השימוע

לשופט (בדימוס) הרן פינשטיין קריירה משפטית של מעל 40 שנה, מתוכן מעל 20 כשופט בבית המשפט השלום ברחובות. השופט פינשטיין מנהל עמוד פייסבוק פופולרי הנקרא "מפנקסו של משפטן", פרסם ספר בשם "הגמילה מהגלימה", וב-2019 הוא מונה ע"י שר המשפטים לעמוד בראש ועדת בדיקה לבחינת מח"ש. ישבנו יחד לשוחח על החינוך המשפטי בישראל, על תפקיד השופט בחברה דמוקרטית, על מחלוקות עם אהרן ברק ועוד. האזנה נעימה!

בפרק שני מתוך שניים, אנו משוחחים עם עו"ד שמחה רוטמן, מייסד התנועה למשילות ודמוקרטיה ומחבר הספר "מפלגת בג"ץ", על התיקונים הנדרשים (לדעתו) במערכת המשפט בישראל. הרקע הוא מסמך שפורסם על ידי התנועה למשילות ודמוקרטיה בו היא פורשת בתמציתיות עשר הצעות מדיניות. הצטרפו לשיחה מרתקת זו, והאזינו לפרק הראשון אם טרם יצא לכם. **גילוי נאות: השיחה הוקלטה לפני הצטרפותו של שמחה למפלגה פוליטית כמועמד לכנסת בבחירות 2021. הפרק אינו מהווה תמיכה באף רשימה או מועמד לכנסת.

בפרק ראשון מתוך שניים, אנו משוחחים עם עו"ד שמחה רוטמן, מייסד התנועה למשילות ודמוקרטיה ומחבר הספר "מפלגת בג"ץ", על התיקונים הנדרשים (לדעתו) במערכת המשפט בישראל. הרקע הוא מסמך שפורסם על ידי התנועה למשילות ודמוקרטיה בו היא פורשת בתמציתיות עשר הצעות מדיניות. הצטרפו לשיחה מרתקת זו, וצפו לחלק השני שיפורסם גם בשבועות הקרובים. **גילוי נאות: השיחה הוקלטה לפני הצטרפותו של שמחה למפלגה פוליטית כמועמד לכנסת בבחירות 2021. הפרק אינו מהווה תמיכה באף רשימה או מועמד לכנסת.

בפרק שני מתוך שניים, אנו משוחחים עם פרופ' גידי ספיר מאונ' בר-אילן, עמית בכיר בפורום קהלת למדיניות, מחבר הספר "המהפכה החוקתית: עבר הווה ועתיד" ומהמומחים החוקתיים הבולטים בישראל, על המהפכה החוקתית ועל סימניה היום במשפט הישראלי. מה אנחנו יודעים היום שלא ידענו אז? מה ההשלכות של המהפכה החוקתית? האם היא מתחזקת עם הזמן או שמא מתחלשת? הצטרפו לשיחה מרתקת זו, והאזינו לפרק הראשון אם טרם יצא לכם.

בפרק ראשון מתוך שניים, אנו משוחחים עם פרופ' גידי ספיר מאונ' בר-אילן, עמית בכיר בפורום קהלת למדיניות,  מחבר הספר "המהפכה החוקתית: עבר הווה ועתיד" ומהמומחים החוקתיים הבולטים בישראל, על המהפכה החוקתית ועל סימניה היום במשפט הישראלי. מה אנחנו יודעים היום שלא ידענו אז? מה ההשלכות של המהפכה החוקתית? האם היא מתחזקת עם הזמן או שמא מתחלשת? הצטרפו לשיחה מרתקת זו, וצפו לחלק השני שיפורסם גם בשבועות הקרובים.

פרק זה הוא הקלטה של אירוע חי שהתקיים בתחילת 2020 - דיבייט ראשון של הפורום בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, בין פרופ' ברק מדינה לבין פרופ' רות גביזון ז"ל. נושא הדיבייט הוא "התיקון החוקתי שאינו חוקתי", ומטבע הדברים הוא עוסק בשאלות יסודיות - למי המילה האחרונה? מי קובע בסופו של דבר את המותר והאסור בדמוקרטיה? האזינו לדיבייט המרתק, שהוא כנראה גם היה הופעתה הפומבית האחרונה של פרופ' גביזון בעניין משפטי. תוכלו גם לצפות בסרטון האירוע באתר הפורום.

פרופ' אהוד גוטל מהאונ' העברית הוא בין המומחים המובילים בישראל בדיני הנזיקין ובחקר המשפט וכלכלה, ומרצה אהוד על תלמידיו. ישבנו לשוחח על מאמרו החדש שיפורסם בכתב העת "משפטים" אודות יחסי הגומלין בין פסיקת בית המשפט העליון כערכאת ערעור בדיני נזיקין, לבין פסיקתו כבג"ץ בנושאים רגישים ומורכבים. במאמר זה פרופ' גוטל מצביע על מגמה מובהקת לפיה בית המשפט מנצל את דיני הנזיקין בהקשרים שונים על מנת לפצות על חוסר יכולתו לפעול באותם הקשרים באפיק המינהלי של עתירות לבג"ץ. מומלץ לקרוא את המאמר המלא, שזמין כאן: https://lawjournal.huji.ac.il/article/12/1729

בספטמבר הקרוב עשוי להכנס לתוקף רפורמה ענפה בסדר הדין האזרחי בישראל, בכפוף לאישור שר המשפטים. אימוץ הרפורמה כבר נדחה פעמים רבות לאור ביקורות שהגיעו ממקומות שונים, ובעיקר מתוך ציבור עורכי הדין. 

מדובר באחד התחומים המשפטיים החשובים ביותר במערכת המשפט, ובעצם בכלל בכלכלה ובמשק. סדר דין אזרחי מהווה את "מערכת ההפעלה" של עולם בתי המשפט, והוא הלחם והחמאה של רוב עורכי הדין בישראל ובעולם. 

שוחחנו על כך עם פרופ' טליה איינהורן, מומחית בעלת שם עולמי למשפט פרטי וחברה בוועדה הממשלתית שהוקמה לשם בחינת הרפורמה.

בימים האחרונים תזכיר התקנות פורסם להערות הציבור:

https://www.tazkirim.gov.il/s/tzkirim?language=iw&tzkir=a093Y00001RdI1gQAF

נשוחח עם פרופ' דניאל פרידמן אודות פסק הדין של בית המשפט העליון בבג"ץ אדלשטיין. מדובר בהחלטה מסוף חודש מרץ, בה בית המשפט הורה ליו"ר הכנסת דאז יולי אדלשטיין לקיים דיון והצבעה על מינוי יו"ר כנסת חדש במקומו. גם בזמן אמת וגם בראייה לאחור היה רושם שמדובר בהחלטה דרמטית ומטלטלת. רבים שתמכו בהחלטה הסכימו שמדובר במעשה קיצוני, שמוצדק רק בשל הנסיבות הקיצוניות שהולידו אותו. מטבע הדברים פסק הדין ספג המון ביקורת במיוחד מצד המחנה האנטי-אקטיביסטי. 

פרופ' פרידמן, שלעתים קרובות נמנה בין המבקרים של בית המשפט העליון במקרים דומים, דווקא יצא להגנת אותה ההחלטה ותמך בה, תוך שהוא ביקר בחריפות את מעשיו של אדלשטיין. כעת יש לנו הזדמנות ללכת קצת אחורה, לצלול לתוך פסק הדין ולשוחח על הנסיבות שהובילו אליו ועל עמדתו המפתיעה של פרופ' פרידמן.