הסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא, בלשון המעטה, "עתיק יומין". ניסיונות להגיע להסכמה ישירה או באמצעות מתווך כשלו פעם אחר פעם. בעקבות אותו סכסוך חולקה המפה הישראלית לשלושה אזורי התיישבות. השטחים בהם יושבו הפלסטינים מכונים "יהודה ושומרון" או "הגדה המערבית" בהתאם לזהות הנשאל. בשטחים אלו מחילה ישראל שלטון צבאי, צורת שלטון זו יצרה בעצמה בעיות בגזרה הבינלאומית.

ב30 בדצמבר 2022 קיבלה העצרת הכללית של האו"ם את הצעתה של הוועדה המיוחדת לפוליטיקה ולדה-קולוניזציה לפנות לבית הדין הבינלאומי בהאג בבקשה לחוות דעת מייעצת שתקבע האם הנוכחות של מדינת ישראל בשטחים שבמחלוקת מהווה "סיפוח קבוע". ההצעה שהוגשה לאחרונה כבר קובעת שנוכחות ישראלית באזורי יהודה ושומרון ובירושלים אינה חוקית ומפצירה בבית הדין להמליץ על צעדים שהאו"ם ומדינות העולם צריכות לנקוט כנגד ישראל.

בעודנו ממתינים לפרסום חוות הדעת ולתוצאותיה נדון בין השאר בשאלת מעמדה ביחס לישראל והאם אנו מחויבים לפעול לפיה? מה הסבירות שמדינות העולם יטילו סנקציות על ישראל בעקבותיה? מה המדיניות הנוכחית של ישראל ביחס לשטחים שבמחלוקת? אנו מזמינים אתכם להאזין לדיון של הסטודנטים הגר אנגל וליאור אבוקרט יחד עם ד"ר טל מימרן, מומחה למשפט הבינלאומי, בניסיון לענות על השאלות הללו ולהבין את מורכבותן במנותק מהפוליטיקה השגרתית שאופפת אותן.

רפורמה משפטית או הפיכה משטרית? 

בפרק זה אירחנו את פרופ׳ יניב רוזנאי, מומחה למשפט חוקתי ואחד האנשים הבולטים במאבק נגד הרפורמה כדי לדון עמו על השינויים והסכנות הצפויות אם הרפורמה אכן תצא לפועל

אז, מהי רפואה משפטית? מדובר בתחום שבו מיישמים תחומים מדעיים במטרה לפענוח פשעים. במדינת ישראל קיים רק מכון אחד של רפואה משפטית שמטרותיו הן, בין היתר, חקירה של סיבות המוות וזיהוי גופות שלא מזוהות. 

בפרק זה, חברי המערכת הודיה דיין ושוהם מחט, שוחחו עם ד"ר חן קוגל, המכהן כמנהל המכון הלאומי לרפואה משפטית. יחד, הם דנו בחוסר שקיים ברפואה משפטית והשלכותיו על עולם המשפט.

דמוקרטיה, מטבעה, מבוססת על אמנה חברתית בין העם לשלטון. אך מה קורה כאשר אזרח.ית עומד.ת מול הוראה שילטונית הנוגדת את מצפונו.ה? מה ההבדל בין אי ציות אזרחי לבין סרבנות מטעמי מצפון? ומהם הטעמים שעשויים להצדיק את האי הציות האזרחי? 

אלימות במשפחה היא תופעה מוכרת בעולם ככלל ובמדינת ישראל בפרט. בשנים האחרונות אנו נחשפים ליותר ויותר מקרים של עבירות מין ואלימות בין בני משפחה. כך למשל, בשנת 2018 נפתחו במשטרה 28,114 תיקים בגין אלימות במשפחה. נראה כי במהלך הקורונה אף עלו מקרי האלימות במשפחה

בפרק זה, חברי המערכת הודיה דיין ושוהם מחט ראיינו את עו"ד רזין בית-אור מנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה. יחד, הם דנו בגורמים לעבירות מין ואלימות במשפחה ובפעילות הרשות בנושא. כמו כן, הם ניסו להבין מהם שיקולי הענישה בעבירות אלה, כיצד הרשויות מתייחסות לקורבנות ומה אפשר לעשות כדי למגר את התופעה.

בשנת 1976 הורשע עמוס ברנס ברצח החיילת רחל הלר ונידון למאסר עולם. הוא אמנם שוחרר מן הכלא לאחר מאסר ממושך, אך חפותו לא הוכחה באופן חד משמעי. רק בשנת 2002, לאחר שנערך משפט חוזר הוא זוכה זיכוי אילם ונפסקו לו פיצויים בסך 5 מיליון שקלים, מטרתם - לפצותו בעבור התקופה הארוכה שבילה מאחורי סורג ובריח.

איך אתם הייתם מגדירים אדם חף מפשע? האם במדינת ישראל מורשעים אנשים על לא עוול בכפם? מה היקף התופעה? האם מערכת המשפט, שעליה מוטלת החובה בכלל משקיעה מאמצים בניסיון למגר את אותה? מי קובע מיהו חף מפשע? האם ההחלטה ניתנת לביטול? מה הגורמים להרשעות האלה ומה הפגמים המאפיינים אותן? בשאלות אלה בחרנו לעסוק בפרק הזה בסדרת הפודקאסטים "בצריך עיון".

אנחנו מזמינים אתכם להצטרף לדיון של הסטודנטים הגר אנגל וליאור אבוקרט עם עוה"ד ליאור אפשטיין, מומחה לניהול משברים פליליים וממובילי עורכי הדין הפליליים בארץ, בניסיון לענות על השאלות הללו, לקבל פרספקטיבה ייחודית על הנושא ולקבל הצצה אל מאחורי הקלעים של ההליך הפלילי בישראל.

בשיר שכתבה רוחמה גמרמן, לאחר מות אחותה המאומצת בכת, אומה, נכתב: ״׳היא לא הבעלים של המוח שלה׳, כך הוא קבע. תלש אותך מהעולם״.

אז מהי בעצם שליטה מנטלית? מהי עבדות? ומדוע קיים קושי ראייתי להוכיח את כל אלו במסגרת כת?

לנוכח יום המודעות לשבי בכתות שמתקיים היום (22.12) הצטרפו אלינו והאזינו להסכת זה, בו הסטודנטיות הדר ביכמן וחן טרכנברג ראיינו את רוחמה גמרמן, שורדת כת ופעילה חברתית ואת עו״ד כרמל פומרנץ, מייצגת נפגעי כתות והיועמ״ש של המרכז הישראל לנפגעי כתות.

יחד עם רוחמה וכרמל, ניסינו להבין מהן המורכבויות המשפטיות בקבוצה כיתתית וכיצד המשפט יכול וצריך לסייע לנפגעי כתות בישראל. אנו מזמינות אתכם.ן להאזין לסיפורה האישי והאמיץ של רוחמה, לניסיון המשפטי המקצועי של עו״ד פומרנץ ולגלות מה הניע את שתיהן לפעילות אקטיביסטית ומעוררת השראה למען נפגעות ונפגעי כתות בישראל.

האזנה נעימה!

על-פניו, נראה שכאורך האוקיינוס המפריד בין ישראל לארה״ב, כך המרחק התרבותי והפוליטי בין שתי המדינות. אולם, מהתבוננות קצרה בשתי המדינות ניתן לראות שהדמיון גדול הרבה מכפי שחשבנו.

בהסכת זה, הסטודנטים יעל קסטיאל ודולב מימון שוחחו עם עו״ד יונית ולדנר-פלג ובחנו סוגיות יסודיות שמעסיקות את בית המשפט והחברה האמריקאית בימים אלה ואת ההשפעה שלהן על המרחב הציבורי הישראלי. כיצד ביהמ״ש האמריקאי מתמודד עם אתגרים חוקתיים, ערכיים ויסודיים במרחב הציבורי ומהו הקשר לסוגיות דומות מאד שאנחנו כחברה נאלצות ונאלצים להתמודד עמן כאן בישראל? כל התשובות בפודקאסט החדש שפותח את סדרת הפודקאסטים החדשה שלנו - "צריך עיון"

האזנה נעימה!

בשיר שכתב יהלי סובול לאחר פרשת אונס הנערה משומרת, נכתב ״החוק היבש לא נרטב אף פעם, אפילו לא מדמעה של ילדה״.

אבל האם באמת אין במשפט מקום לרגש כלל? ד״ר שירה לייטרסדורף־שקדי טוענת שהתשובה לכך מורכבת יותר. האם שופטים בוכים? האם פרקליטי המדינה מרגישים אמפתיה כלפי נאשמים? בפרק החדש של פודקאסט קול המשפט, הסטודנטים מאור קסוטו ושיר טולדנו יארחו את ד״ר לייטרסדורף־שקדי וישוחחו על מקומו של הרגש במשפט בכלל ובמיוחד, במשפט הפלילי.