הרמב"ם היומי 13 - ספר משפטים | הרב חיים סבתו

הודאה; החלפת טענות - חזרה מהודאה (א1-ב1), שטר הודאה (ב2-ד2), תוקף ההודאה בבית דין (ה1-ז), החלפת טענות (ח1-ח2).

דברים שאין בהם שבועה מן התורה - הכלל בקרקעות, עבדים, שטרות והקדשות (א1-ב2), טענת כלים וקרקעות (ג1-ג2), מטלטלין התלויין בקרקע (ד-ה), תביעת שטרות (ו-ח), כשהתובע הוא חרש, שוטה או קטן (ט1-י2), כשהנתבע קטן (יא1-יא2), תביעות חרש, שוטה וסומא (יב).

מודה במקצת וחיובו בשבועה (המשך) - שבועה רק בטענה מדידה (א1-ג), תביעה שיכול לכפור בה (ד), משיב אבידה (ה1-ה3), תביעה על ידי משכון (ו1-ו2), מחויב שבועה ואינו יכול להישבע (ז-ט), עדים על מקצת הטענה (י).

מודה במקצת וחיובו בשבועה - שיעורי הכסף במודה במקצת (א-ד), כלים במודה במקצת (ה1-ה2), חיוב שבועה שאינו תלוי בסכום הטענה (ו1-ז), הודאה במקצת על מין הטענה (ח1-י), הודאה על אחד ממיני הטענה (יא-טו1), ה'פטור' האמור כאן (טו2).

החשוד על השבועה - הגדרת החשוד על השבועה (א-ג), מעמדו בשבועה של תורה (ד1-ד2), מעמדו בשבועה מדבריהם (ה-ו), מעמדו בשבועת היסת (ז-ח), חשוד שנשבע ומשך דינו כחשוד (ט-י), שבועה ועדות נגדית (יא-יב).

השבועות ודיניהן - נשבע מן התורה ונפטר (א1-ב1), נשבע מחכמים ונוטל (ב2), שבועת היסת (ג1-ג2), לא רוצה להשבע (ד1-ה), היפוך שבועה (ו), טענת ודאי וטענת ספק (ז-ט1), הודאה ללא תביעה (ט2), שבועה והחרמה (י-יא), גלגול שבועה (יב-יד), פטור משבועת היסת (טו-יז).

שטרות כשרים ופסולים, ומשמעות הלשון - שטרות בלועזית (א1), שטרות גויים (א2-ב), תיקון שטרי ישראל (ג), חשד לזיופים ממיקום חתימות העדים (ד1-ה2), חשד לזיופים ממיקום קיום בית דין (ו-ז), חשד לזיופים ממחיקות (ח-יב1), חשד לזיופים ממרחקים בין האותיות (יב2), חשד לזיופים מתיאור מספרי (יג), שורה תחתונה קובעת (יד1-טו1), יד בעל השטר על התחתונה (טו2-יז).

גביית הערב - גביית נכסי הערב המשועבדים (א1-א2), סדר הגביה מהערב (ג1*-ה), החזר פרעון של הערב (ו1-ו3), פרעון הערב ליורשי הלווה (ו4-ו5), ראייה לפרעון הערב (ז-ח), זהות הערב (ט-יב).

הערבות ואופני קבלתה - מחויבות הערב לפרעון (א-ב), הפנִייה לערב לפרעון החוב (ג1-ה2), ערב של מצוה ושל אסמכתא (ו-ח), שני ערבים (ט-יב), ערבות ללא גבול (יג), ערבות להבאת הלווה (יד1-יד2).

כתיבת השטר וחתימתו; שמות הצדדים - כתיבת שטר במעמד צד אחד (א1-א2), תשלום שכר סופר (ב), היכרות העדים את הצדדים (ג-ה2), חתימה אחר קריאה (ו-ז), זיהוי מוחלט (ח1-ט2), הוצאת שטרות זה כנגד זה (י1-יא).