בפרק זה של ההסכת המצולם „בין הקורות“ מבית יד בן־צבי, מארח ד״ר יניב מזומן את ד״ר כפיר תאומים־פרנקל לשיחה מעמיקה על אחד המפעלים התרבותיים־חברתיים המרכזיים בתולדות היישוב והמדינה: כינוסי „הפועל“.השיחה מבוססת על ספרו „אדום עולה אדום יורד“ (הוצאת יד בן־צבי, 2024), המתאר לראשונה את ההיסטוריה המלאה של כינוסי „הפועל“ – מאירועי ספורט מעמדיים שנועדו להפצת ערכי תנועת העבודה בשנות ה־20 וה־30, דרך הפיכתם בשנות ה־60 וה־70 לאירוע לאומי ובין־לאומי רחב היקף שכונה אז „אולימפיאדה זוטא“, ועד דעיכתם בשנות ה־90 על רקע מקצוענות הספורט, משבר ההסתדרות ותהליכי הפרטה.במהלך הפרק נדונים יחסי הגומלין בין ספורט, פוליטיקה וחברה: היריבות עם „מכבי“, מקומו של האחד במאי, תפקיד הכינוסים בשבירת הבידוד המדיני של ישראל, שילוב הפריפריה החברתית והגיאוגרפית, והמעבר משפה אידיאולוגית סוציאליסטית לשפה ממלכתית ובהמשך שיווקית־מסחרית. דרך הסיפור של „הפועל“ נחשף תהליך רחב יותר – המעבר מחברת פועלים קולקטיבית לחברה צרכנית ואינדיבידואלית.זהו פרק על ספורט – אך לא פחות מכך על זהות, אידיאולוגיה וזיכרון חברתי בישראל.

בפרק זה של ההסכת המצולם „בין הקורות“ מבית יד בן־צבי, משוחח ד״ר יניב מזומן עם פרופ’ ישראל רוזנסון על אחת הסוגיות המורכבות והפחות מדוברות בזיכרון מלחמת תש״ח: הפער בין הזיכרון הציבורי של חטיבת הפלמ״ח „הראל“ לבין זיכרונה של חטיבת „עציוני“, שצמחה מתוך החי״ש הירושלמי.השיחה מבוססת על ספרו של רוזנסון „חיילי שדה בעיר קדושה – החי״ש הירושלמי במאבק ובזיכרון“ (כרמל, 2022), ומשרטטת את תולדות החי״ש בירושלים – מכוח למחצה הפועל בתנאי מחתרת, דרך אתגרי גיוס, אימון, לוגיסטיקה ופיקוד, ועד הפיכתו לחטיבה סדירה בלחימה על העיר וסביבותיה. הפרק עוסק גם במתחים שבין החי״ש לבין הפלמ״ח וארגוני ה„פורשים“, בדילמות שבין לחימת הגנה ללחימה התקפית, ובמחיר האנושי הכבד ששילמו לוחמי החטיבה.מעבר להיסטוריה הצבאית, הפרק מציב במרכזו שאלה רחבה יותר: כיצד נוצר זיכרון קולקטיבי, מי זוכה להיכלל בו ומי נדחק לשוליים. דרך המקרה של חטיבת „עציוני“, נבחנים מנגנוני ההנצחה, ההגמוניה של נרטיבים מסוימים, והקושי לעשות צדק היסטורי עם יחידות ולוחמים שתרומתם הייתה מכרעת – אך סיפורם נותר „אפרורי“ בתודעה הלאומית.

התנועה השבתאית, תנועת המשיח הגדולה ביותר בהיסטוריה היהודית, הייתה אירוע חסר תקדים בהיקפו העולמי. מחקר חדש חושף עד כמה נטועה הייתה התנועה בהקשר ההיסטורי והתרבותי הרחב של האימפריה העות'מאנית והמזרח הקרוב, הרבה מעבר למרכיבים הקבליים-תיאולוגיים שהדגיש גרשום שלום.בפרק זה נבחנות טענות מרכזיות אלה בשיחה עם ד"ר רוני ויינשטיין, היסטוריון של עם ישראל המתמחה בתקופת העת החדשה המוקדמת. מחקריו האחרונים עוסקים בקשר שבין תרומת הדת לתהליכי המודרניזציה בתרבות היהודית, והוא מלמד בבית הספר לתלמידי חו"ל באוניברסיטה העברית.ד"ר ויינשטיין מראה את ההשפעה העמוקה של האסלאם, ובמיוחד המסורות השיעיות והאלוויות, על שלושה היבטים מרכזיים בשבתאות:- סיפור חייה של שרה: נשות המשיח, דמות נשית דומיננטית שסיפור חייה כפליטה ממזרח אירופה הושפע מדמותה של רוקסלנה, שפחה שהפכה לאשת הסולטן סולימאן המפואר.- הדה-אפיקציה של שבתי צבי: האמונה בשבתי צבי כהתגלמות האל עלי אדמות, רעיון המושפע ישירות מתפיסות השיעה אודות האימאם.- ארגון הקהילות: התקנות המחייבות של כתות השבתאים (הדונמה) לאחר ההתאסלמות, שהושפעו ממבני קהילה סודיים ומחוקים פנימיים של קבוצות אלוויות-שיעיות.נראה כיצד הבנה רב-תחומית וגלובלית זו מסייעת בפענוח חידת השבתאות, תוך דגש על האופן שבו רעיונות תרבותיים-דתיים חצו גבולות גיאוגרפיים ודתיים בעידן המודרני המוקדם.

בפרק זה של בין הקורות מבית יד בן־צבי, ד"ר יניב מזומן מארח את החכם ד"ר משה פיירוז, חוקר בכיר למחשבת ישראל ומן המומחים הבולטים להיסטוריה ולהגות הקראית, לשיחה מעמיקה על הדוקטורט שלו, העוסק בספרו של יהודה הדסי אשכול הכֹפר. הספר, שנכתב בביזנטיון במאה ה־12, הוא אחד מחיבורי היסוד של ההגות הקראית המאוחרת.ד"ר פיירוז מציג את מקורותיו של הדסי, את השפעת הספרות הרבנית והקראית עליו, ואת האופן שבו שילב רעיונות מן הכלאם והמועתזילה בתוך הגות קראית מקורית. השיחה עוסקת בתפיסות העולם של הדסי, בשאלות תאודיציה וגמול, ביחסו ליום הדין ותחיית המתים, ובהתמודדות שלו עם בעיית הרע.ההסכת מקדיש מקום רחב לפולמוס האנטי־נוצרי של הדסי, אחד המרכיבים הבולטים ביצירתו, ולשאלות כמו פרשנות מקראית, הגשמת האל, ביקורת השילוש והאינקרנציה, ומעמד המצוות בהלכה הקראית מול הנצרות. השפעת זרם "אבלי ציון" על הדסי, בגזרות האבלות וביחסו לאכילת בשר ושתיית יין, כהיבט של זהות קהילתית, רוחנית וחברתית.

האם הציונות היא מרד במסורת או המשך ישיר שלה? והאם משבר השבתאות במאה ה-17 הוא שקבע את היחס שלנו למדינת ישראל עד היום?

בפרק זה של ההסכת "בין הקורות" מבית יד בן צבי, ד"ר יניב מזומן מארח את פרופ' יוסף שרביט לשיחה מרתקת שטורפת את הקלפים של ההיסטוריוגרפיה הציונית המקובלת. על בסיס שני מאמרים פורצי דרך, פרופ' שרביט מציע מבט חדש: הציונות לא נולדה רק כתגובה לאנטישמיות באירופה, אלא כתנועה משיחית-פוליטית שהחלה כבר במאה ה-16 בקרב מגורשי ספרד.

בשיחה נצלול אל ההבדל הדרמטי בין "הסינדרום השבתאי" באשכנז – שיצר קרע בין דת ללאום – לבין המודל הספרדי שבו המשיחיות והציונות המעשית שלובות זו בזו. נגלה מדוע רבנים בצפון אפריקה ראו בבן-גוריון ובהרצל "גואלים" ושליחי ה', וכיצד תפיסת "משיח בן יוסף" אפשרה להם לחבק את הציונות החילונית ללא היסוס.

נושאים מרכזיים בפרק:🔹 מתי באמת נולדה הציונות? המאה ה-16 כנקודת הזינוק (דון יוסף נשיא, דונה גרציה).🔹 הטראומה של שבתאי צבי: איך היא פיצלה את העולם האשכנזי וכיצד העולם הספרדי נמנע מהשבר?🔹 בין "כיסופי ציון" למעשה מדיני: ניפוץ המיתוס על הפסיביות של היהדות המסורתית.🔹 הרב יחיא בן הרוש: המכתב המהפכני שמגדיר את הרצל כ"נביא אמת".🔹 משיח בן יוסף: המודל התיאולוגי שאפשר את קבלת המנהיגות החילונית.🔹 זהות יהודית: ההבדל בין יהדות תחת הנצרות ליהדות תחת האסלאם.על האורח:פרופ' יוסף שרביט הוא היסטוריון של היסטוריה אינטלקטואלית ומרצה במחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו באוניברסיטת בר-אילן. מחקריו מתמקדים בהיסטוריה חברתית ואינטלקטואלית של יהדות אגן הים התיכון, צפון אפריקה וצרפת, ובזיקתן לארץ ישראל.

בפרק זה של בין הקורות, ד"ר יניב מזומן מארח את ד"ר חיים קאופמן – חוקר ומרצה בכיר להיסטוריה של הספורט ותרבות הגוף – לשיחה רחבה על אחד הנושאים המרכזיים שעיצבו את דמותה של הלאומיות היהודית במאה ה־20: תרבות הגוף והחינוך הגופני בעם היהודי וביישוב העברי בארץ ישראל.היחס היהודי לגוף עבר תמורה עמוקה: מהחברה הגלותית, שנשאה עמה דימויים של חולשה, פסיביות וריחוק מעיסוק גופני, אל עבר אידיאל ה"יהודי החדש" – חזק, בריא, פעיל, שוויוני ומעורה בחיי המולדת. מהפכה זו לא נותרה בתחום הדימוי בלבד: היא תורגמה למוסדות, אגודות ספורט, תפיסות חינוך ולמערכת שלמה של ערכים חברתיים ולאומיים.במהלך השיחה אנו צוללים אל סוגיות יסוד:⭐ מהפכת הגוף בתרבות הלאומיתכיצד עבר העם היהודי מיחס מסויג כלפי הגוף אל אידיאל התחייה הגופנית?מה תפקידם של אבות הציונות בהבניית דמותו של "היהודי השרירי"?⭐ אגודות הספורט היהודיות – אירופה וארץ ישראלמדוע הוקמו אגודות כמו "מכבי" ו"הפועל", ומה היה ייעודן הלאומי?כיצד הפך הספורט לזירה פוליטית מובהקת – וגם לשדה של מאבקי זהות?⭐ ספורט כחינוך וכביטוי ללאומיותמדוע ראו מנהיגי היישוב בחינוך הגופני מנגנון לעיצוב דור חלוצי, בריא ומגויס?כיצד שימש הספורט בסיס לערכים כמו משמעת, סולידריות ועמידות?⭐ השפעות פוליטיות על התפתחות הספורטכיצד השפיעו אירועים כמו מלחמת העולם, העליות, הקמת המדינה וקליטת העלייה על עיצוב תרבות הגוף?באילו אופנים שיקף הספורט את מצבה של המדינה ואת האתגרים שהציבה המציאות הביטחונית-חברתית?הפרק מבוסס על ספרם של ד"ר חיים קאופמן וד"ר חגי חריף, שראה אור ביד בן־צבי

יהודי קווקז – ג'והורו, "יהודי ההר" – הם אחת הקהילות היהודיות השורשיות והמרתקות ביותר. במשך מאות שנים התעצבו חייהם במרחב הקווקזי הרב־אתני: בין אזרבייג'ן לדאגסטן, צ’צ’ניה ועד לאזורים הצ'רקסים של קברדינו־בלקריה . קהילה זו פיתחה דפוסי חיים של יושרה אתנית ודתית, רב־לשוניות ויכולת תיווך תרבותי בין עמים, שפות ומסורות. כל אלו התקיימו במתח יצירתי בין שמירה על מסורת אבות לבין תהליכי מודרניזציה, סובייטיזציה ושינויים חברתיים ותרבותיים בעת החדשה.בפרק זה של הסכת יד בן־צבי אנו מארחים את ד"ר חן ברם - אנתרופולוג, איש חינוך, מרצה בכיר במרכז האקדמי הרב-תחומי ועמית מחקר במכון טרומן באוניברסיטה העברית - לשיחה מרחיבת אופקים על עולמה ההיסטורי, התרבותי והעכשווי של קהילת יהודי קווקז. מתוך מחקריו פורצי הדרך, נצלול למפגש שבין מסורת למודרנה, בין רב־תרבותיות קווקזית לבין זהות יהודית־ישראלית בתהליכי התהוות וצמיחה.

מסע מרתק אל מדרש ויקרא רבה – סיפורים, דמויות, מיתוסים ודיאלוגים בין יהודים, נוצרים ותרבויות הים־התיכוניות. שיחה עם פרופ’ גלית חזן־רוקם על ספרה "סירוניות בבית המדרש".הפרק לוקח את המאזינים למסע מרתק אל מדרש ויקרא רבה, מן היצירות הספרותיות העשירות והמורכבות של חז"ל, שנערכה בארץ ישראל בין המאות החמישית לשביעית. בתוך טקסט זה מסתתר עולם מלא חיים: סיפורי עם, דיאלוגים בין חכמים, דמויות מן היום־יום לצד יצורים מיתיים, ומפגש מתמיד בין מסורות יהודיות, נוצריות והלניסטיות.בשיחה אנו בוחנים כיצד ויקרא רבה מעבד נושאים כמו:- מגדר, ריפוי וארוס בבית המדרש- דיאלוג בין יהדות לנצרות בראשיתה- משלים על פריון, היריון ולידה כמרחב תיאולוגי וחווייתי- מיתוס, היסטוריה ואסכטולוגיה – מאדם הראשון ועד חזון אחרית הימים- הומור, פולקלור ו"טיפוסים סיפורייים" גליליים- תפקידה של הדמיון הפרשני דרך דמות ה"סירוניות" – סמל מטא־ספרותי מרתק

בפרק זה של הסכת "בין הקורות" מבית יד בן צבי, ד"ר יניב מזומן מארח את פרופ' דניאל שוורץ, פרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית וחוקר בכיר להיסטוריה של עם ישראל בתקופת הבית השני.יחד הם צוללים אל האוטוביוגרפיה יוצאת הדופן "חיי יוסף" מאת יוסף בן מתתיהו (יוספוס פלביוס), ההיסטוריון ומפקד בצבא היהודי בסוף ימי בית שני.הפרק נוגע בשורשיו המשפחתיים (משפחת כהנים אריסטוקרטית בירושלים), חינוכו, שליחותו הדיפלומטית לרומא, פיקודו על הגליל במרד הגדול נגד הרומאים, נפילתו בשבי, שיתוף הפעולה עם אספסיאנוס וטיטוס, ועד חייו כהיסטוריון ברומא.השיחה חושפת את הדילמות המורכבות של יוספוס – בין נאמנות לעמו לבין הרומאים, את האשמות בבגידה, את כתביו כגון "מלחמת היהודים" ו"קדמוניות היהודים", ואת השפעתו העצומה על ההיסטוריוגרפיה היהודית, הנצרות והמחקר המודרני. פרופ' שוורץ, שתרגם ופירש את "חיי יוסף" בהוצאת יד בן צבי, דן גם במהימנות הכתבים, בהשוואה לספרות חז"ל ובחשיבותו כמקור יחיד להבנת תקופת הבית השני.האם יוספוס היה בוגד או מנהיג ריאליסט? האם המרד היה טעות? האזינו וגלו!

מסע בעקבות “ארון השירים היהודי” – איך יצאו פיוטים ותפילות מבתי הכנסת אל קדמת הבמה הישראלית? על המסע של המסורת היהודית בין קודש לחול, ועל הפיוטים שהפכו לחלק מהפסקול הישראלי, עם עומר בן רובי. איש רדיו וטלוויזיה, עורך התוכניות ארון השירים היהודי ואגן הים התיכון בכאן גימל.“ארון השירים היהודי” הוא מסע תרבותי ומוזיקלי מרתק בעקבות הפיוטים, התפילות והטקסטים העתיקים של המסורת היהודית. מה שהחל בקולו של החזן ובפיוטים שנשמעו בבתי הכנסת, הפך בעשורים האחרונים לחלק בלתי נפרד מהתרבות הישראלית: שורות מהסידור ומהפיוטים מושרות בידי אמנים מובילים, ממלאות אולמות ומושמעות בתחנות רדיו ובמצעדי הפזמונים.המסע הזה, שנבנה על גלי הגירה, מפגשי עדות וחיפוש זהות ישראלית מחברת, יצר גשר חדש בין מסורת לחידוש ובין קודש לחול. פיוטים עתיקים כדוגמת “לך אלי תשוקתי”, “אדון הסליחות” ו“צמאה לך נפשי”* זוכים לעיבודים עכשוויים, ומושכים קהלים מגוונים – דתיים, חילוניים וצעירים כאחד.בפרק נשוחח עם עומר בן רובי, העיתונאי ואיש הרדיו, על הדרך שבה הצליחה התרבות היהודית לחצות גבולות, על השילוב שבין טקסטים קדומים למוזיקה עכשווית, ועל השאלה האם מדובר בחילון המסורת או דווקא בהעמקה מחודשת של הזהות.