בפרק זה של ההסכת בין הקורות מבית יד בן־צבי נחשף סיפורו המרתק והפחות מוכר של הקשר העמוק בין נשיא המדינה השני, יצחק בן־צבי, משפחתו – והעיר אשקלון בראשית דרכה.בשיחה עם פרופ’ אבי ששון וגד סובול, חוקרי תולדות אשקלון ומחברי מאמר מקיף בנושא, אנו עוקבים אחר תהליך התגבשותו של קשר משפחתי, אישי וציבורי בין משפחת בן־צבי לבין עיר דרומית צעירה שהפכה לחלק מתפיסת ה“נגב” והספר של מדינת ישראל בראשית שנותיה.הפרק עוסק בדמותו של עמרם בן־צבי, בנו של הנשיא, שירד לאשקלון, ניהל פרדס גדול בלב העיר, עמד בראש סניף “אגד” המקומי והיה שותף מרכזי בעיצוב חיי היום־יום בעיר המתפתחת. לצד זאת מתוארים ביקוריו התכופים של הנשיא בן־צבי בעיר: דמותו העממית, קשריו עם התושבים, ירידתו לחוף הים, השתתפותו באירועים ציבוריים, ואף הפיכתה של אשקלון למעין מעון קיץ נשיאותי – כולל הרגע ההיסטורי שבו נמסרה בעיר התפטרותו של דוד בן־גוריון.הדיון נוגע גם בטרגדיה המשפחתית של נפילת הבן עלי בן־צבי, בפרשת החנינה הנשיאותית של חיימק’ה לבקוב, ובאופן שבו הונצחה משפחת בן־צבי במרחב העירוני של אשקלון – ברחובות, במוסדות חינוך ובזיכרון הציבורי.זהו פרק המאיר את ההיסטוריה המקומית של אשקלון כמיקרוקוסמוס של סיפור המדינה: התיישבות, הנהגה, שכול, עשייה אזרחית וקשר בלתי אמצעי בין נשיא המדינה לאזרחי הפריפריה.