ח״כ עאידה תומא־סלימאן היא קול פמיניסטי ופלסטיני בולט כבר מעל עשור, המייצג כחמישית מאזרחי המדינה – אבל באולפני החדשות היא לא קיימת.בשנת הבחירות החשובה, גיבורי האולפנים הם סמוטריץ׳, בן גביר ומיקי זהר. לעומתם - נעמה לזימי, אפרת רייטן ועאידה תומא־סלימאן הן ״הפרעה בשידור״. הבחירה הכאילו "מקצועית" הזו של הערוצים 11, 12 ו-13, לא משקפת את יחסי הכוחות בשטח, ומאפשרת לשלטון לקבע את עצמו כאופציה היחידה לשלטון. ח“כ עאידה תומא־סלימאן והילה טוב בשיחה על ההשתקה, הנדסת התודעה ועל מה שבאולפנים ממש לא רוצים שתדעו

בזמן שהלכנו לים, הטרור היהודי מהשטחים כבר תיכנן את כיבוש תל אביב. פרויקט מדינת ההלכה - זה עם הפרות האדומות ובית המקדש - כבר השתלט על מערכת המשפט, החינוך והחיים הליברליים שלנו. הקנאים קיוו שלא נשים לב, אבל הקנוניה הגדולה בתולדות המדינה נחשפה, ועכשיו - זה עלינו לחסום אותה.והפעם בקבינטה – מהפך! סביב השולחן יושב האורח הגבר הראשון בתולדות התוכנית: אריאל דוד, חוקר השתלטות סוכני מדינת ההלכה על הימין המיינסטרימי וכותב הספר ״השיטה הטרויאנית״. יחד עם נוגה דגן בוזגלו* (מרכז אדווה), אנחנו מפרקות את מנגנוני ההשתלטות.רוצים להבין לעומק את השיטה? מוזמנים לרכוש את הספר ״השיטה הטרויאנית״ https://beactive.co.il/project/90573

ירושלים שהייתה סמל - עיר של רוח, והשראה היא היום שטח מוזנח של מריבה וסיכסוך. את הההשראה והתקווה החליפו משטרה ופחד. ביום ירושלים האחרון נהרו צעירים יהודים ברובע המוסלמי, צרחו "מוות לערבים", ירקו והרביצו לפלסטינים ולעיתונאים - והכל בחסות המדינה. בזמן שנתניהו נאם על איחוד, ריקודי הדגלים בעיר העתיקה הפרידו את ישראל מהעולם ומהשאיפה לנורמליות.מה קרה לעיר? מי גנב אותה? ד"ר וורדה סעדה, יהודית אופנהיימר והילה טוב - שלוש ירושלמיות (ואחת שעדיין) בשיחת פרידה מעיר עצובה, מלוכלכת ומוכה.

ב־7 באוקטובר נשבר שבר עמוק ביחסים שלנו עם המדינה, הבית. אנשי הנגב המערבי ומסיבת הנובה נטבחו והאמינו שיבואו להציל אותם, אבל המדינה לא היתה שם. בחודשים המייסרים הארוכים שלאחר מכן, הממשלה לא רק שלא התייצבה, אלא אף הפקירה וניהלה מלחמה פנימית נגד אזרחיה שלה. איך מתמודדים עם פירוק החוזה הבסיסי בין המדינה (והממשלה) לאזרחיה? האם ניתן לשקם את האמון שנבגד? כרמית פלטי קציר ורינה ענתי מגיעות לקבינטה כדי לפרק, עם הילה טוב, את המושג "בגידה" ולנקות את חוסר הנוחות (הטבעית) שלנו להשתמש בו.

בישראל על תפקידם. במקום לבקר את מנגנוני הכוח, הם נכנעים ומאפשרים להםלהגדיר כמה ואיזה מידע יגיע לאזרחים. התוצאה היא עיתונות מוחלשת, היוצרת בורות וחולשה מוסרית. גלית חמי, עורכת "כלכליסט", ועמנואל אלבז פלפס, עיתונאית עצמאית, בשיחה עם הילה טוב - על עיתונות שהחליטה שהיא ״הבייביסיטר הלאומי״, אבל גם על העיתונאיות והעיתונאים שעדיין נאבקים על הפריים שלנו פתוח ומפקח.

השילוב של עליונות יהודית גזענית, נתניהו האופורטוניסט שמוכן למכור את אמא שלנו בשביל שלטון ובריחה ממשפט, ומערכת כושלת לחינוך ליבראלי הביאו אותנו לקריסה. ״הם הרסו, ואנחנו נתקן״ - אומרות ד״ר רונית לוין שנור, מומחית למשפט ציבורי וכלנית שרון, ממייסדות ומובילות ״החזית הורודה״, בשיחה עם הילה טוב. יש מה לתקן (הרבה) ויש גם איך ( הרבה עבודה ) אבל זו המשמעות של להיות דמוקרטיה.ולא, לא הכל חמוץ. להפך יש בזה יצירתיות, והתרגשות ותחושת שייכות ושותפות.קבינטה, הפודקאסט שלך לשינוי.עקבו אחרי "עוגן לעתיד" ברשתות החברתיות:אינסטגרם https://bit.ly/3W1bMgtפייסבוק https://bit.ly/41XgEagטיקטוק https://bit.ly/3FYTuak עקבו זה באוויר בפלטפורמות האהובות!עמוד האינסטגרםhttps://bit.ly/4eIaA8Eעמוד הפייסבוקhttps://bit.ly/4epJnYqעמוד הטיקטוקhttps://bit.ly/4ermvb2עמוד הטוויטרhttps://bit.ly/47NnzDGערוץ היוטיובhttps://bit.ly/4eH3ktF#זה באוויר #זה_באוויר

מול הכאוס המשיחי והטרור היהודי שמחובק על ידי הממסד הישראלי, צומחת בשטח תגובה אזרחית של תקווה - נוכחות מגינה ועדות. מתנדבות ומתנדבים מהארץ ומהעולם מלווים את הקהילות הפלסטיניות בחיי היומיום - במרעה, במאהל, ועומדים איתן בסולידריות. 

למול הטרור היהודי, התיישבו לשיחה עם הילה טוב, סביב שולחן מקבלות ההחלטות של קבינטה, הרבה החילונית הומאניסטית - *רותי בידץ, ואפרת ראובינוף*, ממובילות האקטיביזם של תנועת בני אברהם מזרם השמאל האמוני.

שש שנים של מלחמות, קורונה והפיכה משטרית לא הספיקו למערכת החינוך, כדי  להיות ערוכה למצבי חירום. האם זוהי רשלנות מקצועית, או שאולי זה בעצם מכוון... הכאוס שמאפיין את החיים שלנו בשנים האלו הוא מצע פורה לחינוך לצייתנות, השתקת ביקורת ותלות בשלטון. 

שרון רמון ומיכל שליו - רייכר בשיחה עם הילה טוב, על חינוך למוסר וערכים אל מול חינוך לצייתנות.

ישראל 2026 פועלת כמו מכונה לניהול חזיתות פתוחות מבלי לדעת לסגור אותן. עזה, לבנון, איראן - בכל החזיתות מתקבלות ההחלטות בידי קומץ גברים שמפעילים כוח, תוך נטרול שיטתי של מערכות אזרחיות והדרה של ידע חלופי, העוסק דווקא בסיומן של מלחמות. איך סודקים את המכונה? מחקרים מראים שכאשר נשים מעורבות בעיצוב פתרונות מדיניים, הסיכוי להסכמים יציבים ובני קיימא עולה דרמטית. אז אולי כדאי להפסיק לשאול איך מנצחים מלחמה, ולהתחיל לעבוד באיך גומרות אותה?הילה טוב מארחת את ליאן פולק דוד - מייסדת הקואליציה לביטחון אזורי, חברת פורום דבורה, ונועה שוסטרמן דביר - ראש תוכנית פלסטינים והאזור, מיינד ישראל כדי לכתוב ביחד טיוטה לסוף המלחמה

קבינטה - פודקסט חדש מבית ׳עוגן לעתיד׳

קבינטה היא תכנית אקטואליה שמביאה לשולחן הביטחון את הידע והניסיון האזרחי שנעדר ממנו - הידע והנסיון של נשים. מתוך אלו צומחת תפיסת עולם ביטחונית פמיניסטית, הרואה בביטחון רצף של צרכים ומצבים אזרחיים שיש לנהל מתוך ראייה מתכללת ומחויבות לטוב משותף. תפיסת עולם לפיה הטנק, המטוס והרובה הם פתרון אחרון וקיצוני — ולא נקודת המוצא.

קבינטה | מלחמה היא השגרה החדשה

השאלה שהכי מעניינת את הציבור הישראלי היא מתי תיגמר המלחמה ומתי נוכל לחזור לשגרה. בפרק הראשון מארחת המנחה, הילה טוב, את ד”ר שרי אהרוני מאוניברסיטת בן גוריון. אהרוני מעריכה כי העשורים הקרובים יתאפיינו במלחמות שיתרחבו באזורנו, יתפשטו לאזורים אחרים, ויחזרו אלינו.

בתוך מציאות כזו מתחדדת השאלה מהו ביטחון ומי אחראי.ת עליו? גלית שאול, ראשת המועצה האזורית עמק חפר, מתמודדת עם ההשלכות של התפיסה הביטחונית - צבאית של מקבלי ההחלטות בישראל, שהפכה את העורף, בעל כורחו, לזירת מלחמה מרכזית, מבלי שהיה מודע לכך.