טראמפ משחרר הנפצות לעיתונאי העולם וקובע "מציאות" בשיטת הטרול; העיתונאים המסקרים את לשכת רוהמ עולים על המטוס ואז מקטרים שלא נותנים להם גישה למידע; ודוד ורטהיים מנתח את מערכת יחסים בין נתניהו והעיתונאים ותוהה אם לא הגיעה העת לשנות את המשוואה, לטובת הציבור.

דמוקרטיה מסורתית תחת איום: טראמפ מחפש "עיתונות חדשה" אצל הבלוגרים והיוטיוברים בזמן שנתניהו ושריו פועלים מעל ראשם של העיתונאים; קסניה סבטלובה קוראת למחנה הליברלי ולבעלי האמצעים שבו להכנס למשחק ולדבר לציבור בכלים הפופולריים.

ימים קשים לדמוקרטיה הליברלית. ארועים דרמטיים שהעיתונות לא משפיעה על התפתחותם; "רודן" גדול באמריקה לוחץ על רודנים קטנים יותר להסכים לעיסקה ונותן חנינה לפושעים; ראש הממשלה מכר לציבור את שקר ציר פילדלפי וחזר בו בלי למצמץ; והרמטכל היוצא קורבן נוסף למכונת הרעל.

עימות בין שר המקרופונים ישראל כץ לבין הרמטכ"ל ודובר צהל אינו חומר לשעשועים עיתונאיים אלא משבר חמור שבו מניפולציות פוליטיות וסגירת חשבונות מופנות מהדרג המדיני לצבאי. הפרשן הותיק שמעון שיפר קורא לעיתונות להתעשת ולקרוא לילד בשמו, וגם מציע להקים אחרי המלחמה גם ועדת חקירה ממלכתית שתבדוק האם התקשורת מילאה את תפקידה. וגם: האם מאי גולן תשלם מחיר על התחקיר ואופירה אסייג צריכה למצוא לעצמה עיסוקים חשובים יותר מלטפס על גל גדות.

הערוצים מלאים בסיפורי בדים ומריבות שווא חסרי תכלית או חסרי גרעין של אמת, מאיילה חסון עד ינון מגל; עו"ד יובל יועז מספר על התסכול העיתונאי מאחורי הסיקור של משפט נתניהו ועל רפיון השופטים; ותחקירי הארץ על האוגדה של תא"ל ואך לא זוכים למספיק התייחסות.