השור והדוב

שודר גם בפודקסט ״פיני וחברים״.

בשיעור השני גת לוקחת אותנו אל האינדיקטורים הכלכליים. ממדד הISM, סקר שנעשה בקרב מנהלי הרכש התאגידים ועד עקום התשואות של שוק אגרות החוב. כיצד האינדיקטורים הכלכליים מאפשרים להתמודד עם האתגר הגדול שבחיזוי האינפלציה.

היום, אנחנו ממשיכים במסלול של גת שמחברת לנו את הנקודות. גיא בית אור הכלכלן הראשי של בית ההשקעות ׳פסגות׳ הוא האורח והוא עוזר לנו להבין מה אומר ההסכם שהושג לאחרונה בוושינגטון להגדלת תקרת החוב האמריקאית? עד מתי נאמין שארה״ב, ההגמון של העולם, תשלם את חובותיה? והאם מדיניות הדפסת הכסף שיצאה מכלל שליטה בימי הקורונה הפכה לפגת-תוקף?

אין באמור כדי להוות תחליף לייעוץ או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, ואין לראות באמור המלצה או חות דעת באשר לכדאיות השקעה של מוצרים פיננסיים מכל מין וסוג.

בחודשיים האחרונים המערכת הבנקאית בארה"ב מייצרת לא מעט בלגאן - עם הקריסה המתוקשרת של סיליקון ואלי בנק, ואחריו פירסט רפאבליק בנק וסיגנטור בנק. עוד מעבר לים, בשוויץ, עם קריסתו של קרדיט סוויס, שהסתיימה במיזוג עם יו בי אס בחסות הממשלה. למה זה קורה? על זה בדיוק נדבר הפרק, יחד עם אלון גלזר, סמנכ"ל מחקר ושותף בלידר שוקי הון ואנליסט בנקים. —אין באמור כדי להוות תחליף לייעוץ או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, ואין לראות באמור המלצה או חות דעת באשר לכדאיות השקעה של מוצרים פיננסיים מכל מין וסוג.

נמשיך מהנקודה בה עצרנו: משבר הדוט קום ב-1998 ואחריו ה-11 בספטמבר, שהביאו להורדת הריבית הבסיסית לרמה שלא הייתה כמותה בהיסטוריה. משם נצלול להתפוצצת בועת הנדל"ן ב-2008, נדבר על סימני האזהרה שהיו (או שלא היו), נבין מה קרה לשוק עם התפרצות מגפת הקורונה ונסיים בבועת ההייטק שעכשיו אנחנו רואים את האוויר יוצא ממנה. פרק מרתק על היסטוריה קרובה, אינפלציה ופערים בין המחזיקים בהון - להמון. —אין באמור כדי להוות תחליף לייעוץ או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, ואין לראות באמור המלצה או חות דעת באשר לכדאיות השקעה של מוצרים פיננסיים מכל מין וסוג.

בפרק הראשון של הפודקסט גת מבקשת מחנן לקצר את תולדות הכסף. מעין מבוא, שממנו נצא אל הפרקים הבאים. לפני לערך 7000 שנה, אחרי המהפכה החקלאית, נוצר בעולם עושר. נוצר הצורך לסחור. מאז, הכסף מהווה מעין סרגל, שבאמצעותו מודדים את ערכם של דברים. חנן שטיינהרט מוכר לקוראי העיתון ׳גלובס׳ שבו הוא מפרסם טור דו-חודשי עוקצני ומנומק. משנת 2017 הוא מנהל קרן בתחום המטבעות הקריפטוגרפיים בארה״ב. חנן נוטה לחלק את ההיסטוריה המודרנית של הכסף לשתי תקופות זמן עיקריות: משנות ה70 עד 2001, הפרידה מבסיס הזהב ושימוש גובר בכלי הדפסת הכסף. תקופת הזמן השנייה היא מ2001 עד ימינו, בה נעסוק בפרק הבא. לעקוב אחרי חנן 👈 https://bit.ly/3HOBbD8—אין באמור כדי להוות תחליף לייעוץ או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, ואין לראות באמור המלצה או חות דעת באשר לכדאיות השקעה של מוצרים פיננסיים מכל מין וסוג.