רבי יוסף קארו, מן הדמויות המרכזיות בעיצוב ההלכה והמחשבה הקבלית בעת החדשה המוקדמת, ניצב עד היום בלב דיון מחקרי חי ותוסס. דמותו חורגת הרבה מעבר לחיבורו המכונן, השולחן ערוך, ומקיפה עולמות של פסיקה, מיסטיקה והנהגה רוחנית – כולם נטועים במציאות היסטורית רבת־תמורות.בפרק זה של בין הקורות נבחן את דמותו רבת־הפנים של קארו דרך שתי פרספקטיבות מרכזיות: האחת מדגישה את ההקשר העות'מאני כגורם מכריע בעיצוב משנתו ובהתגבשות ההלכה בעידן של שינוי מדיני ותרבותי; והשנייה ממקמת אותו בלב עולמה הרוחני של צפת במאה השש־עשרה – תקופה של תחייה, משיחיות ותסיסה קבלית – ומבליטה את חלקו בעיצוב תור הזהב שלה.המנחה ד״ר יניב מזומן מארח את ד״ר רוני ויינשטיין, היסטוריון של עם ישראל המתמחה בעת החדשה המוקדמת, ואת ד״ר מור אלטשולר, חוקרת מחשבת ישראל והיסטוריה יהודית ומחברת ביוגרפיה מקיפה על חייו של רבי יוסף קארו. יחד נשרטט את דיוקנו המורכב של אחד מגדולי הפוסקים בתולדות ישראל, ונעמוד על המחלוקות המרכזיות סביב דמותו והשפעתו המתמשכת.

זלדה שניאורסון־מישקובסקי נמנית עם הקולות הייחודיים והעמוקים בשירה העברית במאה העשרים. שירתה, היונקת מעומק המסורת החסידית ושזורה בחוויות אישיות, צמחה מתוך מפגש מתמיד בין עולמה הפנימי לבין המרחב הירושלמי שבו חיה ופעלה. בעדינות לשונית נדירה היא משלבת בין יומיום לנצח, בין כאב לאמונה, ובין בדידות אנושית לכיסופים של רוח.בפרק זה של בין הקורות, נעמיק בעולמה הרוחני והפואטי של זלדה, נבחן את מקומה של ירושלים בעיצוב לשונה ותודעתה, ונעמוד על הזיקות שבין חייה האישיים לבין שירתה – כפי שהן משתקפות בשיריה, ברשימותיה ובמכתביה.המנחה ד״ר יניב מזומן מארח את ראובן (רובי) קסל – משורר, מוזיקאי, ועורך – המלווה שנים רבות את יצירתה של זלדה ועוסק בעריכת כתביה ובהנגשתם לקוראים.

בבוקר ה־7 באוקטובר מצאה את עצמה חטיבה 7, מהחטיבות הוותיקות והמעוטרות של חיל השריון, בלב אחד הפרקים הדרמטיים בתולדות מדינת ישראל. קצין המורשת של החטיבה, אביחי ברג, יצא באותו בוקר דרומה עם מכשיר הקלטה ביד והחל לתעד בזמן אמת את קולות הלוחמים והמפקדים. היוזמה האישית הפכה במהרה למפעל תיעוד רחב היקף: מאות ראיונות שנאספו בשטחי הלחימה ובעורף, לעיתים בין משימות קרב ולעיתים לאחר רגע של נשימה שאִפשר לעבד את החוויה.מתוך העדויות הללו נרקם הספר "תחנות 7: פקדה אותנו השעה", שנכתב בידי הסופרת עידית שכטר־פייל – פסיפס של גבורה ורעות לצד רגעים אנושיים של פחד, בדידות ואובדן, המספר את סיפורה של חטיבה שלמה ושל דור לוחמים במלחמת חרבות ברזל.בפרק זה של "בין הקורות" – ההסכת של יד יצחק בן־צבי, משוחח יניב מזומן עם אביחי ברג ועם עידית שכטר־פייל על תיעוד מלחמה בזמן אמת, על האתגר להפוך מאות עדויות לוחמים לסיפור ספרותי אחד שלם, ועל תחושת השליחות של דור לוחמים שמרגיש כי גורל המדינה מונח על כתפיו.איך מדובבים לוחם שרק יצא מהטנק?כיצד כותבים ספר על מלחמה שעדיין מתרחשת?ומה יכולים בני דור העתיד ללמוד מסיפורם של לוחמי חטיבה 7 במלחמת חרבות ברזל?📘 לרכישת הספר:https://share.google/nrT2nvccNP6hnBIaW💡 ניתן לקבל הנחה ברכישה עם קוד הקופון: AT7

האם הציונות היא בהכרח מהפכה חילונית שמרדה במסורת? בפרק זה של ההסכת "בין הקורות" מבית יד בן-צבי, אנו צוללים אל עולמם המרתק של חכמי ספרד במפנה המאות ה-19 וה-20, ומגלים תפיסה לאומית ייחודית שצמחה דווקא מתוך עולם ההלכה והקבלה.ד"ר יניב מזומן מארח את ד"ר חיים שרקי, מחבר הספר "עין לציון צופיה", ואת פרופ' חנוך בן פזי לשיחה על הלאומיות היהודית-ספרדית – קול עמוק ולעיתים נשכח המציע אלטרנטיבה מרתקת לדגמי הציונות המוכרים לנו.מה בפרק?- הציונות כגאולה משיחית: כיצד ראו חכמי ספרד את הלאומיות לא כמרד, אלא כהמשך טבעי של המסורת?- בין אשכנז לספרד: מה מבדיל את הגישה הספרדית ללאומיות מהמודלים שהתפתחו באירופה?- מצוות יישוב הארץ ולימוד התנ"ך: התחייה של השפה העברית והשיבה לארץ כפי שהשתקפו בכתביהם של רבני המזרח וצפון אפריקה.- מסורת ומודרנה: כיצד הצליחו חכמי ספרד להעניק לבוש מודרני למושגים עתיקים מבלי לשבור את הכלים?הצטרפו אלינו למסע היסטורי ופילוסופי שמשנה את הדרך שבה אנחנו מבינים את ראשית הציונות ואת הזהות הלאומית שלנו היום.על האורחים:ד"ר חיים שרקי: חוקר פילוסופיה יהודית ומחבר הספר "עין לציון צופיה – המבט הרבני הספרדי על הלאומיות היהודית" (הוצאת אדרא, 2025).פרופ' חנוך בן פזי: ראש המחלקה לפילוסופיה יהודית באוניברסיטת בר-אילן.

"נולדתי בביירות, בשכונת וואדי אבו ג'מיל. בשנת 1975, כשהתחילה מלחמת האזרחים, עזבנו הכל והגענו לישראל בדרך לא דרך."בפרק מיוחד של הפודקאסט "בין הקורות" מבית יד בן-צבי, ד"ר יניב מזומן מארח את יהושע פיינה לשיחה מרגשת על מסע חיים יוצא דופן. מילדות בקהילה יהודית תוססת בלבנון, דרך קשיי הקליטה כילד ללא שפה בישראל, ועד לסגירת המעגל המטלטלת: החזרה לאדמת לבנון כלוחם וכקצין בצנחנים.מה בפרק?- זיכרונות מביירות: איך נראו חיי היומיום, החגים והקהילה בשכונת וואדי אבו ג'מיל?- הבריחה והעלייה: המסע המפרך לישראל בצל המלחמה וההחלטה של משפחת פיינה להשתקם מהגלות.- לוחם על אדמת הבית: החוויות משירותו הצבאי, הפציעה במבצע "חוק וסדר" במידון, והתחושה של חזרה למחוזות הילדות במדים.- מבט לעתיד: 32 שנות חינוך, הקמת משפחה והתמודדות עם אובדן אישי.סיפורו של יהשוע הוא סיפורה של יהדות לבנון – קהילה עתיקה וגאה שמצאה את ביתה מחדש במדינת ישראל.

קהילת יהודי לבנון הייתה אחת הקהילות היהודיות הייחודיות במזרח התיכון — קהילה שחיה במשך דורות בתוך חברה מוסלמית־נוצרית, פיתחה מוסדות הנהגה, מערכת חינוך ויצירה תרבותית עשירה, ונאלצה להתמודד עם תמורות פוליטיות דרמטיות במאה העשרים.בפרק זה של ההסכת „בין הקורות“ מבית יד בן־צבי משוחח ד״ר יניב מזומן עם ד״ר גיא ברכה על סיפורה של יהדות לבנון: מראשית התגבשות הקהילה, דרך חיי היומיום בביירות, מערכות החינוך והיצירה הרוחנית, היחסים עם הסביבה המוסלמית והנוצרית, ועד השפעת הציונות, הקמת מדינת ישראל והגירת בני הקהילה.השיחה מתקיימת לרגל הופעת כרך „לבנון“, בעריכת גיא ברכה וירון הראל, שראה אור במסגרת סדרת יד בן־צבי „קהילות ישראל במזרח במאות התשע־עשרה והעשרים“, ומציע מחקר מקיף על ההיסטוריה, החברה והתרבות של יהודי לבנון בעת החדשה.הפרק מציע מבט רחב על קהילה יהודית מזרח־תיכונית מרתקת — ועל מקומה בתוך הסיפור היהודי הכולל.

במהלך המאה ה־19 ובראשית המאה ה־20 חדרו תהליכי מודרניזציה מאירופה אל ארצות האסלאם, והשפעתם ניכרה גם במערכות החינוך של הקהילות היהודיות. בניגוד לדימוי הרווח, רבים מחכמי ישראל בארצות האסלאם גילו פתיחות כלפי השכלה כללית ותמכו בשילוב לימודי חול לצד לימודי הקודש, כל עוד נשמר פיקוח רבני ונאמנות למסורת.בפרק זה של בין הקורות משוחח ד"ר יניב מזומן עם פרופ' ירון הראל על הדיאלוג המורכב שהתפתח בין הנהגה רבנית, השכלה מודרנית וזהות דתית. הדיון עוסק בפעילותה של חברת כל ישראל חברים (כי"ח), בתמיכת חכמים בולטים במוסדות החינוך שלה, ובמתחים שנוצרו עם שליחי החברה ועם תהליכי חילון שנתפסו כאיום.דרך דמויות מפתח כגון הרב יצחק אבולעפיה מדמשק והרב יוסף חיים מבגדאד (הבן איש חי), נבחנים המניעים לשילוב לימודי החול: שיפור כלכלי וחברתי, התמודדות עם חינוך מיסיונרי, והכרה בצורך בהכשרת הדור הצעיר לעולם משתנה. הפרק עוסק גם בחינוך הבנות ובשאלת מעמד האישה, ובוחן כיצד פתיחות חינוכית התקיימה לצד שמרנות דתית.זהו פרק המציע מבט היסטורי מורכב על יחסם של חכמי המזרח להשכלה הכללית – לא כוויתור על המסורת, אלא כניסיון לאזן בין חדש לישן, בין פתיחות להתמודדות עם אתגרי הזמן לבין שמירה על זהות יהודית עמוקה.

בפרק זה של בין הקורות אנו צוללים אל עולמם הרוחני וההגותי של אהרן דוד גורדון, מגדולי הוגי העלייה השנייה, ובתו יעל גורדון – מחנכת, חלוצה ועורכת כתביו. דרך מחקרה של ד"ר עינת רמון נבחנת תפיסת ה״אור הגנוז בשורש הנשמה״ כיסוד לקיום אנושי ולאומי: חיבור עמוק לטבע, לעבודה, לקהילה ולאומה.השיחה עוסקת במשנתו הקיומית של א.ד. גורדון – הרואה ביהדות תורת חיים שלמה, הקוראת לצמיחה רוחנית מתוך חיי המעשה – ובאופן שבו יעל גורדון יישמה הגות זו בחייה, על אף בדידות, מחלה ואתגרים אישיים. דרך עיסוק בחינוך, בעבודת האדמה, בעבודת המידות ובבניית קהילה, יעל האירה את “אור הנפש” והציעה מודל של גבורה פנימית, אחריות מוסרית וחזון אנושי מאוחד.הפרק בוחן שאלות יסוד:כיצד ניתן לחיות חיים מלאי משמעות בתוך מציאות של משבר?מה מקומם של חינוך, עבודה ורוח בבניין אדם ואומה?וכיצד ניתן לחדש את הרוח היהודית והציונית מבלי לנתקה מחיי היום־יום?שיחה מעמיקה על אדם, נשמה, עם ותקווה – מתוך מחשבה עברית חיה ורלוונטית לימינו.

בפרק זה של ההסכת בין הקורות מבית יד בן־צבי נחשף סיפורו המרתק והפחות מוכר של הקשר העמוק בין נשיא המדינה השני, יצחק בן־צבי, משפחתו – והעיר אשקלון בראשית דרכה.בשיחה עם פרופ’ אבי ששון וגד סובול, חוקרי תולדות אשקלון ומחברי מאמר מקיף בנושא, אנו עוקבים אחר תהליך התגבשותו של קשר משפחתי, אישי וציבורי בין משפחת בן־צבי לבין עיר דרומית צעירה שהפכה לחלק מתפיסת ה“נגב” והספר של מדינת ישראל בראשית שנותיה.הפרק עוסק בדמותו של עמרם בן־צבי, בנו של הנשיא, שירד לאשקלון, ניהל פרדס גדול בלב העיר, עמד בראש סניף “אגד” המקומי והיה שותף מרכזי בעיצוב חיי היום־יום בעיר המתפתחת. לצד זאת מתוארים ביקוריו התכופים של הנשיא בן־צבי בעיר: דמותו העממית, קשריו עם התושבים, ירידתו לחוף הים, השתתפותו באירועים ציבוריים, ואף הפיכתה של אשקלון למעין מעון קיץ נשיאותי – כולל הרגע ההיסטורי שבו נמסרה בעיר התפטרותו של דוד בן־גוריון.הדיון נוגע גם בטרגדיה המשפחתית של נפילת הבן עלי בן־צבי, בפרשת החנינה הנשיאותית של חיימק’ה לבקוב, ובאופן שבו הונצחה משפחת בן־צבי במרחב העירוני של אשקלון – ברחובות, במוסדות חינוך ובזיכרון הציבורי.זהו פרק המאיר את ההיסטוריה המקומית של אשקלון כמיקרוקוסמוס של סיפור המדינה: התיישבות, הנהגה, שכול, עשייה אזרחית וקשר בלתי אמצעי בין נשיא המדינה לאזרחי הפריפריה.

בפרק זה של ההסכת בין הקורות מבית יד בן־צבי אנו צוללים אל אחד החיבורים הנועזים והמרתקים של הקבלה הקסטיליאנית בסוף המאה ה־13 – ספר תולדות אדם לר׳ יוסף הבא משושן.בשיחה עם ד״ר ליאור זקס־שמואלי, חוקרת מובילה של הקבלה והחסידות, עורכת המהדורה המדעית של הספר בהוצאת יד בן־צבי, נבחנת תפיסה מיסטית־תאוסופית רדיקלית: אלוהות בעלת גוף, מערכת יחסי גומלין מתמדת בין האדם לבין הספירות, והשפעה ממשית של מצוות ומעשים אנושיים על גוף האל.הדיון עוסק, בין השאר, בדמות האדם כצלם אלוהי, באיברי הגוף האלוהי, בהשגחה פרטית טוטלית, במלאכים כלבושי שכינה, במבנה הנשמות והגלגולים – ואף בגלגול נשמות בבעלי חיים כאתיקה מיסטית. דרך עיון מדוקדק בטקסט מתבררת תרומתו הייחודית של ר׳ יוסף הבא משושן לעיצוב הקבלה הקדומה ולספרות הזוהרית, ומהפכתו השקטה בהבנת היחסים שבין אדם, עולם ואלוהות.פרק זה מציע הצצה נדירה לעולמה של קבלה חלוצית, המאתגרת היררכיות תאולוגיות מקובלות ומציבה את האדם כשותף פעיל בתהליך ההאצלה המתמשך.