בין ההדלפה של הפצ"רית לטלפון שלה, בין העבודה של לוינסון בבלקן לפיטוריו מעיתון הארץ, בין שחיתות בהסתדרות לשחיתות במוסדות הלאומיים - ישראל מסמנת עוד שבוע הזוי במיוחד ביומן. לאן כל זה הולך, מה חשוב ומה פחות, והאם יש קרן אור באופק. יובל יועז עוזר לעשות סדר בפרשת הפצ"רית ואלעד מן תורם את חלקו לגבי עיתון הארץ.

ריח הבחירות באוויר מניע את מנהיגי האופוזיציה לשלוף גימיקים מגוחכים. רונן צור מסביר איך הם מפספסים הזדמנות היסטורית להציל את המדינה; הדילים סביב המוסדות הלאומיים מעוררים גועל; ולמה העיתונות מתעלמת מיהודה ושומרון?

האם העיתונות החילונית מתקרנפת בענייני דת ומדינה? ראיון עם נאור נרקיס, מייסד "חוזרים בתבונה"; ארועי הדרבי מהווים נקודת אזהרה גם לעיתונות הספורט; ועמית סגל מסמן יעדים (כוזבים) לועדת החקירה.

מנהיג העולם החופשי דונלד טראמפ מציב סטנדרטים תקשורתיים שונים בתכלית מאלה שהכרנו: במקום תדרוכים - ראיונות און רקורד, במקום ספינים - מופעי סטנד אפ בשידור חי, במקום יצירת דיסטנס - נאומי כאוס שבהם הכל יכול לקרות. מה זה אומר עליו ובעיקר איך זה משפיע עלינו? אלון פנקס, דיפלומט ישראלי ויועץ פוליטי מנתח. וגם: כשעמית סגל משתמש במשפחות החטופים כדי "לזהם בפוליטיקה" וויכוח קריאות הבוז לנתניהו בכיכר החטופים.

גל ההערכות אחרי התקיפה בדוחא היה ללא פשר או משמעות; קובי סודרי מציע לעיתונאים לדבוק בעובדות; אין סיבה שעיתונאים ינרמלו את פרשת קטארגייט אבל כדאי שישקפו אם כך קיבלו חומרים בעד קטאר ונגד מצרים; וגאולה אבן נפרדת בקלות ובזלזול ממי שלא מסכים איתה ובעיקר עם בעלה.

האם כיבוש משטרת ישראל בידי בן גביר הושלם? ג'וש בריינר כתב הפלילים של הארץ על מאבקו העיקש נגד התרבות העבריינית שמחדיר בן גביר והמחירים שהוא משלם עליו.

וגם: אפילו השעון של קיש אומר את השעה הנכונה פעמיים ביום...או בשנה.

נעמה לזימי מסבירה למה גם העיתונות צריכה להחליף דיסקט ולהפסיק לנרמל מעשים איומים ולאזן בכוח; קלמן ליבסקינד הכריז מלחמה על תל אביב באמצעות עובדות מסולפות; וחתונת הפייק של אבנר נתניהו.

למה העיתונאים אוכלים ישירות מידי דוברי ראש הממשלה, קוראים לזה "גורם מדיני בכיר" ובסוף מדווחים בדיוק את אותו הדבר? מהי אותה "כוורת" (מדומיינת) של הרמטכל ולמה היא לא מפיקה דבש? שלמה רז בראיון על מבקר המדינה אנגלמן שמשרת בפועל את הדרג הפוליטי; ולסיום, האינפלציה בתיאוריות קונספירציה.

עפר שלח על התנאים הבלתי אפשריים בהם צהל פועל מול דרג פוליטי לא מקצועי ולא ענייני ועל מחדל המילואים המתמשך; הכאוס בממשלה ובכנסת מבלבל את העיתונות; והמחלות של ביבי מזכירות את לארי דיויד

רעב בעזה, חיילים נהרגים, קיפאון מדיני, ובידוד בינלאומי - אבל לממשלה יש פתרון קל: להזמין את התקשורת לסקר את פיצוץ הבתים בחולון; איתמר ב"ז מתאר מסכת מתמשכת של תחקירים נגד קבלה לעם וח"כ מילביצקי שנושאת כעת פירות (אחרי ניסיונות השתקה של עשור). האם העיתונות החוקרת תתעצם כתוצאה מכך? ; וגוינת' פלטרו ממחישה איך הופכים לימון ללימונדה.