במקום לחיות בתחושת החמצה סביב השאלה 'מה היה אילו', הגיע הזמן לחיות את החיים בהווה. כאן ועכשיו. כי כדי להספיק לשיר את שירת חיינו, עלינו להפסיק לשיר את השיר 'לו הייתי'.

פעמים רבות אנו שקועים בנוסטלגיה, מתרפקים על העבר, מדמיינים את מה שהיה אז וכבר אין היום; אבל עלינו לחיות את החיים כאן ועכשיו. זה יכול להסביר את הוויכוח הגדול שהתרחש בעת שיעקב מברך את מנשה ואת אפרים: מה הסדר הנכון לחיים טובים? "מנשה ואפרים" או אולי "אפרים ומנשה"?

לפעמים אני מרגיש שאין ערך למעשים שלי. מין הרגשה שלא באמת משנה אם אני אהיה או אחדל. וזו כמובן עצת היצר.

בשיעור נעסוק בשאלה - מדוע היהדות מקדשת את העשייה? מה הכח של מעשה קטן שלי? ואיך ההבנה הזו יכולה ליצוק ערך ומשמעות לחיים שלי?

גוש של שעווה יכול להפוך לנר מאיר. כד של שמן יכול להפוך בקלות למקור של חום. כל מה שצריך זה שמש אחד שמוכן להדליק ולהדליק עוד ועוד.

נפט ודלק הם חומרים מזהמים ומלכלכים או אולי מאירים ומחממים? התשובה היא כמו תמיד: תלוי - אם נדע להשתמש נכון בחומרי הבעירה, הם יהפכו לאנרגיה, למקור של חום ואור.

כולנו עושים את הטעות הזו: מגדירים את עצמנו ואת שליחות חיינו בהגדרות חיצוניות של תפאורה בלבד, ושוכחים את המהות.

השיעור הזה מציג את השאלה הפשוטה, אך הסבוכה ביותר: מי אני באמת?! מי אנחנו מעבר לעטיפות החיצוניות שלנו?

הדרך לתשובה המפתיעה עוברת בהגדרה מחדש של המושג 'הצלחה'.