הפעם רונה הזמינה פרק בעקבות חרדה גדולה שהשתלטה עליה מאז תחילת המלחמה. דיברנו על איך לא להעביר לילדינו את החרדה והפחד שאנו חווים בימים אלה. אנחנו כלכך רוצים לשמור על הנפש העדינה שלהם... האם זה אפשרי בכלל?

בין היתר דיברנו גם על הריגרסיות שקורות בעקבות המצב, על איך חוזרים למסגרות בימים אלה, על המצברים הריקים שלנו, ההורים, על החוסר סבלנות ועוד...

שיהיה לנו שבוע שקט, אמן.

להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של הורים בגובה העיניים

ימים עצובים וקשים עוברים על העם שלנו.

שולחים חיבוקים למשפחות שאיבדו את יקיריהם, למשפחות החטופים- שיחזרו במהרה ובשלום והחלמה מהירה ומלאה לפצועים. אלוהים כמה זה נורא!

כמה קשה בתוך כל הכאוס הזה לשמור על איזושהי שגרה לנו ולילדינו. אנחנו מותשים מידיי מכדי להמציא את הגלגל כל יום מחדש.

רבקה נתנה לנו פה רעיונות שפתחו לנו את הראש, מקווים שתקבלו השראה (אפילו אם תקחו רק רעיון אחד או שניים מתוך כל הרעיונות, זה נהדר) .

שבוע שקט לכולנו.

להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של הורים בגובה העיניים

משתתפים בצערם של כל משפחות ההרוגים, החטופים והפצועים. אלוהים ישמור. איזה אסון. ימים קשים כלכך.

בפרק דיברנו על איך לתווך לילדינו את האסון הזה. על מה קורה כשהידיעות מגיעות אליהם לא דרכינו, על מה קורה כשאנחנו נשברים, על מה עושים כשאבא נוסע למילואים בהפתעה והילד לא מספיק להפרד, על הפחד והאימה שלנו ההורים, מה מספרים לילדים שלא חשופים בפועל לשום דבר פרט לנו ההורים? לילדים ששומעים אזעקות? לילדים ששומעים מחבלים מעבר לדלת? כל אחד מהמקרים זה סיפור אחר.

שנדע ימים שקטים אמן

להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של הורים בגובה העיניים

אתם בוודאי מכירים את קולות ההתבכיינות שנשלפים בכל מיני סיטואציות במהלך היום...מעין יללות דקות וצורמניות,יש שיגדירו אותן: סירנות. בגן השעשועים, בריב עם חברה,אצל סבא וסבתא, בסופר, כשלא הסכמתם להם טלויזיה או ממתק, כשמשעמם להם...

אז למה זה כלכך מעצבן אותנו? מה ההבדל בין ילד בוכה לילד מתבכיין? למה זה בכלל קורה? מה לעשות ומה לא לעשות כשהם מתבכיינים, איך להתמודד אם נשמע את סבא/סבתא/בןת זוג אומרים: "שקט! תפסיק להתבכיין כבר!" או משפטים מהסוג הזה, האם אפשר לשים להתבכיינות גבול? ומה רבקה חושבת על הניסיונות שלנו להסיח את דעתם כשהם בוכים, רק כדי שיפסיקו כבר!

להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של הורים בגובה העיניים

"ששש תהיה בשקט !!!"

כמה פעמים יוצא לנו "להשתיק" את ילדינו? כשאנחנו מרדימים את התינוק/כשהאח הגדול צועק על האח הקטן/כשחברים שלהם מגיעים הביתה ורצים ממקום למקום וזה עושה לנו סחרחורת/כשהילד מתלהב ושמח בקולי קולות /כשיש לנו כאב ראש ובא לנו שקט/כשזה "לא מנומס"...

מה מחיר ה"השתקה" ? האם יש דרך אחרת לבקש שקט מבלי שזה יצרום וירגיש כמו השתקה?

להמטרפות לקבוצת הווטסאפ של הורים בגובה העיניים

"אם לא תבקש סליחה, נלך הביתה"!!

"אני מבקש שתסלח לי" "סליחה מראש", "סליחה שאני מפריע אבל..." "סליחה שאני נושם" סליחה סליחה סליחה!

אז דיברנו על, נחשו מה? סליחה:)

על מתי אנחנו מבקשים סליחה מתוך אשמה, ובעצם כל מה שאנחנו רוצים זה שהצד השני יפתור אותנו מעול האשמה ויגיד "סלחתי", על האם זה בסדר לדרוש שהילד יבקש סליחה, על לבקש סליחה מילדינו, על להבין מאיפה מגיעה הסליחה לפני בקשתה, על למה זה כלכך קשה לבקש סליחה, על לקיחת אחריות ועוד...

לינק לקבוצת הווטסאפ של הורים בגובה העיניים

כולנו עייפים, הא?

כשאנחנו עייפים קשה מאוד לתפקד, בטח ובטח אם אנחנו מדברים על להרדים את ילדינו תחת העייפות. נדבר איך לאט לאט נוכל לקצר את משך ההרדמות בשפיות ובסבלנות, טקסים, גבולות, מתי נכון לעבור ממיטת תינוק למיטת מעבר או מזרן על הריצפה, מה לעשות כשהילד בוכה מרעב או מצמא באמצע הלילה, כשהם באים אלינו למיטה, אחים באותו החדר, האם להתעקש על שקט בבית כשמרדימים, שנצ, חברים שבאים לישון אצלינו, מה לעשות כשהילד שלנו בוכה שנבוא לקחת אותו באמצע הלילה מסבא וסבתא ועוד...

לילה טוב בקיצור:)

להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של הורים בגובה העיניים

קבלו את האורח האדיר שלנו - אבי גרייניק! ווהוו!!!! איזה כייף היה מה זה!!!?

אז אבי ורונה גילו שהם חולקים הפרעה - מיזופוניה! מעבר לזה, ככל שהשיחה התפתחה, רונה הבינה שגם היא הייתה ילדה עם הפרעת קשב (וכיום, אישה עם הפרעת קשב) . דיברנו על האתגרים של להיות הורה עם הפרעת קשב, על איך להקנות ביטחון לילד עם הפרעת קשב,על החשיבות של לאבחן כמה שיותר מוקדם כדי לקבל כלים ולייצר טקטיקות שיעזרו להתמודדות עם העולם,על סימנים שיכולים לרמז לנו שילדינו הוא ילד עם הפרעת קשב.

התאהבנו באבי, ואתם?

לינק לעמות להפרעת קשב - אתם לא לבד

להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של הורים בגובה העיניים

שאז היום איתי כיכב ברגישותו ואנושיותו. בתור איש שמעיד על עצמו שהיה ילד ביישן, למדנו דרכו המון דברים.

כמו: מה הקשיים של ילד ביישן? מה ילד ביישן צריך מאיתנו המבוגרים? מה הקשיים שלנו ההורים לילד ביישן? וגם על הורה ביישן עם ילד ביישן/הורה לא ביישן עם ילד ביישן, כמה להתערב/לדחוף אותו, האם הוא זקוק לעזרה, ואם כן - איך לעזור לו? האם זה אופי לכל החיים? מה לעשות כשהילד נצמד לרגל שלי? הוא לא ביישן בבית אבל בחוץ כן... למה? מה קורה כש"לא ביישנים" פוגשים ביישנים והאם ביישנות מעידה על חוסר ביטחון? כל הנ"ל ועוד.

לינק לקבוצת הווטסאפ של הורים בגובה העיניים

היום נדבר על תחרותיות והשוואתיות. הופצצנו בשאלות! כולכם עוסקים בשאלות הללו, ובצדק! אז מה רע בתחרות ומה טוב? אילו בעיות יכולות לצוץ בעקבות התחרות? האם יש תחרות בריאה/לא בריאה? האם זה מתאים שנתחרה עם הילדים שלנו? או הם בין עצמם - אחים, חברים... מה קורה כשאנשים זרים/סבא וסבתא/שכנים משווים או מעודדים תחרות? איך להגיב כשהילדים שלנו אומרים "אני ראשון" "מי יותר יפה" "אני אנצח אותך" "אני יותר טוב" ... איפה התחרות נוחה לנו ההורים? האם תחרות היא בהכרח הרצון שמישהו אחר יכשל? כל אלה ועוד...

נתראה בפרק 😄

להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של הורים בגובה העיניים