מה קורה כשהתוכניות משתנות פתאם והתכנונים מתנפצים על החיים עצמם, המלאים הפתעות, שינויים ומהלכים לא צפויים. השיר המפתיע כשלעצמו של יוסף עוזר מעורר אותנו לשיחה על מצבים כאלה, איך מתמודדים איתם בגמישות ואיך לומדים לשוחח עם החיים.

יצאנו עם אברהם חלפי אל לילה של כוכבים, ומצאנו בו את רקיע היהלומים, נשימת ינשוף ושכרון חושים. מה שאמר ד"ר סוס נכון גם לשירים: אם יוצאים מגיעים למקומות מופלאים.

השיר מתוך הספר: אברהם חלפי - שירים, בהוצאת הקיבוץ המאוחר, ספרית פועלים

כמעט מאה שנה אחרי שוירג'יניה וולף נקבה בסכום ובתנאים שלהם אשה זקוקה כדי ליצור, יודית שחר המשוררת, מדברת אליה מתוך צורך דומה, ומעוררת גם אצלנו הזדהות ושיחה על פמיניזם, ועל נשים יוצרות, מעזות ומעוררות השראה . פרק שאפשר לצאת ממנו עם רשימת קריאה, האזנה וצפייה :)

השיר מתוך הספר: לכל רחוב משוגעת משלו, בהוצאת קשב לשירה

קירבה וריחוק, רוך וקושי יש בשיר של עמיחי חסון, שעורר בנו זכרונות מהסבתות שלנו, ושיחה על סבתאות אז ועכשיו.

השיר מתוך מחזור השירים "דיוקן משפחתי חדש" בספר: מדבר עם הבית, הוצאת אבן חושן

הקריאה ביצירה המשותפת של דליה רביקוביץ ושם טוב לוי, מעוררת מחשבות ושיחה - מהו הבית ומה זה אומר לשוב אליו.

שירו של חזי לסקלי מסתכל על שירה, ובעצם על אמנות, ונותן בה סימנים: מה היא יכולה להיות ומה היא חייבת להיות. ואנחנו מנסות להבין יחד אתו את השירה, מתי היא מגיעה אלינו, למה ועד כמה.

השיר מתוך הספר:  העכברים ולאה גולדברג, בהוצאת הליקון-ביתן

הטקסט המלא בעמוד הפרק באתר: https://www.poeticard.com/podcast

אהרון שבתאי כתב שיר שמבטא את מה שקורה לתודעה שלנו בתקופה הזאת, ומעורר מחשבות על מקומנו בתוכה, ומקומה של השירה

הטקסט המלא בעמוד הפרק באתר: https://www.poeticard.com/podcast

לאה גולדברג כותבת על הצורך לשחרר, להשתחרר ולהחליף תשובות בשאלות, ואנחנו איתה, שואלות האם זה אפשרי, ומהו הרחוק ביותר המשיב את הנפש?

השיר מתוך הספר: לאה גולדברג שירים, בהוצאת ספרית פועלים, 1973

הטקסט המלא בעמוד הפרק באתר: https://www.poeticard.com/podcast

המשורר רואה ציפור, שרואה אותו, ואנחנו מתבוננות על שניהם ומדברות על השראה, ועל מפגשים, עם אמנות, עם שירה ועם נתן זך אצל הירקן במסריק.

השיר מתוך הספר: כל החלב והדבש, הוצאת עם עובד

הטקסט המלא בעמוד הפרק באתר פואטיקארד:

https://www.poeticard.com/podcast

יונה וולך כותבת על החיים שקיבלנו ועל החייםשאנחנו בוראות לעצמנו, ושולחת אותנו לשיחה על האפשרות ועל היכולת לברוא את עצמנו מבראשית.

השיר מתוך אסופת השירים "תת ההכרה נפתחתכמו מניפה" , הוצאת הקיבוץ המאוחד