מה הבסיס לקשר ויחסים טובים. למה התנגדות של הילדים שלנו יכולה להעיד על קושי בתקשורת. איזה אורות אמורים להדלק אצלנו כאשא הילד שלנו מתנגד ולא משתף פעולה. איך התגובות שלנו יכולות מצד אחד להיות קשובות וסובלניות ומצד שני שומרות על הגבול.

איך מתמודדים עם התנגדות של ילדים, איך שומרים  על קור הרוח שלנו והאם נכון להטיף להם על יחס מכבד גם בשעת משבר

איך בונים מוטיבציה האם יש לנו שליטה על המוטיבציה של הילדים שלנו ואיך זה קשור ללימודים. 

מה סוד ההצלחה ביכולת שלנו להציב חוקים וגבולות בבית. מתי זה נהיה קשה ולמה

האם ילדים "מחונכים" מנומסים והולכים לפי הספר הם כל מה שאנחנו שואפים אליו? האם ילדים ממושמעים זה שיא שאיפתנו כהורים?

איך מגיבים לילדים שמתחצפים?! ועוד בתקופת החגים? מול כולם? למה? מה חסר להם שהם מעיזים לדבר אלינו ככה. 

אמנם הכסף הוא של הילדים אבל האם אין לנו חובה לעזור להם לנהל אותה נכון ? שיחה עם הבת שלי בוא נראה מה יש לה להגיד בנושא

אם בפודקסאט עזרה בבית חלק 1 דיברנו על החשיבות בתרומה לבית וקיבלנו תרגיל התבוננות. הפעם דיברנו יותר קונקרטי ופרקטי . אז איך בכל זאת מגייסים ילדים לעבודה בעיקר את אילו שפחות בעניין. ואם זה מחבל ביחסים? שווה את זה?

למה לפעמים קשה לנו לגייס את הילדים שלנו לעזור בבית? האם הבעיה בנו , בילדים שלנו? אף פעם לא מאוחר מידי לתקן

האם באמת צריך לקחת את הילד לקניון כדי לעשות לו זמן אכות? מה הרעיון של מן אכות? ואיך אני מוצאת זמן לזה בתוך העומס של היום?