התפתחות ההלכה ודרכי פסיקה | הרב אלישע אבינר

למה אי אפשר לחלוק על הגמרא?

בשיעור נשלים את הנושא מתוך עיון בשיטת החזון איש (החולק על הרב אלחנן וסרמן) הטוען שהסיבה שאין חולקים על הגמרא היא הרגשת קטנות מול חכמי המשנה וחכמי הגמרא, וההתגלות שהייתה להם.

נחתום בהיבט היסטוריוסופי על פי ה"משך חכמה" שמבחין בין תקופת בית ראשון ושני לתקופת הגלות.

האם אנחנו יכולים לחלוק על חכמים שקדמו לנו?

בשיעור נראה שהרמב"ם מחלק בין דברים דאורייתא, ששם מותר לבית דין לחלוק על דרשות של בית דין הגדול, כי המטרה היא מציאת האמת, לבין תקנות דרבנן של בית דין הגדול, שבהן בא לידי ביטוי סמכותו, ולכן צריך סמכות יותר גדולה כדי לחלוק.

נראה בשיעור תשובות לשאלת הכסף משנה – מדוע אמוראים אינם רשאים לחלוק על תנאים? נעיין בתשובת הכסף משנה והרב וסרמן ב"דברי סופרים".

"כי יפלא ממך דבר למשפט"? מה פירוש "דבר למשפט"?

בשיעור נעסוק במחלוקת הרמב"ם והרמב"ן האם נכלל בזה גם הגזרות והתקנות של חכמים.

אם העובר על איסור דרבנן עובר על "לא תסור", מה ההבדל בין איסור דאורייתא לתקנה דרבנן?

על מי הפסוק "לא תסור" חל? על חכמי הדור שלנו? על הגמרא? רק על הסנהדרין?

בשיעור נציג שתי דעות, כאשר הרוב המוחלט סובר כרמב"ם ואומר שזה חל רק על סנהדרין שבבית המקדש השני, ולעומתו ספר החינוך בדעת יחיד שסובר שזה עד ימינו. אך לדעת הרמב"ם - מה עושים לאחר הפסקת הסנהדרין? כיצד מכריעים בהלכה?