אז הקלטנו המון פרקים והמון אורחים ביקרו בקרועים, אבל כזה פרק עוד לא היה לנו. הפרק הכי מרגש שחיכינו לו כל כך הרבה זמן... כמה דיברנו עליהם, כמה הזכרנו אותם, כמה התפללנו והנה הם הגיעו אלינו... אחים שלנו!!! גלי וזיו ברמן.
בפרק 46 אנחנו זוכים לשבת עם גלי וזיו לשיחה חשופה, מטלטלת ובעיקר מלאת אהבת חיים. התחלנו מהילדות בכפר עזה, האהבה לכדורגל במדי "שועלי כפר עזה", היציע של מכבי תל אביב והטירוף של המונדיאל בגרמניה. משם צללנו אל התופת והשבי – דיברנו על הדרכים להעביר את הזמן כשאין זמן, על השמירה על אנושיות, יצרים ושפיות בתוך החושך, על הכוח של החברים כעוגן, ועל מה באמת מרגישים כשרואים את סרטון החטיפה של זיו בדיעבד.
שוחחנו גם על המציאות המורכבת של היום שאחרי: החיבור המרגש לדורטמונד, ההתפכחות והכעס על המדינה מול תחושת ה"לא למדנו כלום", הקושי הבירוקרטי, וגם הדיון הכואב בתוך הקיבוץ ופערי הדורות סביב שאלת שימור המבנים מול בנייה מחדש. ובעיקר – חזרנו להווה ולעתיד. על החזרה המאתגרת לשוק העבודה, הפרויקט החשוב שזיו שיתף עליו יחד עם בחור בשם אלון למען הכרה בחיילים פוסט-טראומטיים, התובנות החדשות על החיים, ועל הרצון העז והטהור פשוט לטרוף את העולם.
האזנה חובה.
🌸 פרויקט הכלניות - לזכר נרצחי שבעה באוקטובר 🌸
פרויקט סיכת הכלנית עוצב לזכר נרצחי השבת השחורה. הכלנית, שפריחתה היא כבר שנים אחד מסמלי הנגב המערבי המובהקים, מייצגת כעת את זיכרון הנרצחים ואת התקווה להמשכיות. מעצבת ויזמית הפרויקט היא נעם לוקר.
עד היום נמכרו למעלה מ-50,000 סיכות בארץ ובעולם, כאשר כל רכישה תומכת בקהילות יישובי עוטף עזה ובהמשך קיום הפרויקט. ההכנסות ממשיכות לגעת בקהילה ומימנו עד כה עשרות פעילויות חוסן ושיקום לאוכלוסיות העוטף: החל מימי עיבוד רגשי לצוותי פסיכולוגיה, דרך סדנאות תרבות, מוזיקה ובישול לגיל השלישי וקבוצות חתירה, ועד לסבסוד ימי גיבוש וסדנאות – כדוגמת מסע של נשות העוטף למונטנגרו, ויציאה של חברי כיתות כוננות לסדנאות לעיבוד הלחימה בערבה.