מהצד האחד, בגוש הימין, נמצאות מפלגות חרדיות בדלניות, שמנהיגיהם לא רוצים להיות שותפים לפרויקט הציוני, לא רק יהדות התורה, אלה גם בכירי ש"ס (כפי שתראו בפרק) יותר דומים היום לליטאים מאשר לספרדי המשלב בין תורה לעבודה. מהצד השני, בגוש השמאל, מפלגות ערביות שעוינות את המדינה בגלוי ובסמוי, ומפלגות שמאל פרו-ערביות שחברו אליהן. ובאמצע - רוב הישראלים שנפגשים ברחבי הארץ בעבודה ובמילואים האינטנסיביים מאז פרוץ המלחמה, חילונים, מסורתיים, ציונות דתית וגם חרדים עובדים ומשרתים. האם הימנים יכולים לעזוב את החרדים ולהקים ממשלה כזו שגם תקדם את כינון שלטון החוק מחדש? האם השמאל הלאומי מסוגל להתגבר על ה"אנטי ביבי" ועל המסירות ל"שומרי הסף"? רותם סלע ונווה דרומי בשיחה סוערת וחשובה על עתיד החברה הישראלית: מה באמת מפריע לישראלים בבדלנות החרדית, מימין ומשמאל, איך הגענו למצב הזה, והאם יש דרך לקדם את ההשתלבות שלהם בחברה, ללא כפיה ובלי לגרום להם להסתגר בתוך עצמם?