הנטע

הפרק נפתח כהמשך ישיר לחלק הראשון של סיפור הוויפאסנה. נטע מסבירה שהיא לא רואה בוויפאסנה המלצה גורפת לכולם, אלא חוויה שצריכה להגיע מתוך רצון פנימי אמיתי ומוכנות. היא מדגישה שאין דרך אחת נכונה להתפתחות אישית, וכל אדם צריך לבחור את הדרך שמתאימה לו.

בהמשך היא מתארת את הוויפאסנה כחוויה קשה מאוד, אבל גם כזאת שפירקה בתוכה דברים עמוקים. היא מדברת על כאבים, בכי, רגשות שהיו כלואים בגוף, ועל התחושה שאחרי שנותנים להם מקום, הם מפסיקים “לרטוט” בתוכנו ולהביא לחיים שלנו את אותם שיעורים שוב ושוב.

אחד הרעיונות המרכזיים בפרק הוא שכל דבר שמפעיל אותנו מבחוץ, כעס, עצב, תסכול או פחד, לא באמת נוצר רק בגלל האדם או הסיטואציה שמולנו, אלא חושף משהו שעדיין חי בתוכנו ומבקש ריפוי. ברגע שעוברים את השיעור הזה, לטענתה, החיים מפסיקים להביא לנו את אותו דפוס שוב ושוב.

היא משתפת גם במה שקרה לה אחרי הוויפאסנה, הקושי לחזור לרעש של העולם, מוזיקה ברכב, אנשים בבית קפה, רשתות חברתיות וגירויים חיצוניים. היא מתארת איך החוויה גרמה לה להתרחק מהאינסטגרם, להתחבר מחדש לכתיבה, להרצאות, לספר ולדברים עמוקים יותר שלא הצליחה להתמיד בהם לפני כן.

בהמשך היא מדברת על “צ׳יפ דופמין”, הדופמין הזול שמגיע מגלילה, לייקים, סטוריז, אוכל מתוק וגירויים מהירים. לדבריה, כשהיא הפסיקה לקבל את הדופמין הזה כל יום מהרשתות, נפתח לה מחדש המקום ליצור דברים משמעותיים יותר.

הפרק נכנס גם לנושא של אכילה קשובה. היא מתארת איך בוויפאסנה היא למדה לאכול לא מתוך תאווה או הסחת דעת, אלא מתוך הקשבה לגוף, רעב, שובע ומה באמת נכון לה. מתוך זה היא מחברת את השיחה לנושא רחב יותר של מדיטציה, חיבור לגוף והיכולת לשים לב למה שקורה בפנים לפני שהעולם החיצוני שואב אותנו.

אחרי 14 יום של ויפאסנה, הגיע הזמן לדבר תרתי משמע, מצחיק שכולם שואלים אותי בסקרנות ״מה באמת לא דיברת 14 יום??״, מי מספר לכם שלא לדבר קטן עלי, שברתי את הלסת פעם ולא דיברתי חודשיים, האישיו בויפאסנה זה לא, לא לדבר, אלה לשבת עם עצמך במשך שעות ולחזור על ההוראות שקיבלת 18 שעות ביום. כמה ? 18. לאורך כל הויפאסנה חשבתי על מה אני אגיד ביום שאדבר, חשבתי על כותרת, על מילה שתעביר את המסר, והמילה היחידה שעלתה לי הייתה ״עינוי״, כל כך חיכיתי לשתוק ולהיות עם עצמי, התרגשתי לויפאסנה חשבתי שזה בדיוק מה שאני רוצה, אבל מסתבר שממש לא ידעתי לאן אני נכנסת. הפודקאסט מחולק ל2 פרקים כי יש הרבה על מה לדבר, הפרק הראשון הוא רגע ההסבר איך זה נראה ועובד כי מסתדר שיש שיטות שונות וכמובן שאלות עם הלכה לשיטה הקשוחה ביותר (בלי לדעת).והפרק השני הוא התובנות שאחרי וקריאת המחברת שרשמתי בה בכל יום את החוויות שלי ובוא נגיד ששום יום לא דומה לקודמו. חוויות חוץ גופיות ולבסוף ההמלצה שלי האם ללכת או לא ולמי, מקווה שתאהבו יותר ממה שאני חשבתי שאהבה בויפאסנה. עדכנו איך היה, נמסטה🙏🏻

מאחורי כל דבר שתקוע בחיים שלנו יש לנו סיפורים למה  "ככה זה" או ש"חייבים לעבור דרך הכאב כדי להירפא או לשנות"?

בלייב הזה נטע שמה על ההנחה הזו סימן שאלה, ומדברת על איך אנחנו הרבה פעמים פשוט "משחקות בסצנה" בסרט של עצמנו מהעבר במקום להבין שהמציאות היא משהו שאנחנו יכולים לברוא כל יום מחדש.
הפודקאסט הזה יעזור לכם לזהות איפה התת מודע מחבל לכם, איך לשנות את האוטומט היומיומי כדי לצאת מהלופ ולהשיג תוצאות חדשות בחיים ובעיקר איזה פעולות לעשות כדי לסמן ליקום שאתן באמת מוכנות לברוא מציאות חדשה. 

אחרי שהתרגשנו ממה צופן לנו ההווה- הגיע הזמן לעלות כיתה ולהתרגש ממה שאנחנו הולכים לברוא!

כולם מסברים על "תודעת שפע" אבל תכל’ס? איך עושים את זה בחיים האמיתיים?

בפרק של היום אנחנו עושות שטיפת מוח לאיך חיים בתודעת שפע בכל אזורי החיים, בלי קלישאות ורוחניקיות.

בפרק נטע לוקחת אותנו אל מאחורי הקלעים של דרמה עסקית אמיתית ובה היא מספרת למה היא החליטה לחתוך שותפות לסטארט-אפ עם בחור מדהים שהגיע עם כל הסימנים הנכונים מהיקום? רק כי הבטן אמרה "לא"?

ואיך הוויתור הזה הוא בעצם תודעת שפע בפעולה?

עוד בפרק היום:

🌱למה אנחנו ממשיכות להסכים ל-7 (בזוגיות, בעבודה) כשאנחנו שוות 15?

🌱איך קולטים שקשר או עסק שואבים מאיתנו אנרגיה, גם כשהכל נראה "מושלם על הנייר"?

🌱מה הקשר בין תודעת שפע לקריעת ים סוף?

🌱איך עוברים מעבדות לחירות? או בעצם בעולם של היום, מפחד לאמונה?

🌱ואיך לכל הרוחות הזימונים שלנו קשורים לצנצנת התבלינים הזאת שיושבת לכן בארון ובחיים לא תשתמשו בה?

פרק שהוא מדריך תכל'ס איך חיים בשפע ואהבה, אנחנו נצא מפה עם אומץ לשחרר את מה ש"בסדר", כדי לפנות מקום למה ש"וואו". נלמד לזהות מתי אנחנו נאחזות בעבר מתוך פחד, ואיך להפסיק להתפשר על בינוניות.

תכינו קפה או פופקורן, קחו מחברת ושבו בנחת. זה כנראה הפרק הכי טוב שהיה לנו עד היום!🌱

בפודקאסט נטע מדברת על ההתעוררות התודעתית שאנחנו עוברים דווקא בעקבות משברים גדולים כמו הקורונה והמלחמה. היא מסבירה איך אירועים אלו דוחפים אותנו לצאת מה"מטריקס" ומהמרדף של 9 עד 5, כדי לשאול את עצמנו מה אנחנו באמת רוצים לעשות בחיים.נטע מתייחסת לתגובות שקיבלה ברשת שמייחסות את ההצלחה שלה רק למראה חיצוני או לפריווילגיה. היא משתמשת בדוגמאות (כמו הבת של סטיב ג'ובס) כדי להסביר למה כסף או נקודת פתיחה טובה לא מבטיחים אושר או הצלחה – הכל מתחיל ונגמר במיינדסט שלנו. בנוסף, היא מדגישה את החשיבות של הסביבה שלנו (גם הפיזית וגם הדיגיטלית), ומסבירה שמעקב אחרי אנשים שמשיגים את התוצאות שאנחנו רוצים, עוזר "לנרמל" עבורנו שפע והצלחה.לקראת הסוף, נטע נוגעת בבעיית עודף האופציות של הדור שלנו, ובכך שרעשי הרקע של הרשתות החברתיות מונעים מאיתנו לשמוע את הקול הפנימי ומשאירים אותנו משותקים. כפיתרון, היא מכריזה על האתגר הבא לחברות המועדון: שבוע שלם בלי אינסטגרם, כדי לעשות ניקוי רעשים, לצאת מהאוטומט ולהתחבר בחזרה לעצמן ביחד כקהילה.

הנטע פרק 25 מציגה - סדרת בת עם פרק ניסיוני.

״מי אמר״ בה נטע ורותם גולן דנות על מוסכמות שהגיע הזמן לדבר עליהן שוב ולא לקחת אותן כמובן מאליו.

פעם חשבתם על זה?

כי יש הרבה מוסכמות שלא ברור מי הסכים עליהן?

כמו מי אמר שצריך לעבוד כל יום?

מי אמר שצריך לעבוד 9 שעות ביום?

מי אמר שאנרגיה זיכרת עוזרת בהצלחה?

מי אמר שחייב חוזים?

מי אמר שחייבים לעבוד ביכלל?

פודקאסט שמעלה שאלות על העבר והווה כדי לייצר עתיד מחובר יותר.

מחכות לשמוע את דעתכם!

בשבועות האחרונות אני מקבלת שוב ושוב התמודדויות עם הצבת גבולות.

בפרק אני מספרת על כמה מקרים שקרו לי ואיך אני לומדת דרכם, כל שיעור שמגיע לחיינו מגיע כדי ללמד אותנו משהו, חלק מהשיעורים מגיעים בדמות של אדם, אבל האדם הוא רק השליח שבא להעביר אותנו את השיעור שביקשנו לעבור, אם נקח אחריות ונתבונן מה הוא בא להראות לנו נעבור אותו ואם לא נעבור אותו שוב 🌱

בפרק הזה נטע מדברת על הרגע שבו מפסיקים לחפש שיטה שעובדת לכולם, ומתחילים להקשיב למה שבאמת מדויק לנו.

זו שיחה על חיים בלי נוסחאות, על הבחירה לא להעתיק דרכים של אחרים רק כי הן נראות טוב מבחוץ, ועל האומץ להודות שמה שעובד למישהו אחר, לא בהכרח יעבוד לנו.

הפרק נוגע במקומות שרוב האנשים פוגשים ביומיום: אוכל, זוגיות, גוף, טיפול, גבולות וקבלת החלטות, אבל לא כדי לתת תשובות – אלא כדי לחדד איך כל אחד לומד לקרוא את עצמו. נטע מדברת על אחריות אישית, על שיח פתוח גם כשיש דעות מנוגדות, ועל היכולת להחזיק אמת משלך בלי לנסות לשכנע אף אחד.

זה פרק למי שמרגיש שכבר שמע הכל, ניסה הכל, ועדיין מחפש דיוק.

למי שרוצה להפסיק לרדוף אחרי פתרונות חיצוניים ולהתחיל לבנות אמון בעצמו.

פרק שמרחיב את החשיבה, מרגיע את הצורך “לעשות נכון”, ומשאיר אותך עם בהירות חדשה לגבי הדרך שלך.

בפרק 22 נטע מדברת על נושא שישנה לכם את החיים: סגנונות תקשורת.

למה אנשים מתנהגים אחרת? למה אחד נפגע ממילה ואחד שוכח שרבתם? למה מייל אחד מרגיש “כועס” לאחד ו”ענייני” לשני? בפרק חושפני, מצחיק וחד — נטע מפרקת את ארבעת הסגנונות:

משימתי, מקדם, תומך ומנתח,

ומסבירה איך כל אחד מהם חושב, מגיב, קונה, כותב, רב ומבקש העלאה.

וגם:

סיפור אישי על הצבת גבול מול ספק — ואיך זה קשור לשיעור החיים שלה (ושלך).

למה התפתחות אישית תמיד גוברת על סגנון תקשורת, ואיך זה קשור ל־22, לרגש ולמי שאנחנו באמת.

זה פרק שכל אחד חייב להקשיב לו — בן/בת זוג, חברה, עובד, מנהל…

אתם הולכים להבין אנשים אחרת לגמרי.

נטע מגיעה לפרק 21 עם אורח ראשון מיוחד - ד"ר איתמר כהן, פסיכולוג קליני וחוקר חומרים פסיכדליים מאוניברסיטת תל אביב. אחרי שנה וחצי ללא אורחים, היא מחליטה לחשוף את חוויית האיוואסקה שעברה לפני חודש - אבל הפעם, עם מישהו שיכול להסביר מה באמת קורה מאחורי הקלעים במוח. השיחה מתפתחת לכיוונים בלתי צפויים: מזוגיות פתוחה דרך השביעי באוקטובר, מנוקשות מחשבתית למסע של 14 ימים בטבע לבד. נטע מספרת על הלילה שבו שנאה את כולם, על ההקאות שהרגישו כמו שחרור, ועל הבוקר שבו קמה כאדם אחר לגמרי. איתמר מסביר מדוע פסיכדליה היא לא פתרון קסם אלא כלי עדין שדורש הכנה, כבוד ואינטגרציה נכונה - ולמה המחקרים שלו עם חיילים פוסט-טראומטיים מראים תוצאות מדהימות. בדרך, השניים נוגעים בשאלות גדולות: האם הכל באמת קורה בשביל סיבה? למה חשוב להטיל ספק בכל דבר? ואיך משחררים את השליטה בלי לאבד את עצמך? פרק שמזמין אתכם להרחיב את התודעה - ולשאול שאלות.