כיפת תרבות - פודקאסט תרבות יהודית

זאבי רוט - רב גן ישראלי - פרק ארבעים וחמישה

שמענו על מפעל חייו של זאבי רוט - רב גן ישראלי.

מה זה רב גן? ומה המהפכה שהוא הצליח להביא למושג "רב גן". ומה התואר של זאבי כשהוא עולה לתורה?

איך ממשהו צדדי הצליח לגרום לרב גן להיות מקצוע מיוחד ומכובד. ומה ההבדל בין רב גן לבין מנתח מומחה.

זאבי תיאר את הארגון "רב גן ישראלי" וסיפר על תהליך ההכשרה של הארגון בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן. על השותפים לקורס דוקטור אבולעפיה, הרב אבינר ועוד.

לקורס רב גן יש מיונים קשוחים ושמענו מה עוברים בהם. וגם את הרמה המקצועית שנדרשת מהתלמידים בקורס רב גן. גם ברמה המעשית, גם ברמה המשחקית וגם ברמה הדתית. וכמובן על ההכשרה המעשית והליווי המדוייק שמקבלים התלמידים שהופכים לרבנים.

מהו הקסם שזאבי מלמד את רבני הגנים. ואיך הקסם הזה עובר ועושה שינוי מדהים אצל הרבנים ועל ההשפעה שלהם על הילדים.

שמענו על המבחן המפתיע שעושים רבני הגנים. ועל התעודה שהמיוחדת שהם מקבלים בעקבות המבחן.

קיבלנו טיפים מדהימים על עבודה עם ילדים ועל שיטת הנקישות המיוחדת שזאבי המציא. ועל השלב שבו רבני הגנים מגלים את האור.

לאחר סיום ההכשרה רבני הגנים עוברים לעבוד בגנים ברחבי הארץ, מקרית שמונה בצפון ועד מצפה רמון בדרום. וממש עכשיו מחפשים גם רב גן מאילת!

שמענו כמה מופעים והצגות מעלים רבני הגנים בשנה, ועל הפעילות המדהימה שלהם.

זאבי סיפר את סיפור חייו, ועל נקודת המפנה שגרמה לו לעבור מעולם ההיטק והעשיה העסקית לעולם היצירה של רב גן.

מהי החשיבות של רב גן, והטיפול בילדים כשהם עוד רכים ומתחילים את תהליך הצמיחה של החיים שלהם.

כגוף גדול שמתעסק עם רבני גנים יש לזאבי חלום ליצור הכרה ותעודה ברבני הגנים. על מנת שתהיה דמות תורנית שנוגעת בנפש הילדים. ותקבל הכרה שתעזור לקדם את רבני הגנים ומתוך כך את הילדים.

זאבי ענה על השאלה מה ההבדל בין רב גן לגננת ולמה צריך את רב הגן כשיש גננת. ותוך כדי כך זכינו לשמוע כמה הוא מעריץ את הגננות ואת תפקיד הגננת. וכמובן את העמדה היצוגית והמיוחדת של רב גן במרקם החיים של הגן. ואיך בגן שבו רב הגן והגננת עובדים ביחד בצורה טובה הגננת מתעצמת פי כמה.

איך כרב גן זאבי מתמודד עם התנגדות וחשש של גננות מפני התפקיד של רב גן. ועל התפקיד המדהים של הומור בגן ובכלל בעבודה משותפת.

מה למד זאבי מרש"י ובעלי התוספות, ומה מתוק יותר מדף גמרא?

לזאבי השקפה מיוחדת על צ'ופרי וסוכריות כבונוס לילדים בגן, שמענו את הסיפור שהוביל אותו לתפיסה הזו. ומה הוא למד וקיבל מהסיפור הזה.

לקראת סיום שמענו סיפור מדהים ומרגש על אחד המקרים שקרו לזאבי עם ילדים בגן, וכיצד הצגה פשוטה גרמה לילד לקבל המון תקווה לחיים ולהאמין בעצמו.

זאבי הוא איש עסקים מחונן וזכינו לשמוע ממנו כמה מילים וטיפים מעולים לעבודה נכונה למי שרוצה להיות רב גן, ובכלל לאמנים ויוצרים.

מה היה קורה אם זאבי היה מנסה לגייס משקיע לרב גן? ומה ההבדל (או שלא) בין רב גן לסטארטפ?

קיבלנו עצות לאמן המתחיל ולאמן בכלל. ושמענו על מוצר שזאבי ויתר עליו כי לא התאים בדיוק לחזון של זאבי למרות ההשקעה הגדולה.

ולסיום שמענו מה החלום של זאבי לעתיד שלו ושל רב גן.

שיחה מלאה בשליחות ונתינה.

עמי חניא - קבוצת אראל - איתי

משה ואסתי יצחקי -יוצאים לאור - פרק ארבעים וארבעה

משה ואסתי מעלים את המופע יוצאים לאור, מופע זוגי על אתגרי פוריות.

את המופע וההתעסקות עם הנושא של פוריות, בדגש על הבעיות הקיימות אצל גברים.

משה ואסתי התחילו מהסיפור הפרטי שלהם.

שמענו את הסיפור של משה ואסתי, ואיך האתגר הפרטי שלהם הפך להיות מופע.

אסתי ומשה סיפרו מי קהל היעד של המופעים, והאם הם היו מזמינים את ההורים שלהם למופע שלהם אם היה קיים לפני שלושים שנה.

איך מתמודדים עם השילוב בין שמחה לבין הקשיים שבפוריות, שוחחנו על הדרך שבה בחרו משה ואסתי להעביר נושא כל כך כבד-במופע, ולמה המופע לא "מכביד" על הקהל.

שמענו קטע מצחיק ומרתק מהמופע המתאר את השיחה של אבא של משה (שהיה רופא), ומדוע משה עלה למשפט בצבא, בגלל שלא הלך לטיפולי פוריות.

משה תיאר איך עצם העלאת המופע מקדם את הנושא, ואיך הנורמלזציה של הנושא עוזר ומעניק כוחות לזוג שמתמודד עם אתגר פוריות.

הנושא שהמופע יוצאים לאור מקדם הוא, התמודדות עם בעיית הפוריות שנמצאת אצל הגברים.

ככל הנראה זהו המופע הראשון בארץ המספר ומעלה את הנושא מהזווית הגברית. מה שמאפשר לזוגות ולגברים להתמודד עם האתגר, לשמר את הזוגיות ולנצח את הקושי שבהסתרה והבושה.

שם המופע של אסתי ומשה הוא "יוצאים לאור" וכותרת המשנה של המופע היא "על אתגר הפוריות וחלום ההורות" -

שמענו הסבר על כפל המשמעות של בחירת השם של המופע, והסבר על כותרת המשנה.

האם אסתי ומשה ממליצים לזוגות לצאת לאור ולספר על האתגר שלהם למשפחה והסביבה הקרובה? (רמז.... מחלוקת). ואיך משה עזר לפקודים שלו לצאת לאור מול ההורים והמשפחה.

בנוסף שמענו איך משלבים בחיי הצבא יעוץ ועזרה לחיילים וקצינים בנושא כל כך אינטימי ו-"סודי".

משה סיפר איך בתור אדם שביום יום נמצא מאחורי הקלעים הוא מתמודד עם הפרסום והחשיפה, ואיך חשיבות הנושא עוזרת לו להיות בקדמת הבמה.

שמענו את הנושאים שבהם עוסק המופע, איך הוא נכתב, איזה קטעים שופרו והשתנו, ומהם הדברים שמשתנים בין מופע למופע.

בסיום המופע מתקיימת שיחה פתוחה עם הקהל והדיון שאחרי המופע לפעמים ארוך מהמופע וחשוב ממנו.

לאסתי יש חלום מיוחד ליזום יום שכולו מוקדש לאתגר הפוריות, בתאריך יא' בחשון (יום פטירת רחל אמנו), שוחחנו על החלום, ומה בדיוק אמור להיות ביום הפוריות.

משה סיפר את סיפור הנס המופלא שלהם... ומדוע ברור להם שהילדים שלהם הגיעו בזכות הנס.

המופע לא עוסק כמעט בעניינים הטכניים שבטיפולי הפוריות, כן מוזכר במופע "סדר העבודה" והחשיבות של הדיוק בטיפולים לזוג, ועד כמה משמעותי שהסביבה תתמוך בזוג שיוצא לטיפולים.

אחת המטרות של המופע היא להנגיש את הנושא דווקא למי שלא מכיר את ההתמודדות, ולגרום לצד השני ולאנשים שמסביב לעזור ולסייע לזוגות.

הדגש של המופע הוא על הבעיה הגברית שבעקבותיה נוצר אתגר הפוריות.

משה הסביר את הנושא ואת הנושא מהצד הגברי. איך מתמודדים עם עקרות מהצד הגברי. איך לאחר גילוי הבעיה מתמודדים בצד הנפשי עם זה שה"בעיה" היא אצל הגבר. במיוחד כשמדובר בקצין ובסביבה צבאית.

בתשובה לשאלה על סיפור מיוחד שקרה בעקבות המופע שמענו סיפור מרגש ומיוחד על זוג מבוגר שהיה במופע ועל הסוף הטוב שנהיה בזכות המופע. ועל האדוות של הטוב שנוצרו אחרי כל מופע.

ולסיום,

על החלום של משה ואסתי. והשליחות שהם רוצים להגשים בעולם בנושא הפוריות.

מופע מלא בהשראה והתמודדות עם צמיחה מתוך אתגרים!

עמי חניא - קבוצת אראל - איתי

פנינה פרנקל - שחקנית ויוצרת - פרק ארבעים ושלשה

שמענו מפנינה על ילדותה בשיכון הניצולים המכונה "שיכון אושוויץ", איך גדלים בשכונה שכזאת ומה האווירה הכללית בשכונה ובבית הכנסת ומדוע קשה היה לגדול כילדה להורה שעבר שואה.

איך כאמא שהיתה ילדה מרצה, שלמדה להתמודד עם קשיים לבדה, נוצרת התנגשות עם ילדיה שלה שלא היו מרצים.

פנינה היא ספורטאית בנפשה הייתה שחקנית כדורסל מקצועית בקבוצת אליצור ראשון לציון, במשך כמה שנים וכן בנבחרת אליצור של ישראל.

שמענו ממנה על החוויה של שחקנית דתיה בתוך קבוצת כדורסל שרובה חילונית ואיך דווקא המשחק והעבודה עם השחקניות הלא דתיות, גיבשה את זהותה הדתית.

שמענו מפנינה על האישור המיוחד שהיא קיבלה בגלל היותה שחקנית דתיה ואיך בגללה משחק הצמרת התעכב בחצי שעה כשפנינה והקבוצה שלה לא היו מוכנים להתפשר.

בהמשך שמענו ממנה על המעבר משחקנית כדורסל לשחקנית על הבמה.

כישרון המשחק שלה הובא כבר לפני התלמידות שלה באולפנות השונות בהן לימדה במשך שנים רבות ובמגוון תפקידים: רכזת חברתית, רכזת מגמת קולנוע ועוד.

שמענו מפנינה מה הקשר בין בית ברל למגמת קולנוע באולפנת להב"ה בקדומים ואיך הובילה את המגמה הייחודית, להיות המגמה המצטיינת. ומגמה שהביאה עולם שלם ואמיתי של התלמידות, למסך הגדול. בעקבות העשייה במגמה, פנינה קיבלה את התפקיד המשמעותי של ראש החוג לקולנוע במכללת אורות.

פנינה מגדירה את המופעים שלה כסיפור אישי בליווי קטעי תיאטרון. שמענו כיצד נולדו המופעים.

המופע הראשון: "געגועיי לאתמול" מספר על ההתמודדות עם הורה חולה אלצהיימר. המופע מתרחש בבית האבות ומביא לבמה את המורכבות הנפשית והקשיים הגדולים איתם מתמודדת משפחת החולה ובמיוחד הילדים שלו.

ובתוך כך אנו שומעים מפנינה על הקשר הבין דורי שמקבל משמעות יתירה, על ההחלטות הקשות שצריכות להתקבל כשהיא הופכת להיות אמא של אמא שלה תוך שמירה על כבוד אימה.

דביר שרייבר כתב את המופע והבמאית נטע רוטנר ביימה את המופע.

למדנו הרבה על כיבוד הורים ושמענו מה קורה לפנינה כשהיא יושבת בארומה ורואה אם מבוגרת וביתה, יושבות ומשוחחות ואוכלות ארוחת בוקר.

למדנו מפנינה טיפים לילדים המגדלים הורים ומדוע הורים זה פג תוקף.

למדנו כיצד הגיבו הילדים שלה על המופע ןמה הם ראו מעבר למופע ,שפנינה שמחה בו.

המופע השני: "חור בראש" , הוא המופע החדש של פנינה שבימים אלו עולה על הבמות.

המופע מספר את ההתמודדות של פנינה עם בנה המתבגר.

הלידה של המופע החדש הייתה דרמטית מתסריט אחד המופע שינה כיוון בעקבות אירוע קריטי שהוביל לחור בראש כפשוטו.

שמענו איך בטיפול נימרץ, בניגוד לפרוטוקול, נולד מחדש הבן בנס גדול המשול לקריעת ים סוף ממש.

בזכות הנס שקרה לבן של פנינה נולד המופע המטלטל והחשוב.

"חור בראש" עוסק בגידול ילדים שהופך לגידול אחר.. ובאיך להתמודד עם ילדים מורכבים ולתקן את הטעויות שנעשו.

המופעים של פנינה מתעסקים בדורות: הורים לילדים וילדים להורים—שמענו קטע נהדר מהמופע שעוסק בעירבוב הדורות.

פנינה סיפרה לנו על המעבר מעובדת שכירה לעצמאית ושוחחנו על החלק הקשה שבענין: שיווק המופעים שלה ושל אומנים בכלל.

לקראת הסוף שמענו מפנינה מה היא מתכוונת ורוצה לעשות בהמשך הדרך ועל החלום הגדול שלה

עבורה ועבור האנשים המגיעים למופעים שלה.

שיחה מלאה בתיקון עולם.

עמי חניא - קבוצת אראל - איתי

יאיר בן אליעזר - ליצן רפואי - יויו הליצן - פרק ארבעים ושניים

התחלנו עם שאלה קשה, האם יאיר יותר ליצן או יותר רפואי...

ושמענו את הסיפור איך יאיר הגיע להיות ליצן רפואי והאם הידע הרפואי שלו תורם לעבודה שלו.

יאיר הסביר למה לא שואלים חולה מה שלומו... ומה היחס של ליצן - חולה - משפחה - צוות

מי הם ה-"לקוחות" של ליצן רפואי, מתי מתחילים לעבוד. מה קורה כשליצן נכנס למחלקה ומה בדיוק קורה כשמגיע ליצן לחדר של חולה.

האזנו לשתי תגובות קיצוניות של חולים לליצן רפואי, ומדוע ליצנות וליצנות רפואית זה לא רק לילדים.

מהם הכלים שיש לליצן רפואי, איך הוא מתמודד עם סיטואציות שונות ברגע האמת, ומה עושים כשפוגשים עורך דין חולה.

אחרי שנכנסים לחדר, איך מחליטים מתי לצאת, וכיצד נעשה המעבר בין העולם האמיתי לעולם הליצני ובחזרה. ומה משאירים לחולה כשיוצאים.

יאיר תיאר איך המעבר לליצנות רפואית שינה אותו ואפילו הוסיף לו דרך חיים שנכנסה לו לתוך הנפש.

בית חולים זה מקום רציני... יאיר נגע בנקודות הרגישות בעבודה עם הרופאים והצוות ושמענו סיפורים מופלאים על הרמת המורל שהלצנים הרפואים מצליחים ליצר.

יאיר בחר להתנדב במיון שהוא מקום לחוץ ומאוד אינטסנסיבי, ומייצר סיפורים אנושיים מרגשים. שמענו את הסיפורים ומה נכון או לא נכון לעשות במיון.

ההתנדבות של יאיר היא דרך עמותת "שמחת הלב" שהיא עמותה שמרכזת התנדבות של ליצנים רפואיים.

ומדוע יאיר אוהב יותר להתנדב עם מבוגרים. ומה קורה כשפוגשים משהו שפגשת בבית חולים אחרי כמה חודשים ופתאום מקבלים פידבק מרגש ומפרגן.

שוחחנו על הפער בין התנדבות לעבודה, ואיך יאיר בהתקלה עבר מהפך מליצן רפואי למעביר הרצאות וסדנאות בנושא של ליצנות רפואית וליצנות בכלל.

שמענו על ההרצאות של יאיר, ועל הסדנאות המיוחדות שהוא מעביר, בעברית ובאנגלית. ועל התגובות של המשתתפים.

יאיר מנה את שלושת הנקודות המרכזיות שליצן רפואי צריך שיהיו לו בשביל להיות ליצן מוצלח.

ושמענו איך חולים יכולים בעזרת הומור ושמחה להיות האנשים הכי בריאים בעולם.

כאדם מאמין יאיר יוצר חיבור בין הליצנות ליהדות - וכפי שהרב יהושע שפירא הגדיר אותו יאיר הוא ליצן רפואי אמוני.

ושמענו סיפור מדהים ומיוחד על אמונה, יהדות ואנושיות - וקסם של אמונה שנוצר עם חולה ערביה מבית לחם.

ולקראת סיום שאלנו וקיבלנו תשובה מפתיעה על החיבור בין המשפחה להיותו של יאיר ליצן - שעושה שטויות...

מי הם האנשים שהשפיעו על יאיר וכמובן מה החלום של יאיר להמשך. ולמה פאצ' אדמס הוא הרב קרליבך של הגויים.

שיחה מלאה בשמחה, צחוק ורפואה לגוף ולנפש.

עמי חניא - קבוצת אראל - איתי

בקרו באתר של יאיר https://yoyo-c.co.il/

אבי באט - אמן חושים - כיפת תרבות פרק ארבעים ואחד

אבי הוא מורה, שחקן ואמן חושים (קוסם לשעבר), תושב עפרה.

בראיון אבי סיפר לנו מה הענין המרכזי בחיים שלו, ואיך התגלגל להיות שחקן.

איך שי עגנון קשור להחלטה של אבי להיות שחקן. ואיזה ספר אבי הפך להצגה.

לאבי יש הצגה מיוחדת "כיכר הקסמים" העוסקת בהתמכרויות, והופקה ביחד עם רטורנו.

שמענו איך נוצרה ההצגה, מה הסיפור של דני סיפור ההצגה... למה הוא מתמכר ואיך נגמלים מזה.

שוחחנו קצת על התמכרויות, ועל השילוב של קסמים בתוך הצגה, ואיך הקהל מגיב לזה.

איך משהו מחליט והופך להיות קוסם?

מהשילוב בין קסמים לתוכן אבי העלה את המופע "קסמי אמונה" הופעה המשלבת בין קסמים, תוכן וחוויה.

זכינו ואבי הדגים לנו את קסם הקלפים הראשון שנעשה בפודקאסט אי פעם!

איך משתלבים הקסמים עם היהדות, והאם הקהל מוכן לקבל "קוסם", ואיך זה קשור לקסמים שאבי מגלה לקהל על הבמה.

מה ההבדל בין קוסם לבין אמן חושים? ומדוע הוא לא מצליח לשכנע שהכל זה טריקים...

איפה מתעדכנים בקסמים? ומי בונה וממציא אותם?

שמענו על ההצגה החדשה "ספר המדינה" שיצאה לפני הקורונה, ועכשיו בתקווה לחזור לבמות - שגם אחרי כמעט מאה שנה עוד רלוונטית.

איך בונים קסם על הבמה, ומה הדרך שאבי בונה ויוצר את הקסמים, ואיך הקסמים והמופע של אבי מותאם לתכנים שונים.

אבי תיאר איך במופע הוא מצליח לחבר בין הארי פוטר, דמבלדור, הרמב"ם וקסמים.

לאבי יש גם את המופע "קסם הזהב" מופע קסמים בנושא זהירות בדרכים.

מה הדבר שצריך לעשות בשביל להיות מומחה בכל נושא, ובטח למי שרוצה להיות קוסם.

שמענו מאבי כמה סיפורים מרתקים על ההשפעה של ההצגות שלו על הקהל, ואיך היותו מחנך משתלב עם התגובות. ומדוע הוא עצר מופע באמצע להציל נערה.

שוחחנו על זה שהמשא שאנחנו סוחבים מהחיים משפיע על מה שאנחנו מביאים לבמה, ואיך זה משנה לגמרי את המופע של אבי ומה שהוא נותן לקהל שלו.

איך מגיבים הילדים, הנכדים והמשפחה על זה שיש להם אבא, סבא וקרוב שהוא קוסם.

ומי מהילדים המשיך את דרכו של אבי בהופעות ולהיות על הבמה.

ולסיום מה החלום הגדול של אבי...

שיחה מלאת קסם.

*לצערנו עקב תקלה טכנית חלק מההקלטה לא באיכות הרגילה של הפודקסט

אפרת שטרן - מחנכת ושחקנית - תאטרון צבעי הלב - פרק ארבעים

שחקנית מרצה מציגה ומופיעה ובנוסף נשואה לבעל עם פגיעה מוחית, אמא לילד עם אלרגיה מסכנת חיים.

בילדותה אפרת גדלה בבית לא דתי ולמדה בבית ספר דתי, היא מספרת כיצד התמודדה עם הניגודיות הזו, מול החברות והמשפחה.

וכיצד בזכות בני עקיבא והמראה המשפחתי שראתה אצל החברות התחולל בתוכה שינוי שגרם לה לחזור בתשובה בסופו של דבר.

מה היתה הנקודה שגרמה לה להחליט שהיא לא נוסעת יותר בשבת, ואיך חבר בסניף השפיע עליה ללכת על זה עד הסוף, מה שהשפיע על המשפחה כולה.

בעקבות שירות לאומי במדרשת חבר נחשפה לעולם המשחק ומשם בהמשך טבעי ללימודים במדרשת אמונה.

מה גרם לה אחרי לימודי התיאטרון ללכת להיות מחנכת? ומה ההשפעה של התיאטרון על השיעורים שהיא מעבירה.

תאונת דרכים שבעלה עבר שינתה את החיים שלה ושל המשפחה וגרמה להם לשנות מסלול.

שמענו את סיפור התאונה וההתמודדות שלה עם הפגיעה הקשה של בעלה,

איך עברו את התקופה הראשונה שבה בעלה מאושפז בבית חולים, ולאחר מכן בהתמודדות היום יומית עם הפגיעה המוחית.

כיצד ניתן לעבור משבר כזה ולצאת ממנו בהצלחה, ומה הקשר בין זה לבין בקשת עזרה ושכנים טובים.

אפרת נתנה את סוד הקסם לבקשת עזרה בלי להיות המסכנה והנזקקת.

מהקושי והתמודדות צמחה ההרצאה "בראש מורם" שבה אפרת מספרת את הסיפור.

בנוסף אפרת מרצה את ההרצאה: "ילדה - נערה - מסע" שבה היא מספרת את סיפור החזרה בתשובה שלה. המשלבת הומור וסיפור חיים.

התינוק שנולד לה ולבעלה לאחר התאונה נולד עם אלרגיות מסכנות חיים. ואפרת מתארת כיצד הם מתמודדים עם האלרגיות.

בימים אלו עולה ההצגה החדשה של אפרת "רגשת" העוסקת באלרגיות ומעבירה את הנושא החשוב הזה.

שמענו את סיפור ההצגה, וכיצד מעבירים מסר מורכב כזה לילדים, ומהו המשפט החשוב שסוגר את ההצגה.

ופותחת את ההתמודדות על הרגשת לילדים ולקהל כולו. ההצגה תעלה במשחק של אפרת וחגית פינגרהוט.

בנוסף תעלה בקרוב הרצגה להורים בשיתוף עם חיה דור שתעסוק בנושא האלרגיות והפעם מהצד של המבוגרים.

"סוד המעטפות הקסומות" הצגה נוספת של אפרת שעוסקת בראיית הטוב רצה ברחבי הארץ מזה כשנתיים ומתמקדת בעין טובה.

בעקבות ההתמודדות עם פגיעת הראש של בעלה, אפרת הרגישה צורך לשתף ולהתמודד ביחד עם אחרים עם פגיעת הראש.

והקימה ביחד עם חברות קבוצת פייסבוק שבה בני הזוג של הנפגעים משוחחים ועוזרים אחד לשני בהתמודדות היום יומית הזו.

הקבוצה נפגשת גם באופן פיזי אחת לכמה זמן והתוצאות והשיתופים מדהימים.

מאיפה באים לאפרת הרעיונות ואיך היא יודעת מה ילדים ירצו לראות. ומה הדרך שלה להפוך הצגות על נושאים קשים להצגות מצחיקות ומהנות למרות הקושי.

בהקשר של הומור וקושי שמענו סיפור מצחיק על הסבתא של אפרת. ועל הפידבקים שהיא מקבלת במופעים.

והכי חשוב, מה הסיבה שהיא מופיעה ועוברת עם ההצגות שלה ממקום למקום.

ולסיום מה החלום של אפרת, ולאן היא רוצה להגיע?

ראיון מעורר השראה ויצירה.

כיפת תרבות - כיפתרבות -עמי חניא - קבוצת אראל - איתי - אתר כיפה

עופר הלוי - שחקן, כותב ובמאי - תיאטרון משמחי לב - פרק שלושים ותשעה

לאחר ששיחק בתיאטרון הבימה, ובהפקות רבות בארץ לפני כעשרים וחמש שנה עופר חזר בתשובה.

שמענו מעופר מדוע הוא בוחר להפיק הצגות ברמה הכי גבוהה שאפשר, ולאיזה צורך הוא רוצה לענות.

שמו של התיאטרון של עופר הוא משמחי לב, ושמענו מדוע הוא בחר בשם הזה, ואיך זה קשור לטייפקאסט שלו בהצגות.

עופר הוא רב בית כנסת לחוזרים בתשובה בעיר אלעד שגם בו יש ענין גדול בשמחה. וכמו שעופר אומר "עדיף צחוק מבכי".

מדוע בחרו להוציא אותו מהתוכנית המשותפת עם הרב אורי זוהר בערוץ 2.

עופר סיפר כמה סיפורים מדהימים על הצגות, שמחה ואיך באמצעותם הוא הצליח לרפא ולעודד אנשים שצפו בו.

מה היחס שלו לתיאטרון, ובאיזה שלב הוא הצליח להבין מה היעוד שלו והדרך שלו לעבוד את ה'.

לפני כמה חודשים עופר הוציא את הספר "תפקיד ראשי" שמתעסק בנושא השליחות בעולם דרך סיפור על אומן והמסע שלו אל תוך עצמו.

מה ה-"לשם יחוד" שעופר אומר לפני כל הצגה, ואיך מתגברים ושומרים על ענווה גם בזמן מחיאות הכפים.

למה הוא אוהב לשחק עם עוד שחקנים ושותפים לצידו על הבמה.

עופר תיאר כיצד הצגה מבשילה אצלו, ואיך רעיון קטן שנתפס הופך להצגה ולתוכן על הבמה. ואיך זה קשור לרוח הקודש.

כיצד הוא כותב הצגה ואיך נבנה הסט של ההפקות של תיאטרון משמחי לב.

עולם התיאטרון של עופר הלוי לאחר החזרה בתשובה התחיל מהצגות שהפיק עבור ערכים ושהנגישו את עולם התיאטרון לציבור החרדי.

מדוע קרעו מודעות של הצגות שלו, ואיך הצליח שלב אחרי שלב להשתלב ולהכניס את תחום התיאטרון אל העולם החרדי למרות ועם הסגירות.

בעוד כמה חודשים עופר פותח בית ספר למשחק באיזור המרכז, שמיועד לתיאטרון בלבד. ושמענו מדוע לדעתו לימוד קולנוע כרגע בעייתי לשחקן הדתי.

עופר קורא ורוצה לקדם שחקנים ואמנים דתיים וחרדים, ולתת להם את הכלים והסיוע לממש את הכשרון שלהם.

הראיון מתקיים יום לאחר שצפינו בהצגה האחרונה שעלתה בחנוכה "אחד מול כולם" המבוססת על הסיפור של הגרף פוטוצקי.

שוחחנו על ההצגה, ההפקה, השירים וכל מה שמתרחש על הבמה. ועל הבחירות לעשות מיוזיקל מכמעט כל הצגה.

על המשמעות של מוזיקה בחייו ובחי הציבור, ואמנות המוזיקה בכלל וההשראה שהוא מקבל מהפריצה של המוזיקה היהודית אל המייסטריים הישראלי.

המשכנו לשוחח על הפקת הצגה, כמה זמן היא אורכת ההפקה, איפה מכניסים שירים, איפה מרגשים והכי חשוב מתי מצחיקים.

מהם המסרים שעופר רוצה להעביר לקהל שלו, ומי המבקרת הכי טובה שלו, ומה קורה עם הצגות שבהן המסר לא עובר.

שמענו מהן הגבולות של עופר, מה היחס שלו למשחק של נשים, ולמשחק של גבר שמשחק אשה על הבמה.

ולקראת סיום עפר ענה על השאלה "איך עופר הצעיר שהיה צופה בהצגות של עופר היום היה מגיב להצגה".

מדוע חשוב לשמור תמיד על משקפיים ורודות ועין טובה בשביל לקדם את התיאטרון היהודי, ואיך מגיבים החברים מהבימה להצגות של עופר.

ולסיום, מה החלום הגדול של עופר. ואיך זה קשור למנהיגות ואחדות ישראל.

ראיון מלא בצחוק, שמחה ושליחות

כיפת תרבות - כיפתרבות -עמי חניא - קבוצת אראל - איתי - אתר כיפה

שרית ברנס - תיאטרון אבני דרך - מנחילה את אהבת הארץ - פרק שלושים ושמונה

שרית מפעילה ומנהלת את התיאטרון מלא הערכים שלה שנולד מתוך פעילות של לימודי ארץ ישראל והיסטוריה.

שמענו איך משירות לאומי שהתחיל בטעות היא הגיעה לתיאטרון שמפעיל מאות הצגות בשנה ברחבי הארץ (וב"ה בעולם)

את הדרך התחילה שרית במדרשת חברון, ומשם הפכה למדריכת טיולים עד להריון (הרביעי!) שבו הבינה שזו משימה כבדה מידי.

מה היה התפקיד של אמא שלה בהקמת אבני הדרך? ואיך מעבירים ומנגישים תוכן ערכי וארץ ישראלי לילדים בגן. ומה הקשר לאבשלום פיינברג?

שרית סיפרה איך לאחר כמה שנים עם פעילויות וחוגים בגנים הגיעה המהפך שהפך את החוג לתיאטרון סיפור ואותה לבובנאית.

למדנו מה זה בובנאית ומה זה בובאית ומה ההבדל בניהם. והיום שרית מגדירה את תיאטרון אבני דרך כתיאטרון שמשלב בובות.

איך עברה שוב מהפך מענין ומתיאטרון סיפור שהעביר סיפורים של אחרים התחילה לכתוב ולהציג תוכן עצמאי שהיא כותבת ושירים שהיא מחברת.

שרית תיארה איך נולדה ההצגה הראשונה שלה "על הניסים ועל הזיתים" ומה השתנה אצלה עם ההצגה שאיתה קפצה כיתה.

טבע, מורשת, אהבת הארץ - מילים ששרית חוזרת עליהם הרבה תוך כדי הראיון... והיא הסבירה לנו למה זה כל כך חשוב וכיצד היא מעבירה את החומר ה"כבד" גם לילדים ומה זה עושה לקהל המבוגר שצופה בה.

איזה נקודות אור מסתתרות בהצגות של שרית, ואיך היא מזהה שיש בקהל יודעי ח"ן... ומה הרפרנס שלה לעגנון.

תיאטרון אבני דרך התחיל לצמוח ולהעסיק שחקניות נוספות, ולאחר שנגמר המקום בבית נוספו גם שחקנים ומנהל התפעול האגדי גדעון פרי הצטרף גם הוא.

היום משחקים בתיאטרון הרב הראל מקייס, רותם ריף, רחלי בנדר, מניה הלל, שני שגב מנשארי ועוד. בנוסף עובדות בתיאטרון עוד מנהלות לקוחות ושיווק (אליס, תחיה וורד).

והתיאטרון מחזיק מקום פיזי בשם הבבושקה שיושב במתחם מדרשת קדומים לשעבר.

איך שרית מגדירה את תיאטרון אבני דרך? ומהו החזון של התיאטרון?

ההצגה "ברחובנו הצר" שעם מחווה לשיר הנפלא של יורם טהרלב והקשר לירושלים מוגדרת על ידי שרית כהצגת הדגל של התיאטרון - שמענו תקציר של ההצגה.

ומה היתה התגובה של סבא וסבתא רבה שצפו בהצגה עם הנינים שלהם - בהצגה שמוגדרת כהצגה בין דורית. ומה עושה צמרמורת לקהל שצופה בהצגה.

שמענו משרית איך התיאטרון מוגדר מבחינת דתית, מהם ההצגות התורניות של התיאטרון ואיך הם מצליחים להופיע יחד על אותה במה גם בישובים התורניים ביותר.

מה הכלל ההלכתי שלפיו שרית הולכת בהפקות התיאטרון ואיך שחקן שהוא רב (הרב הראל מקייס) משחק ביחד עם שרית על הבמה.

ואיך אפשר למצוא פתרונות לשירת נשים כשהרב לא מאזין לשירת נשים, ומה הטריק המדהים של שרית והבן שלה לשירת נשים.

את רוב ההפקות התיאטרון עושה בעצמו כאשר גדעון, שרית והחברים האחרים בונים את התפאורות, תלבושות, שירים והבובות כמובן.

כיצד הצגה של שרית מתחילה מרעיון קטן ומאוד אינטואיטיבי ובמהירות צומח להיות הצגה וסיפור שלם. ואיך כשיש מנהל תפעול בתיאטרון אין גבולות להפקה ולהשקעה שאפשר לעשות.

ובנוסף איך הבן הכשרוני של שרית יוגב מפיק את כל המוזיקה של התיאטרון באולפן הביתי של משפחת ברנס.

בשנה האחרונה תיאטרון אבני דרך מפיק את התוכנית "בובה של תיאטרון" שמופץ ביוטוב ובאתר התיאטרון.

שרית סיפרה איך לאחר שיתוף פעולה עם שלומי לניאדו מ-"שלומי וסתם" בערוץ 20 נולד הסרט "שרשרת הדורות של ירושלים" (חפשו ביוטוב)

ופינה של שרית ואבני דרך בשם "הבויידעם של סבא" בתוכנית הילדים של שלומי וסתם.

ומשם לאחר חשיבה ובניית חזון שרית והתיאטרון התחילו להפיק את "בובה של תיאטרון" שנותן מחווה לחבובות ולפרפר נחמד.

כולל הרבה סודות מאחורי הקלעים של התוכנית. איך נולד כל פרק? ומהו החזון שבסופו רוצים להפוך את הבובה לבובה גדולה מהחיים.

ומה החידוש של בובה של תיאטרון לעולם?

לקראת סיום קיבלנו משרית קצת טיפ מקצועי על הדרך שלה לגדול להיות אחד התיאטראות היחידים שמעסיק שכירים באופן קבוע.

ואיך התיאטרון שהתחיל ממופע של שחקנית אחת הפך להיות מקצועי ומתוקתק. ומדוע זו מקפצה חשובה מאוד!

ומה הדבר שגרם לה להתחיל להגדיר את עצמה כמנכלי"ת. ולהוביל צוות וספינה שהיא רב החובל שלה.

ולסיום - איפה נראה את תיאטרון אבני דרך בעוד עשר שנים? ואיך זה קשור לאהבת הארץ.

כיפת תרבות - כיפתרבות -עמי חניא - קבוצת אראל - איתי - אתר כיפה

רעות סטופל שפירא -רעותא- תאטרון נותן במה.

רעות הקימה את התיאטרון לפני שלוש שנים. כחלק מפעילות התיאטרון היא מופיעה בהצגות לילדים, מעבירה סדנאות דרמה למגוון גילאים, כותבת טקסטים לבתי ספר, מביימת ומעלה קטעי פואטרי סלם. לאחרונה היא גם מופיעה עם קבוצת הפלייבק "בלבוסטע" ומלמדת תאטרון בבית ספר לחישה.

רעות מספרת על האכזבה מתשובה שלילית שקבלה אחרי אודישן, אכזבה שדחפה אותה להגשים חלום ישן ולפתוח תאטרון משלה.

את ההכשרה המקצועית היא קיבלה במכללת אמונה וניסיון היא צברה במאות הצגות עוד בשירות הלאומי ולאחר מכן, תוך כדי הלימודים בעבודת סטודנט.

שמענו ממנה על ההצגה המקורית הראשונה שלה "מה זה יצמיח לי" וכיצד נוצרה ההצגה ב"מקרה".

רעות אוהבת לעשות הכל בעצמה, שירים, תלבושות ואפילו את התפאורה!

בחלק מההצגות משתפת איתה פעולה אחותה תהילה שמציגה יחד איתה.

היא מספרת איך כותבים הצגה עם 113 תפקידים ביום אחד ומה התהליך שהיא עוברת בכתיבת ובניית הצגה.

רעות סיפרה מדוע נבחר השם רעותא לתיאטרון, ומדוע היא חושבת שזה השם המתאים לעסק שלה.

שמענו גם על הסבתא של רעות שהמקצוע שלה השפיע עליה ועל שתיים מאחיותיה ללמוד תיאטרון,

ועל מתנת יום הולדת שעזרה לה לממש את הכשרון ולהקים את התיאטרון.

בתיאטרון רעותא יש מגוון הצגות לגילאים שונים, חלק מהן- "סליחה זה היה בכוונה", "החמץ של אורי", "שיפתחו לי כל הדלתות" (לכיתות ו' ומעלה).

כולן נוגעות בנושאים שקשורים ברגישות חברתית.

רעות תיארה כיצד ההצגות מתאימות למגוון תקופות ואירועים ואיך היא עושה התאמה לפי סוג וגילאי הקהל.

לפעמים היא צריכה לעבור באותו היום בין הצגה/פעילות לגן ולבין הצגה לכיתות גבוהות ולרמה אחרת.

מתי סוף סוף היא תוציא את ההצגה שלה לנשים?

מי האנשים שהשפיעו עליה ליצור וללמוד תיאטרון ומהן התגובות שהיא מקבלת מהמשפחה וההורים שלה?

שאלתי אותה על עמדתה בהופעות מול גברים והיא שיתפה מה היא עושה בפועל לאחר התייעצות עם הרבנים שלה ואיך ההצגות שלה בנויות לכתחילה על מנת לעמוד בגבולות ההלכתיים שהציבה לעצמה.

מהן התגובות שרעות אוהבת לראות ולקבל בהצגות?

מה עדיף תגובה מהקהל או מהרכזת שהזמינה?

מדוע אין קיר רביעי ודיסטנס בהצגות שלה?

מה גורם לה לצאת אל הקהל לאחר ההצגות בשיח עם השחקנית לאחר ההצגה?

שוחחנו על הגישה האמונית של תיאטרון רעותא, ועל המוטו "דרך ארץ קדמה לתורה" שמשפיע על ההצגות והתכנים של התיאטרון.

לקראת סיום שמענו על האהבה של רעות לחרוזים ועל קטעי הפואטרי סלאם שלה.

רעות סיפרה על היתרונות בכתיבה חרוזית ועל איך היא מגינה על הכותב ועדין בועטת.

היא ביצעה לנו קטע מיוחד לפודקאסט - גם הפעם בנושא רגישות חברתית.

רעות שיתפה בסיפור המיוחד שהיה לה כשהצטרכה להופיע עם פואטרי סלאם בפני קהל מעורב והדגישה את ההבדל בין להעלות קטע ליוטוב/לפייסבוק לבין להופיע בהצגה חיה.

ולסיום מה החלום של רעות לתיאטרון רעותא לעוד עשר שנים.

חנוך גנן - מפקח במחוז הדרום באגף לתרבות יהודית במשרד החינוך - פרק שלושים וששה

הפעם ראיון של הצד השני בתרבות היהודית, הצד שמזמין את האמנים, מפיק אירועים ומנסה לתת ערך לתרבות.

התחלנו את הראיון בהבנה איך תרבות יהודית קשור לחינוך ולא למשרד התרבות, ואיך התגלגל האגף למשרד החינוך.

מהן המטרות של האגף, ומהם התפקידים שלו, ואיך הוא פועל ועושה למען התרבות היהודית.

שוחחנו על ההגדרה של מהי תרבות יהודית, ומי נכנס תחת המטריה של האגף. מה ההבדלים בין תרבות יהודית לבין תרבות כללית או תרבות הפנאי.

בדקנו את אמיתות האגדה של האגף לתרבות יהודית = חזנות ;) האם היא נכונה?

חנוך סקר מה לדעתו השתנה בציבור ובצרכנות שלו בשנים האחרונות, ואיך האגף מגיב לפעילות בשטח.

כיצד לדעתו של חנוך התרחש הרנסנס של התרבות היהודית ומדוע יש הרבה יותר אמנים דתיים שפעילים כיום מאשר בעבר.

איך האגף מצמיח את האמנים הצעירים ונותן פלטפרומה לאמנים שבה יוכלו להתפתח ולהחשף אל הציבור הדתי ומשם לכל הציבור הכללי בישראל.

מהן הפעילויות הערכיות של האגף ואיך באמצעות האמנות הוא מקדם תרבות יהודית. ואיך דוקא במחוז דרום יש ביטוי לחיבור בין הערכים והציבור.

חנוך סיפר כיצד עובד רכז שמפיק אירוע, מהן הפעולות שהוא עושה, ואיך האמנים יכולים להשתלב ולהתכונן בצורה נכונה על מנת לקדם את עצמם למופעים ועבודה עם האגף.

נכנסו קצת לעומק על התקצוב של האגף ומי המפרנס שלו בכל רשות מקומית ואיך הרכז מחלק ובונה אירוע עם התקציב שברשותו.

איך הרכז והאגף בוחרים את אופי האירועים, והכי חשוב איך אמנים יכולים להגיע למנהלים ולפנות אליהם בצורה נכונה. (טיימינג טיימינג טיימינג).

מה אפשר ללמוד מהעבודה של אמנים שהצליחו, ואיפה אפשר למצוא את הפרטים של כל הרכזים בארץ. ואיך האגף הארצי יכול לדחוף אמנים אל הרכזים בשטח.

שאלת השאלות, מהו התוכן שאותו דוחף האגף את השטח להזמין, איזה הצגות, מופעים והפעלות הם יעודדו את המנהלים להזמין... (מומלץ מאוד להבין את המורכבות של המנהלים והרכזים)

שמענו על הפעולות של האגף לחיבור של עם ישראל כולו אל התרבות היהודית ואל איזורים שהיום הוא לא נחשף אליהם.

ולסיום, מה החלום של חנוך לאגף ואיך האגף יראה כשהחלום של חנוך יתגשם. ואיך זה ישפיע על המופע והאירוע שנמצאים בקצה ההשפעה של האגף.

ראיון על אכפתיות, שייכות וחינוך.

כיפת תרבות - כיפתרבות -עמי חניא - קבוצת אראל - איתי - אתר כיפה