דמות ה"צבר" היתה במשך עשרות שנים לסמל הישראליות: קוצני בחוץ, מתוק מבפנים, ויודע לחיות גם בתנאי מצוקה. מוטיב הצבר מוכר בחברה, באמנות ובתרבות, במוצרי שיווק כגון ליקר ומכונית ואפילו טנק - אבל כעבור עשרות שנים שינה את משמעותו.שיחה עם פרופ' עודד היילברונר, היסטוריון וחוקר תרבות פופולרית באירופה ובישראל, חבר סגל ומרצה בכיר במכללת שנקר ובאוניברסיטת רייכמן.

לאחר איחוד ירושלים במלחמת ששת הימים ב-1967, שבוהתושבים היהודים אל הרובע החרב בעיר העתיקה. בשיקום הרובע היהודי היו מעורביםגורמים ממשלתיים ועירוניים, קהילתיים ופרטיים. תוך כדי עבודה התגלו ממצאים חשוביםונדרשו החלטות כבדות משקל בשלל תחומים – החלטות שהשפיעו על התושבים והמבקרים עדימינו. עם הגב' ברכה סליי –יקירת ירושלים, תושבת הרובע היהודי כמעט יובל שנים, חוקרת תולדותיו, ומחברת ספר עלהשימור וההתחדשות ברובע היהודי בירושלים.

שדים ורוחות ליוו את בני האדם משחר האנושות. בקהילות האשכנזיות, צמחבמאות האחרונות מושג ה"דיבוק" – רוח רעה ה"נדבקת" לאדם,משתלטת עליו וגורמת למעשים לא-רצוניים ולעתים לא מקובלים.

עם פרופסור יורםבילו – חוקר ומרצה במחלקה לסוציולוגיה, לאנתרופולוגיה ולפסיכולוגיהבאוניברסיטה העברית,  חתן פרס ישראל לשנת תשע"ג, וחוקר המפגשהטעון בין פסיכולוגיה, תרבות וקהילה.

כשמדברים על קהילות היהודים בארץ ישראל, לא כולם זוכריםאת ה"מוּסְתערבּים" – שישבו במזרח התיכון ובארץישראל במשך דורות רבים. הם היו עדה נבדלת מן האשכנזים ומיוצאי ספרד וצפון אפריקה,אך בהמשך נטמעו. קהילות אלו גם שבו את דמיונו של הנשיא השני יצחק בן־צבי, שחקר אתתולדות ה'מוסתערבים' וביקש להנציח את מורשתם בגליל.

עם ד"ר דותן ארד – ראש מרכז אלישר לחקר היהודים הספרדים בארץ ישראל,מרצה באוניברסיטת בר־אילן וחוקר היהודים במזרח הים התיכון.

הר הרצל הוא בית הקברות הלאומי של מדינת ישראל. המצבות בהר משקפותאת הסיפור שלנו, מראשית ההתיישבות ועד ימים אלה. השינויים שחלו עם השנים בהר הרצל,משקפים את השינויים שהתחוללו בחברה הישראלית. שיחה עם פרופסור אריאל פלדשטיין

תופעת ה'דיבוק' בקהילות יהודיות עם פרופ' יורם בילו

זה 400 שנה שיהודים שרים את פיוטיו של ר' ישראל נג'ארה, שהיה בין השאר רבה של העיר עזה. הוא נדד במזרח הים התיכון, אסף השפעות מוזיקליות משלל מקורות, ושילב לחנים עממיים בפיוטיו. לאחרונה יצאה ביד בן־צבי (בשיתוף קרן הרב רוזן) מהדורה מוערת של ספרו "שארית ישראל", ובו מאות משיריו.יד יצחק בן־צבי היא מוסד מחקר, תרבות וחינוך הנושא את שמו של נשיאה השני של מדינת ישראל. תפקידיו העיקריים הם: חקר קהילות ישראל במזרח, חקר תולדות ארץ ישראל, חקר ירושלים והנחלתם לציבור הרחב.בקרו באתר שלנו: https://ybz.org.il/

בפרק זה מתראיין עו"ד אדי מורדכייב, חבר מועצת העיר רמלהופעיל קהילתי בקרב יהודי בוכרה והוא מספר על הפעילות האירגונית של קהילותהעדה.

משה בראל, שהיה בין החותמים על המכתב מספר בפרק זה על החיים היהודיים בגאורגיה הסובייטית, המאבק לעליה ומה הביא אותו ואת משפחתו המורחבת לחתום על מכתב קריאה לעזרה, שהיה יכול להביא למאסרו.

בימים אלו מועילית בכנסת הצעת חוק לקבוע מועד ממלכתי לציון חיבור מכתב ה-18.פרק זה יוכל לשפוך אור על האירוע יוצא  הדופן, שיש ואומרים שהיהממאיצי המאבק על "יהדות הדממה".

הפעם, לכבוד ט"ו בשבט, הסכת "בין הקורות" יוצאלשטח. כאן בשפלת יהודה,

באזור שידע הרבה שינויים מרתקים בהיסטוריה, בנוף השדות והמטעיםהכל-כך מוכר לנו, נדבר על עצי מורשת ועל ההיסטוריה החקלאית של הארץ – שעדייןחשובה מאוד לחיינו כאן כיום.

לשם כך, נאמר שלום לשני אנשים שעוסקים בתחום המרתק הזה:
אסף בשן - אגרונום ב"SHELEF מעבדה חקלאית",ומוביל בעשור האחרון את פרויקט "עצי מורשת" לאיתור, ריבוי, שתילהוהדרכה של הציבור לשימור עצי הפרי העתיקים של ארץ ישראל;

ופרופסורגיא בר־עוז – חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, מייסד וראש המעבדה לארכאו-זואולוגיה, וראש החוג למורשת התרבות החומרית במכוןלארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה