלק השני, ההבדל ביניהם הוא בשאלה האם היו עוצרים את הקריאה, עושים תנופה, ואז ממשיכים- לפי ר' יהודה. או- ממשיכים בקריאה, ותוך כדי כך עושים תנופה- לפי תנא קמא. לפי פירוש המשנה ראשונה דברי ר' יהודה הן רק המילים: "עד ארמי אובד אבי", וההמשך: "הגיע לארמי וכו' מוריד וכו', תיאור התנופה וקריאת החלק השני, זה נכון גם לתנא קמא. 

יוצא שמהמשנה עולה שיש שני חלקים לפרשת מקרא ביכורים. מה העניין לחלק את הפרשה באופן הזה?

בפשט הפסוקים אפשר לראות שהחלק הראשון פונה לכהן: "ובאת אל הכהן... ואמרת אליו: הגדתי היום לה' א-לקיך וכו'", ואילו החלק השני פונה לקב"ה: "וענית ואמרת לפני ה' א-לקיך..."; מה התפקיד של כל אחת מהאמירות? האברבנאל (לדבריו הגעתי דרך הספר "פרי עץ חיים"), בפירוש שלו לתורה, מסביר שהמטרה בפניה לכהן היא להסביר לו שהוא לא הסיפור. זה לא מתנה, חוק לכהנים בגלל קדושתם. יש כאן משהו יותר מזה, אני הולך לפנות לקב"ה, להודות לו על הניסים שעשה לעם ישראל, ועל הזכות שלי להנות מהפירות הללו, ולמלא אותם במשמעות. אתה, הכהן, עוזר לי בכך, משום שאי אפשר להעלות את הפירות הללו על המזבח. 

אמנם הפירות לא עולים על המזבח, אבל מניפים אותם, מכוונים אותם כלפי מעלה. הבעלים לא יכול לעשות את זה לבד, הכהן עוזר לו, הנוכחות של הכהן כאן היא לא מטרה בפני עצמה, לא באנו לפרנס אותו. התפקיד של הכהן הוא לעזור לבעלים לרומם את הפירות למקום גבוה של מתנה לה'.