התקופה הביזנטית בארץ ישראל נמשכה כ 300 שנים, מ 324 עד 636 לספירה.

תקופה זו הייתה בראשיתה המשך של התקופה הרומית. עד מהרה הוכרה הנצרות בתחומי הקיסרות כדת המדינה, לרבות בכל ארצות חסותה.

מרד בר כוכבא ברומאים נמשך שלוש שנים מ 132 עד 135 לספירה.

המרד פרץ כ 60 שנה לאחר דיכוי המרד הגדול וחורבן הבית השני. למרות הצלחתם של המורדים לנהל קרבות עזים נגד הרומאים במשך שלוש שנים ולזקוף לזכותם הישגים טקטיים, הרי ברמה האסטרטגית תוצאת המרד הייתה תבוסה הרת אסון.

המרד הגדול נגד הרומאים נמשך ארבע שנים, מ 66 עד 70 לספירה.

הוא היה אחד מסדרה ארוכה של מאבקים בלתי פוסקים במשך עשרות שנים במימשל הרומאי. בשעה שטיטוס צר על ירושלים ולחם על כיבושה, קבוצות הקנאים מחוללי המרד לחמו באותה עת זו בזו.

השלטון הרומי על ארץ ישראל נמשך כ 390 שנה, מ 63 לפהנ"ס עד 324 לספירה. תקופה זו מלווה בחיכוכים בלתי פוסקים בין היהודים לרומאים, בין היהודים לנוכרים, בין יהודים ליהודים ובהעדר מנהיגות יהודית מוסכמת.

בתקופה זו פרצו שתי מרידות של יהודים ברומאים:

המרד הגדול - שהביא לחורבן הבית השני.

מרד בר כוכבא - שהביא להכחדת מרבית יהודי ארץ ישראל.

בתקופה זו נולד, חי ונצלב כיהודי ישו. בדיעבד יום לידתו של ישו, הוא תחילת הספירה הנוצרית.

ממלכת החשמונאים התקיימה כ 100 שנה, מ 166 עד 63 לפהנ"ס. היה זה מרד שהצלחתו הביאה להקמת ממלכה ישראלית עצמאית בארץ ישראל, היא ממלכת החשמונאים. חג החנוכה מסמל את ניצחון החשמונאים על היוונים לבית סלבקוס.

השלטון היווני על ארץ ישראל נמשך כ 160 שנה, מ 332 עד 166 לפהנ"ס, החל מכיבושיו של אלכסנדר מוקדון את המזרח התיכון, מלחמות יורשיו, עד להקמת ממלכת החשמונאים.

תקופה זו נמשכה כ 200 שנה, מ 537 עד 332 לפהנ"ס. פרס כבשה את בבל ואת ארצות חסותה. מלכי פרס עודדו את גולי בבל לשוב לארצם ולבנות את בית המקדש השני. בתקופה זו ניכרה בארץ התפתחות כלכלית, פותח הסחר הבינלאומי ביבשה ובים התיכון. בלטה הסובלנות הדתית כלפי כל בני הדתות ברחבי האימפריה, כולל לגבי היהודים.

גלות בבל נמשכה כ 50 שנה, משנת 587 עד 537 לפהנ"ס. עד כיבוש בבל ע"י פרס והצהרת כורש בדבר זכות עם ישראל לחזור לארצו ולבנות מחדש את בית המקדש השני.

תקופת הממלכה המפוצלת - יהודה וישראל נמשכה כ 350 שנה. משנת 928 עד 587 לפהנ"ס. בתקופה זו פעלו שתי הממלכות, כשהן עוינות זו לזו, לכל אחת מהן מלך ובירה משלה.

תקופת המלכים: שאול, דוד ושלמה נמשכה כ 100 שנה, בין השנים 1020 - 928 לפהנ"ס. הממלכה הפכה תוך זמן קצר מחברה שבטית, לממלכה מאורגנת ובראשה מלך. היא הפכה בתקופה זו לכוח המדיני החזק ביותר במזרח התיכון, למרות המשך קיומם של גורמים מפלגים, שביקשו להדגיש את הבסיס השבטי.