תיאור שני סוגי עבודה על הכעס: מן הפנים (תפיסות) אל החוץ (התנהגות), ומן החוץ אל הפנים. תיקון הדיבור, והדיבור בנחת – מביאים את האדם לשלווה ומצילים מהכעס. אך אין תועלת בעבודה על הכעס עצמו – נתינת פקודות שלא לכעוס. הרב מבאר שהכעס נובע מכך שהאדם תלוי בשאיפות שלו ואינו מכיל אותן במידת ההשתוות, ולכן כשהוא לא מצליח הוא כועס. הרב עוסק גם בלימוד תורה ועבודת ה' מתוך נחת והשתוות ולא מתוך עצבנות, וכן בהנגדה בין הגבורות הקדושות הנובעות מהרמוניה, לעומת הכעס הנובע מקונפליקט פנימי.

המשך הדיון בטעמי המצוות, ובמיוחד ביחס לקרבנות. דיון על משמעותם של הטעמים ההיסטוריים שנותן הרמב"ם למצוות, והשלכתם על תפיסת התורה ולימודה.

ביאור שיטת הרמב"ם בטעמי המצוות, לעומת שיטת המקובלים שנותנים משמעות למעשה המצווה, ומתוך כך גם לפרטי המצוות. ההשלכה לאופן הנכון של לימוד התורה שלנו.

הרב מדבר על חטא העגל לפי תפיסת האבן עזרא והרמב"ן, ומסביר את המושג של קיצוץ בנטיעות בחטא העגל. ההקלטה באיכות נמוכה.

ההבדל בין גישת הרמב"ן לגישתם של הראב"ע וריה"ל לסוגי האמונה המתבטאים בשם אל שדי ובשם הוויה, והתייחסות לעדיפותו של הנס הנסתר כגילוי גבוה יותר של האמונה.

עיון בקטע מתוך פירוש הרמב"ן לשיר השירים, על עניין השפע שהמצוות מורידות לעולם, ואיך הברכה וההתכוונות יכולות להשפיע.

הרב מדבר על תפיסת המזלות של האבן עזרא ותפיסת האלוהות המקומית – דהיינו שבכל מקום צריך לעבוד את האלוהים שלו.

דיון בדברי השל"ה הקדוש ביחס לבחירה האנושית כבחירת המסלול מתוך שלל מסלולים שקיימים בידיעה האלוקית.

הרב מסביר את שיטת הרמב"ן כמגשרת בין הפילוסופיה לקבלה, ובכך נותנת מקום לבחירה על אף הידיעה האלוקית המוחלטת.

הרב דן בשיטת הרמב"ם לגבי תארי השלילה, ופירוש הדבר לפי המקובלים ביחס לבחירה האנושית.