חמש דקות של התפתחות

פרק אחרון - סיום ועדכון

יש משהו נפלא בחיים שנקרא : "לייצר אילוצים חיצוניים". 

בעיניי זו ה-דרך לייצר מחויבויות שעומדים בהן לאורך זמן וכך לעשות פעולות שקשה לנו לעשות מכוח הרצון. 

אבל זה בא עם מחיר: בסוף צריך לעמוד במחוייבות שקבענו כל הזמן ויגיעו רגעים בהם זה לא יתאים, 

בהם לא רוצים-ואז מגיעה תחושת של ריקנות , משתלטת תחושה שאותה מחויבות "זללה את האנרגיה".

בפרק של היום נדבר על איך נמנעים מאותה תחושת ריקנות ונשארים בצד של העשייה שמזינה וממלאת אותנו באנרגיה (עד כמה שניתן).

האם מנהיגות היא תכונה נרכשת? או מולדת?

מה זו בכלל מנהיגות?

איפה מנהיגות פוגשת סמכות?

על כל השאלות האלו ועוד אני מנסה לענות בפרק סולו שהקלטתי על מנהיגות למול סמכות ועלה בפודקאסט השיעורים שלא למדתי בבצפר,

חשבתי שהוא לגמרי מתאים גם לפה.

40 עקרונות למנהיגות באופן בו אני תופס אותה.

*דיסקליימר קטן,

חשוב לי לציין שמה שנאמר בפרק הזה מגיע מספרים, מהרצאות, מקורסים אבל יותר מהכל,

מחוויה שלי של מנהיגים שונים שיצא לי לפגוש מקרוב ומהמון התנסות אישית בניהול והובלה של חברות עסקיות.

אני מרגיש ויודע שיש לי עוד הרבה מה ללמוד בדומיין הזה ואני מגיע לזה ממקום של צניעות והבנה שיש לי עוד הרבה מה ללמוד.

מקווה שתצליחו לקבל ערך מתוך העקרונות האלו.

יאללה בואו!

המוח שלנו במהותו- הוא עצלן גדול.

מצידו הוא תמיד יעדיף להשקיע כמה שפחות אנרגיה בהרפתקאות חדשות ולהישאר ב"אזור הנוחות" המוכר והידוע. 

למה? כי אבולוציונית הוא מתוכנת לשמור עלינו בחיים ולצאת מנקודת הנחה שיש סכנות בחוץ.

אז איך זה מסתדר עם הזמנים המודרניים, כשאנחנו חיים בעידן שכל כך מאופיין ב- "ביטחון" ?

נוצר חיכוך בין המציאות לבין שרידים אבולוציוניים, בין התניות לבין מציאות , בין חילופי הדורות- 

ובתוך כל המציאות המורכבת הזאת... אנחנו גם נדרשים גם להיות מאושרים.

בפרק של היום נדבר על מה זה בכלל "אושר", איך אפשר להיות מודעים לאותן התניות ואיך מנווטים לדרך הזהב בין האבולוציה- לבין המציאות.

יהיה מעניין, מועיל, בעל ערך והכי חשוב - טוב למוח.

יאללה, תבואו

לכולנו יש כל מיני דברים שאנחנו רוצים להכניס יותר לתוך החיים שלנו ומה שמגביל אותנו או הרבה פעמים יגרום לנו לוותר מהר, 

זה עודף של פעולות שיגזלו לנו הרבה אנרגיה וזמן.  

אז איך נוכל להכניס את אותם דברים לחיים שלנו במינמום פעולות ובצורה טבעית? 

על זה בדיוק דיברתי בפרק השבועי של חמש דקות של התפתחות.

יאללה בואו!

כולנו משתמשים בדפוסי ההתנהגות שיצרנו לעצמנו לאורך החיים - צורות חשיבה, אוצר מילים, כללי התנהגות, התניות אוטמטיות וכו'. 

אותם דפוסים שיוצרים לנו וודאות ויכולת להסתדר בכל תחומי החיים -

מאיך אנחנו ניגשים לדייט דרך פגישה עסקית ועד יציאה חברית או משפחתית.

עם היתרונות שמביאה אותה וודאות וגורמת למוח שלנו להיות יותר 'יעיל', 

אנחנו גם הופכים יותר ויותר מאנושיים לרובטיים ומפסידים רגעי סרנידפיות שמונעים מאיתנו יצירתיות, כנות עמוקה ואנושיות.

מתוך אותם רגעים ,אנחנו חוסמים נהרות של אושר פוטנציאלי שיכל להכנס לחיינו. 

בפרק השבועי הרחבתי טיפה על הנושא ואיך נוכל לאפשר לעצמנו לצאת טיפה מהאוטמט ולעבור יותר לאנושיות. בואו!

מכירים את זה שאתם עושים פעולה מסוימת... וזה מרגיש שלא "אתם" עשיתם אותה?

כתבתם, ציירתם, גילפתם בעץ, עשיתם משהו עבור העסק... לא משנה מה. זה יכול להיות כל דבר.

ואז בכמה דקות, ממש ב0 מאמץ, זרם ממכם תוצר מדהים ?

תוצר שאם הייתם מנסים בכח בזמן אחר... כנראה שהיה לוקח לכם המון זמן ויוצא באיכות פחות טובה?

אז יש שיכנו את הרגע הזה "מוזה", אבל בעיני מדובר במשהו אחר.

מדובר בניהול זמן 2.0- או במילים אחרות ניהול אנרגיה.

היום אני רוצה לשתף אתכם בתובנות שהגעתי אליהן בזמן האחרון לגבי הכלי העוצמתי הזה של ניהול אנרגיה, מה בכלל קורה לנו באותם רגעים שבהם אנחנו לא "אנחנו",

מאיזו שכבה עמוקה בזהות שלנו זה מגיע ואיך כל זה יעזור לנו לנהל את הזמן שלנו בצורה הרבה (הרבה) יותר טובה.

בשבוע האחרון הייתה לי שיחה משמעותית עם עובדת ותיקה אצלי בקבוצת החברות,

שיחה שפתחה לי תובנות והעניקה לי מתנות שלא הייתי מקבל באף ספר, קורס או עשרות שעות של הקשבה לפודקאסטים.

המפתח לקבל את אותן מתנות (שהיו סביבי כל הזמן) היה פשוט להתנתק מארכיון הנחות היסוד האוטמטי שקיים אצלי (ואצל כולנו) בראש ולאפשר כנות ברוטאלית בשיחה;

כנות עמוקה וטוטאלית, ללא מנגנוני הגנה וב100% קשיבות והכלה שהביאו איתה עושר גדול מאד.

בפרק השבועי של חמש דקות של התפתחות שיתפתי על אותה שיחה, על הארכיון שבראש שלנו ומתי כדי לנתק אותו מאיתנו ועל העושר הגדול שמביאה הכנות.

הצטרפו! 

״משמעת עצמית גבוהה והרגלים חזקים עשויים להצביע על ניתוק וחוסר קשיבות לעצמי ולקיום״.

משפט שכתבתי בסטורי בשבוע האחרון ויצר המון תגובות המבקשות שאסביר את הדברים בצורה עמוקה יותר.  

 מי שעוקב קצת אחרי התכנים שלי יודע שאני משתף לא מעט (ואפילו יצרתי קורס בנושא) על אותם המנגנונים שאימצתי לעצמי כדי לייצר ולתחזק הרגלים ומשמעת עצמית גבוהה, ככה שזה אולי יכול להישמע קצת משונה שמשפט כזה יצא דווקא ממני. 

ֿֿֿבתקופה האחרונה אני עובר תהליכי חקר עצמי עמוקים (שאולי עוד ארחיב אליהם בפרקים אחרים) שגורמים לי לצאת רגע מהדפוסים שהייתי מאד בטוח בהם עד כה.

בחנתי את דפוסי המשמעת העצמית ו״הרגלי הברזל״ שאימצתי לעצמי בזווית מעט אחרת-

פתאום ראיתי את החסרונות המשמעותיים שהם מביאים איתם ואת המתח הגבוה בינם לבין אטימות, ניתוק וחוסר קשיבות. 

בפרק של היום הרחבתי על הנושא קצת יותר, הצטרפו אם מעניין אתכם לשמוע יותר :)

אם היו יורים עלינו חצים, כנראה שהיינו סופגים את החץ הראשון.

הוא יגיע בלי הכנה מוקדמת, בלי ציפיות, משום מקום וככל הנראה, לא נוכל להשפיע עליו.

מהחץ השני - תהיה לנו כבר הרבה יותר שליטה, אנחנו נהיה במודעות לירי החצים ונוכל להכין את עצמנו לקראתו.

האנולוגיה של אותם 'חצים' מתבטאת בהרבה פעולות בחיים שלנו - מחשבות, אירועים, תקריות ביום יום. 

איך נזהה את אותם 'חצים'? איך נכין את עצמנו לקראת ה'חצים' הבאים? 

בדיוק על הקונספט הזה דיברתי בפרק השבועי של חמש דקות של התפתחות.