צלם העיתונות והדוקו הבכיר בישראל, זיו קורן הגיע לאולפן לספר על החוויה בלצלם ב98 מדינות, מה היה שונה מבחינתו ב07/10 לעומת מלחמה אחרת, החיים ב׳מחוברים׳, שילוב הפעולה עם מטה החטופים והספר על היום המקולל, הדיסוננס בין איך שתופסים את המצב מבחוץ למה שקורה בפועל ואיך להתנתק מאירוע קשה בשביל להוציא את המיטב מהצילום שלו?

לרכישת הספר של זיו

פגשנו חבר יקר השכן מהכפר ודיברנו על האהדה להפועל חיפה, ועידות ואירועי גאלה עם שרי חוץ באירופה, להשתין עם ראש ממשלת בריטניה, הרגעים הראשונים בבוקר השביעי, רולטה עזתית, ההבנה על גודל האירוע, איך בכלל בונים רשימת חוזרים, מטעם מי לירן מדבר על גלי וזיוי? איך מצליחים להיות אבא ובעל טובים בכל הסיטואציה הזו? איך מתקשרים לילד שלך שהדודים שלו חטופים? ואיך מוצאים איזון בין להמשיך קדימה לבין לזכור את החטופים?

גון, תמיר ואבישי מארחים את עמיר בן צבי. מהסיפורים על ההתנדבות ההומניטרית בלב הלחימה בבלקן, המסעות במזרח אירופה, מבצעים רפואיים, רישיונות רפואה, הדהירה לדרום בשביעי ועד הדפיקה בדלת ביום ההולדת ה50 שהפכה את הכל. ועד כמה יש מקום לשנאה באותו רגע ובכלל? מה המשמעות של חמורים? ומי מהפאנל עבד פעם בויקטורי?

הפרק מוקדש לעידו בן צבי ז״ל

גון, תמיר ואבישי מארחים את עומר הברון, AKA ג׳ימבו ג׳יי, ודרך השירים שלו הם מדברים על הריאליטי שהוא עסקת החטופים, הציניות שלפעמים מתגברת על הרגש, מקור שם הבמה שלו, מה הדרייב להופיע וליצור, הדיסוננס בין חלק מהשירים שלו למציאות, הקסם של העוטף שקשה להפיג, לא ניצחון ולא מוחלט, והשיקום אחרי השביעי

גון, תמיר ואבישי מארחים גיבורת על אמיתית, מזי כהן אילון, שבשביעי באוקטובר שכלה את בעלה טל זכרונו לברכה ועדיין מלמדת את כולנו עוצמה מה היא - על איך חיים לצד השכול, מה קרה באותו יום מהצד שלה, הברירה בין רובה לבקבוק תבערה, ההודעות האחרונות שהוא שלח, להישאר חזקה למען הילדים (והכלבה) ועל תקומה ואופטימיות

הפרק מוקדש לכיתת הכוננות של כפר עזה, ולטל אילון ז״ל

גון, אבישי וד״ר תמיר מארחים את האיש והאגדה, גיבור ליגה ג׳ - אבי פרץ. איפה השבעה באוקטובר תפס אותו בתור תושב שדרות, ההבטחות שלא עמדו בהן והריחות והמראות שעדיין רודפים. הם דיברו גם על הילדות בצפת והמעבר החד לדרום, הגעגוע להורים, מה למדנו מהם ומה נעביר הלאה לילדים, המקום של שירה בחיים שלנו, איך הדוקו על ליגה ג׳ יצא לדרך, הקשר עם אפרים, הפרופורציות החסרות בסאגת אצילי, כוחה של קהילה, הפינה של הדוקטור ועוד.

הבוטיק של אורן בשדרות

050-589-8863

עריכה והפקה: דייויד סוקנר

עונה 2, פרק 1

עם הכניסה אל הבית החדש, גון, אבישי ותמיר מסתכלים אחורה על איך הגענו עד הלום, לטוב ולרע - ה22/02/24, הדרבי בין מפלסים לכפר עזה, הקשר בין החיים של אחרי מירוץ למיליון, בכי, אסקפיזם, ליציאה מהמלון והחזרה לחיים האמיתיים, איך לחיות עם הצל של ה07/10, הדינמיקה הזוגית שהשתנתה לעד, ופינת הדוקטור מכה שוב.

לחולצות כפר עזה

קרועים פותחת עונה שנייה בפרק מיוחד וסופר מרגש 

לאחר שהקלטנו את כל פרקי העונה הראשונה בחדר 149 במלון דן אכדיה, אנחנו מתרגשים לפתוח עונה שנייה, והפעם בפרק מרגש במיוחד!

במסגרת כנס של עיריית ירושלים לצוותי ספורט, שעסק בהשלכות מלחמת חרבות ברזל על הקהילה וכיצד הספורט יכול לשמש ככלי לשיקום, אירחנו את ינאי קציר ואריאל גולן מקיבוץ כפר עזה, נציגי קבוצת הכדורגל "שועלי כפר עזה".

🦊 ינאי ואריאל סיפרו לנו ממקור ראשון על חוויות שבעה באוקטובר וכיצד הכדורגל שימש ככלי שסייע להם לשמור על השפיות בתוך המציאות המורכבת של קיבוץ שאיבד כל כך הרבה חברים וחברות, ועוד מספר לא מבוטל של חטופים וחטופות.

💔 בפרק זה תשמעו איך מרגישים החיים שלנו שנה אחרי, כשאנחנו בעצם תוך כדי. 

❗ שימו לב - בפרק תכנים קשים שכוללים עדויות כואבות מהשטח.

🎧 מוזמנים להאזין עכשיו:

הפרק הזה מוקדש לזכרם של כל החברים והחברות שלנו, גיבורי העוטף שאיבדנו באותו יום נורא. אנו קוראים מכאן .לשחרור כל החטופים והחטופות והיום

🎧 בפרק חדש של קרועים לקראת האולימפיאדה הפאר-אולימפית,

אירחנו את האלוף הפאר-אולימפי בטניס מלונדון, נועם גרשוני.

 נועם, טייס קרב בעברו, נפצע אנושות בהתרסקות מסוק במלחמת לבנון השנייה.

דיברנו על איך מסתכלים על החיים אחרי מקרה כזה ועל המסע שעבר מאז.כ

 . יחד דיברנו על פרופורציות, נחישות, ורצון לשבור תקרות זכוכית.

 נועם סיפר על מי חשב ששמע את ההמנון בלונדון , ומה הרגיש רגע לפני הדלקת המשואה ביום העצמאות, על הספורט בחייו ועוד הרבה מטעמים. 

💪 לקראת המשחקים הפאר-אולימפיים שיפתחו בשבוע הבא, מומלץ מאוד להאזין לפרק הזה. 

פרק סופר מרגש שהוציא מהפאנל של קרועים את המיטב! 🔥

תודה לרותם כהן שושני על העריכה.

אז מסתיים הפרק של מפלסים בהרצליה אחרי 10 חודשים,

המקום שהיה לנו, תושבי מפלסים לבית בעקבות אירועי שבעה באוקטובר. מלון דן אדכיה הפך

עבורנו לבית חדש והעיר הרצליה סיפקה לנו את כל מה שהיינו צריכים: קהילתיות, כביסות, עוגות יום הולדת, אישורי חניה, פעילויות

מגוונות, תרומות, מתנדבים רבים ונדיבים. בית עוטף ותומך. המעטפת הזו היתה הכרחית בשביל לגרום

לנו ברגע הכי קשה שלנו כקהילה וכפרטים, להרגיש בית במקום שהוא עולם אחר ושנמצא במרחק שעה וחצי

מהבית.

בהרצליה גילינו את הים, גילינו את הוולט וחווינו פקקים בלתי נגמרים, התעוררנו לנוף גלי הים

וסיימנו את היום עם שקיעות מרהיבות ויש בנינו שזכו לראות מבעד לחלון יאכטה ולחנות ליד מזראטי.

אבל הדבר הכי חשוב הוא שכאן בהרצליה קיבלנו, זה ביטחון שכל כך היינו זקוקים לו.

אנחנו בטוחים שלהרצליה תמיד יהיה מקום חרוט בלב אצל כל אחד ואחת מתושבי מפלסים.

אז נכון המלחמה לא נגמרה והסוף לא נראה באופק, אבל הפרק הזה הסתיים. הקהילה שלנו סוג של נקרעת לחתיכות כל איש לדרכו עד שיוכל לחזור אם בכלל הביתה.

יריב פישר, ראש העיר של הרצליה הגיע לדן אכדיה לפרק מרגש, עצוב, מצחיק ומסכם חיבור שהתחיל בבוקר נורא ומעניין לראות לאן יגיע.