קיימות בעברית

בפרק זה נדבר עם ד"ר לירון שני, אנתרופולוג סביבתי באוניברסיטה העברית, על הפרשנויות שקבוצות שונות נותנות לטבע ועל המשמעויות הפוליטיות שלהן. נחקור מה אנחנו יכולים ללמוד מתרבויות שונות על יחס לטבע, מהו ה-"אנתרופוקן" (עידן האדם), ומדוע חשוב להסתכל על המשבר הסביבתי מנקודת מבט חברתית. נבחן כיצד באים לידי ביטוי פערי כוח ואי-שוויון בסוגיות סביבתיות בישראל, ונדון בדרכים לדמוקרטיזציה של תהליכי קבלת החלטות הסביבתיות, כך שמגוון הקולות יישמעו וישפיעו. נשמע על מאבקים סביבתיים בין קבוצות שונות, על מקרי בוחן מוצלחים של שיתופי פעולה בין קהילות, על תפקיד האקדמיה בקידום השינוי, ועוד.

לינקים להרחבה:

עמוד בנושא "אנתרופולוגיה של שינוי אקלים" במסגרת פרויקט "בחברת האדם" שהקים שני ועוסק באנתרופולוגיה בעידן האדם

סרטון של שני למרכז הקיימות בעברית בנושא "השלכות חברתיות של משבר האקלים"

ברק ניר ולירון שני (2022). אקלימיזציה: מי אתה אקלים ומה עשית לסביבה שלי? קריאות ישראליות 2, 13-1 (מאמר)

לירוון שני, שיטת הערבה - אנתרופולוגיה של טבע, תרבות וחקלאות (ספר)

ד"ר רונן גופר, חלוץ אסיפות האזרחים בישראל, מצטרף אלינו לשיחה על חידוש פני הדמוקרטיה במציאות של משבר כפול: אובדן אמון במוסדות השלטון לצד משבר אקלים מחריף. בעידן של עליית הפופוליזם ומתקפות על הדמוקרטיה הליברלית, נגלה כיצד אסיפות אזרחים מחזירות את כוח ההחלטה לציבור על כל גווניו. דרך נסיונות מוצלחים בעולם ואפילו כאן בטבעון, נלמד איך מודל דליברטיבי (דיוני) חדשני זה מצליח לא רק לקדם פתרונות סביבתיים, אלא גם לחדש את האמון בתהליכים דמוקרטיים ולבנות גשרים בחברה מקוטבת.

לינקים להרחבה:

אתר מיזם דמוקרטיה 3.0

מידע באתר מרכז השל לקיימות על אסיפות אזרחים להתמודדות עם משבר האקלים

של מי האדמה, האוויר והים? של מי העולם?

על הקשר בין קהילה, קיימות ונחלת הכלל, עם ג'רמי בנשטיין, ממייסדי מרכז השל לקיימות ומנחה תוכנית העמיתים  של השל למנהיגות סביבתית-חברתית, ועם אורי קנדל, יזם חברתי וחינוכי, חבר בקהילת כלכלת הדונאט ישראל, ומייסד Comoning Labs.

בפרק נחקור את תפיסת הקומונינג הציעה דרך שלישית לדיכוטומיה בין הפרטה לשוק הפרטי לרגולציה ממשלתית טופ-דאון. נדבר על מהי בעצם נחלת הכלל ולמה היא אבן היסוד לקיימות, ונדמיין ביחד דרך אחרת לנהל את המשאבים הסביבתיים, החברתיים והכלכליים המשותפים לכולנו.

למי שייכים האוויר, הים, האינטרנט, מקורות המים, האטמוספרה והכלכלה? האם "הטרגדיה של נחלת הכלל" בלתי נמנעת? כיצד נראית יזמות, צרכנות ויצירת ערך שיתופית, ואיך תראה מציאות אחרת, שבה הבעלות על המשאבים והכוח לנהל אותם תחזור לציבור? דרך דוגמאות מהארץ והעולם, נלמד על האפשרויות לניהול קהילתי משותף של נחלות הכלל בישראל ועל המדיניות הנדרשת להצלחתו.

לינקים להרחבה והעמקה:

פרק על נחלת הכלל , לקריאה או האזנה, במקראה "קיימות: חזון, ערכים, יישום" (מרכז השל, 2011)

פרק על שיתופיות לקריאה או האזנה, במקראה "סיפור כלכלי חדש" (מרכז השל, 2025)

כתבה של שירה מייקין וראיון עם אורי קנדל על הסולידריות במלחמה והסיוע האזרחי למפונים מהצפון והדרום כמקרה מוצלח של קומונינג

מוזמנים להאזין לעונה החמישית של הפודקאסט קיימות בעברית, שבה נדמיין יחד איך אפשר להתמודד עם המשבר הפלנטרי באופן צודק ודמוקרטי, שגם ישפר את חיינו ויאפשר להתמודד עם עוולות חברתיות בתהליך. נחקור רעיונות מהפכניים ויוזמות פורצות דרך לשינוי מערכתי בתפרים שבין כלכלה, חברה וסביבה

בפרקים הקרובים נפגוש אנשי שטח, אקדמיה וחברה אזרחית שמקדמים פתרונות קהילתיים למשברים הסביבתיים, חברתיים ודמוקרטיים של תקופתנו. נבחן מודלים חדשניים לניהול משותף של נחלת הכלל והמשאבים המשותפים, לארגון ומדידת הכלכלה, לדמוקרטיזציה של קבלת החלטות, להרחבת מעגל הזכויות הסביבתיות, ועוד.

הצטרפו אלינו למסע שבו ננסה לתרגם תאוריה לפרקטיקה, ולהתחיל לשרטט תמונה של העתיד המקיים שאנחנו יכולים להתחיל ליצור כאן יחד.

בזמן שוועידת האקלים הבינלאומית נפתחת בבאקו, והביתן הישראלי מציג את מיטב החדשנות הטכנולוגית האקלימית שלנו, אנחנו משוחחים עם אחד מחלוצי התחום בארץ: פרופ' עודד שוסיוב, חוקר מוביל בפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית, המשלב בין תחומי הגנטיקה, הנדסת חלבון וביו-ננוטכנולוגיה, לפיתוח טכנולוגיות ברות-קיימא מחומרים טבעיים.

השיחה התמקדה בדרכים בהן טכנולוגיה יכולה לתת מענה לאתגרי הקיימות, תוך למידה מהטבע עצמו, וכיצד ניתן להשתלב בתחומי ההייטק השונים (פודטק, אגרו טק, קלינטק, קליימטק ועוד) ולהוביל יזמות ירוקה לעבר עתיד טוב ובטוח יותר.

פרופ' שוסיוב, שהקים למעלה מ-20 חברות ורשם יותר מ-100 פטנטים, מסביר כיצד הטבע, שהתפתח במשך מיליארדי שנים, יצר פתרונות יעילים בהרבה מאלו שהאנושות פיתחה ב-200 השנים האחרונות, ומה אנחנו יכולים ללמוד ממנו לשינויים בתעשיות המזון והאנרגיה. הוא משתף את ניסיונו העשיר בהפיכת מחקר אקדמי לחברות סטארט-אפ מצליחות המבוססות על עקרונות אלו, מאקליפטוסים מהונדסים גנטית ועד חלבונים אלטרנטיביים, ומה נדרש מכל אחד שרוצה להיכנס גם הוא למסלול שכזה.

הפרק נועד לספק השראה ומידע מעשי במיוחד למי שמעוניין להשתלב בתעשיית ההייטק הירוק, בין אם כיזם או כעובד, ולהראות כיצד חדשנות טכנולוגית המבוססת על חכמת הטבע, המכונה גם ביו-מימקרי, יכולה לתרום להתמודדות עם המשבר הסביבתי.

לקריאה נוספת:

כתבות על עודד שוסיוב בכלכליסט וב-N12

הרצאת טד של עודד שוסיוב בנושא: Materials For The Future - The Plant Age

הרצאת טד נוספת (של מרצה אחרת) בנושא ביו-מימקרי

מידע על חברת FuturaGene (אקליפטוסים מהונדסים גנטית)

מידע על חברת ביו-בטר (טכנולוגיה מבוססת צמחי טבק לייצור בשר מתורבת)

מידע על חברת מירוקו-ביו (ייצור חלב בר-קיימא)

להצטרפות לקבוצת הווצאפ של מאזיני ומאזינות הפודקאסט:

https://chat.whatsapp.com/G7F60dwf8gQIG9uGHt5X8o

בפרק זה ניב שוחח עם פרופ' ערן פייטלסון, חוקר מדיניות סביבתית ותכנונית מהמחלקה לגאוגרפיה ויו"ר הוועדה האקדמית של ביה"ס ללימודים מתקדמים בסביבה, ופרופ' ליעוז אתגר, חוקר בתחום אנרגיה מתחדשת מהמכון לכימיה. הפרק עוסק באפשרויות ללימודי תארים מתקדמים בתחומי הקיימות באוניברסיטה העברית.

השיחה התמקדה בתוכניות לימודים חדשות ומרתקות: התואר השני בתכנון ומדיניות סביבתית, והתואר השני בכימיה עם התמחות באנרגיה. בנוסף, דיברנו על שאר מסלולי התואר השני של בית הספר ללימודים מתקדים בססביבה בעברית, וכן על החטיבה בקיימות אקלים וחברה לתואר הראשון.

ערך וליעוז סיפרו על מסלולי הלימוד, קהלי היעד, ואפשרויות התעסוקה לבוגרים, וגם על היתרונות והחסרונות של לימודים מתקדמים בארץ לעומת לימודים בחו"ל. הפרק נועד להנגיש מידע חיוני לסטודנטים וסטודנטיות המתעניינים בלימודים וקריירה בתחומי הקיימות, וכן בתרומת האקדמיה להתמודדות עם המשבר האקלימי-אקולוגי.

לינקים לקריאה נוספת:

פירוט והסבר של כלל המסלולים לתואר שני ושלישי של בית הספר ללימודים מתקדמים לסביבה של האוניברסיטה העברית

הסבר על החטיבה בקיימות אקלים וחברה לתואר ראשון, ולינק להרשמה לחטיבה לסטודנטים בעברית

התואר בהובלת ליעוז אתגר - מוסמך בכימיה עם התמחות באנרגיה

התואר בהובלת ערן פייטלסון - תכנון ומדיניות סביבתית

תואר שני בניהול משאבי טבע וסביבה

בפרק הזה ניב דיבר עם מיכל אלטשולר, רכזת מדיניות חברתית (וסביבתית) בהתאחדות הסטודנטים.יות הארצית (ורכזת ההתאחדות הסטודנטיאלית למען האקלים לשעבר) ועם יובל זיו, יזם שיתופי פעולה ומנהל פרויקטים בתחום הקיימות, ומנהל את פרויקט צמצום הפליטות של האוניברסיטה העברית.

בפרק שוחחנו על הדרכים לעשות שינוי בהתמודדות עם המשבר האקלימי-אקולוגי מתוך האוניברסיטה, ואיך אפשר לקחת חלק בפעילויות לקידום קיימות בקמפוס.

לינקים לקריאה והצטרפות לעשייה:

לינק להצטרפות להתאחדות הסטודנטיאלית למען האקלים

לינק לאתר של יובל בנושא שיתופי פעולה ויזמות בתחומי הקיימות ומים, מזון ואנרגיה

לינק לקריאה והצטרפות לקהילות היזמות והחדשנות של העברית

בפרק הזה ציינו את יום זכויות בעלי החיים, בשיחה עם עפרי אוד, ממובילות המאבק להצלת הרי ירושלים, ועם גלי אבן חיים, יו"ר תא אנימלס באוניברסיטה העברית.

כל מי ששומע הרבה על המשבר האקולוגי, עלול לשקוע בייאוש, להרגיש שאין לדור שלנו סיכוי לעתיד נורמלי. כל מי שנחשף להתנהלות תעשיית המזון מן החי, עלול להרגיש שלבעלי החיים אין סיכוי לחיים נטולי התעללות וסבל. אבל התרופה הטובה ביותר לייאוש היא עשייה, התארגנות ופעילות משותפת מעוררת תקווה ביכולת שלנו לשנות.

בפרק זה דיברנו עם אקטיביסטיות משני מאבקים, כל אחת סיפרה על מה זה אומר להיות אקטיביסט.ית, על המאבק שלה, על ההצלחות, על מה נשאר עוד לעשות, ואיך אפשר לקחת חלק. דיברנו עם עופרי אוד על המאבק להצלת הרי ירושלים ומאבקים אחרים בירושלים לשמירת טבע, ועם גלי אבן חיים, על המאבקים מול תעשיית המזון מן החי והפעולות לקידום טבעונות וזכויות בעלי חיים בירושלים, ואיך זה קשור לאקלים וסביבה. בנוסף, הזכרנו בקצרה את תוכנית המנהיגות הסביבתית לסטודנטים של מגמה ירוקה, שניב בוגר שלה בעצמו.
לינקים לקריאה נוספת:

לינק לקריאה על הפעילות של אנימלס והצטרפות

לינק לקריאה על הפעילות של מצילים את הרי ירושלים והצטרפות

לינק להרשמה לתוכנית המנהיגות לסטודנטים של מגמה ירוקה

"אקולוגיה עמוקה" באקו-ויקי

על אתיקה סביבתית וההבדל בין גישה אנתרופוצנטרית (האדם במרכז), גישה ביוצנטרית (כלל היצורים החיים במרכז), וגישה אקוצנטרית (הטבע והמערכות האקולוגית במרכז) - עמ' 14-20

לינק להצטרפות לקבוצת הווצאפ של הפודקאסט

בפרק הזה ניב דיבר עם מאי מאירסון, מעצבת תעשייתית בסטארט-אפ ⁠DaikaWood⁠, וגלית לבב, ממחדשת ומעצבת עצמאית של אופנה מקיימת (Re.Gal), על עיצוב בר קיימא וכלכלה מעגלית. הפרק עוסק בתפקיד של מעצבים ומעצבות בשינוי תכנון המוצרים ותהליכי הייצור שלהם לעבר תעשייה מעגלית, בבעיות הסביבתיות והחברתיות בתעשיות האופנה והעץ ובפתרונות שמאי וגלית לוקחות בהן חלק, באופק התעסוקתי הירוק למעצבים בהווה ובעתיד, וגם במה כל אחד מאיתנו יכול לעשות כצרכן כדי להיות חלק מהפתרון.

לקריאה נוספת:

10 דק' עם מיטל פלג מזרחי על תעשיית אופנה בפודקאסט "הגורם האנושי" מבית חיים וסביבה

פלייליסט של פודקאסטים בנושא כלכלה מעגלית, אקולוגיה תעשייתית ואחריות תאגידית שהרכבתי

"כלכלה מעגלית" באקו-ויקי

"עיצוב מקיים" באקו-ויקי

להצטרפות לקבוצת הווצאפ שלנו:

https://chat.whatsapp.com/G7F60dwf8gQIG9uGHt5X8o

בפרק הזה ניב דיבר עם ד"ר ליהי שחר-ברמן, מנכ"לית איגוד ערים מפרץ חיפה להגנת הסביבה. דיברנו על המעבר מאקטיביזם סביבתי לקידום שינוי סביבתי מבפנים: על היתרונות והחסרונות של השתלבות בארגוני סביבה למול מגזר ציבורי, ועל אפשרויות לתעסוקה בתחום. 

החברה האזרחית והמגזר הציבורי הן שתי זירות פעולה חשובות, אך שונות מאוד, והמעבר בניהן לא מובן מאליו. ליהי היא מבין מי שעשו את המעבר, מאקטיביסטית ומארגנת קהילתית במגמה ירוקה שהובילה את המאבק הציבורי לסגירת התעשיות המזהמות במפרץ חיפה, לעובדת במגזר הציבורי, שמקדמת מבפנים את התוכניות להבראה ופיתוח של מפרץ חיפה ביום שאחרי סגירת התעשיות המזהמות.

לינקים לקריאה נוספת:

העמוד של ליהי באתר של תוכנית "ממשק: ממדע למדיניות", שהזכרנו בפרק

האתר של איגוד ערים מפרץ חיפה להגנת הסביבה

פרומו לסדרה "המפרץ", סדרה תיעודית על המאבק לסגירת התעשייה המזהמת במפרץ חיפה "בכיכובה" של ליהי שחר ברמן