בזמן שוועידת האקלים הבינלאומית נפתחת בבאקו, והביתן הישראלי מציג את מיטב החדשנות הטכנולוגית האקלימית שלנו, אנחנו משוחחים עם אחד מחלוצי התחום בארץ: פרופ' עודד שוסיוב, חוקר מוביל בפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית, המשלב בין תחומי הגנטיקה, הנדסת חלבון וביו-ננוטכנולוגיה, לפיתוח טכנולוגיות ברות-קיימא מחומרים טבעיים.

השיחה התמקדה בדרכים בהן טכנולוגיה יכולה לתת מענה לאתגרי הקיימות, תוך למידה מהטבע עצמו, וכיצד ניתן להשתלב בתחומי ההייטק השונים (פודטק, אגרו טק, קלינטק, קליימטק ועוד) ולהוביל יזמות ירוקה לעבר עתיד טוב ובטוח יותר.

פרופ' שוסיוב, שהקים למעלה מ-20 חברות ורשם יותר מ-100 פטנטים, מסביר כיצד הטבע, שהתפתח במשך מיליארדי שנים, יצר פתרונות יעילים בהרבה מאלו שהאנושות פיתחה ב-200 השנים האחרונות, ומה אנחנו יכולים ללמוד ממנו לשינויים בתעשיות המזון והאנרגיה. הוא משתף את ניסיונו העשיר בהפיכת מחקר אקדמי לחברות סטארט-אפ מצליחות המבוססות על עקרונות אלו, מאקליפטוסים מהונדסים גנטית ועד חלבונים אלטרנטיביים, ומה נדרש מכל אחד שרוצה להיכנס גם הוא למסלול שכזה.

הפרק נועד לספק השראה ומידע מעשי במיוחד למי שמעוניין להשתלב בתעשיית ההייטק הירוק, בין אם כיזם או כעובד, ולהראות כיצד חדשנות טכנולוגית המבוססת על חכמת הטבע, המכונה גם ביו-מימקרי, יכולה לתרום להתמודדות עם המשבר הסביבתי.

לקריאה נוספת:

כתבות על עודד שוסיוב בכלכליסט וב-N12

הרצאת טד של עודד שוסיוב בנושא: Materials For The Future - The Plant Age

הרצאת טד נוספת (של מרצה אחרת) בנושא ביו-מימקרי

מידע על חברת FuturaGene (אקליפטוסים מהונדסים גנטית)

מידע על חברת ביו-בטר (טכנולוגיה מבוססת צמחי טבק לייצור בשר מתורבת)

מידע על חברת מירוקו-ביו (ייצור חלב בר-קיימא)

להצטרפות לקבוצת הווצאפ של מאזיני ומאזינות הפודקאסט:

https://chat.whatsapp.com/G7F60dwf8gQIG9uGHt5X8o

בפרק זה ניב שוחח עם פרופ' ערן פייטלסון, חוקר מדיניות סביבתית ותכנונית מהמחלקה לגאוגרפיה ויו"ר הוועדה האקדמית של ביה"ס ללימודים מתקדמים בסביבה, ופרופ' ליעוז אתגר, חוקר בתחום אנרגיה מתחדשת מהמכון לכימיה. הפרק עוסק באפשרויות ללימודי תארים מתקדמים בתחומי הקיימות באוניברסיטה העברית.

השיחה התמקדה בתוכניות לימודים חדשות ומרתקות: התואר השני בתכנון ומדיניות סביבתית, והתואר השני בכימיה עם התמחות באנרגיה. בנוסף, דיברנו על שאר מסלולי התואר השני של בית הספר ללימודים מתקדים בססביבה בעברית, וכן על החטיבה בקיימות אקלים וחברה לתואר הראשון.

ערך וליעוז סיפרו על מסלולי הלימוד, קהלי היעד, ואפשרויות התעסוקה לבוגרים, וגם על היתרונות והחסרונות של לימודים מתקדמים בארץ לעומת לימודים בחו"ל. הפרק נועד להנגיש מידע חיוני לסטודנטים וסטודנטיות המתעניינים בלימודים וקריירה בתחומי הקיימות, וכן בתרומת האקדמיה להתמודדות עם המשבר האקלימי-אקולוגי.

לינקים לקריאה נוספת:

פירוט והסבר של כלל המסלולים לתואר שני ושלישי של בית הספר ללימודים מתקדמים לסביבה של האוניברסיטה העברית

הסבר על החטיבה בקיימות אקלים וחברה לתואר ראשון, ולינק להרשמה לחטיבה לסטודנטים בעברית

התואר בהובלת ליעוז אתגר - מוסמך בכימיה עם התמחות באנרגיה

התואר בהובלת ערן פייטלסון - תכנון ומדיניות סביבתית

תואר שני בניהול משאבי טבע וסביבה

בפרק הזה ניב דיבר עם מיכל אלטשולר, רכזת מדיניות חברתית (וסביבתית) בהתאחדות הסטודנטים.יות הארצית (ורכזת ההתאחדות הסטודנטיאלית למען האקלים לשעבר) ועם יובל זיו, יזם שיתופי פעולה ומנהל פרויקטים בתחום הקיימות, ומנהל את פרויקט צמצום הפליטות של האוניברסיטה העברית.

בפרק שוחחנו על הדרכים לעשות שינוי בהתמודדות עם המשבר האקלימי-אקולוגי מתוך האוניברסיטה, ואיך אפשר לקחת חלק בפעילויות לקידום קיימות בקמפוס.

לינקים לקריאה והצטרפות לעשייה:

לינק להצטרפות להתאחדות הסטודנטיאלית למען האקלים

לינק לאתר של יובל בנושא שיתופי פעולה ויזמות בתחומי הקיימות ומים, מזון ואנרגיה

לינק לקריאה והצטרפות לקהילות היזמות והחדשנות של העברית

בפרק הזה ציינו את יום זכויות בעלי החיים, בשיחה עם עפרי אוד, ממובילות המאבק להצלת הרי ירושלים, ועם גלי אבן חיים, יו"ר תא אנימלס באוניברסיטה העברית.

כל מי ששומע הרבה על המשבר האקולוגי, עלול לשקוע בייאוש, להרגיש שאין לדור שלנו סיכוי לעתיד נורמלי. כל מי שנחשף להתנהלות תעשיית המזון מן החי, עלול להרגיש שלבעלי החיים אין סיכוי לחיים נטולי התעללות וסבל. אבל התרופה הטובה ביותר לייאוש היא עשייה, התארגנות ופעילות משותפת מעוררת תקווה ביכולת שלנו לשנות.

בפרק זה דיברנו עם אקטיביסטיות משני מאבקים, כל אחת סיפרה על מה זה אומר להיות אקטיביסט.ית, על המאבק שלה, על ההצלחות, על מה נשאר עוד לעשות, ואיך אפשר לקחת חלק. דיברנו עם עופרי אוד על המאבק להצלת הרי ירושלים ומאבקים אחרים בירושלים לשמירת טבע, ועם גלי אבן חיים, על המאבקים מול תעשיית המזון מן החי והפעולות לקידום טבעונות וזכויות בעלי חיים בירושלים, ואיך זה קשור לאקלים וסביבה. בנוסף, הזכרנו בקצרה את תוכנית המנהיגות הסביבתית לסטודנטים של מגמה ירוקה, שניב בוגר שלה בעצמו.
לינקים לקריאה נוספת:

לינק לקריאה על הפעילות של אנימלס והצטרפות

לינק לקריאה על הפעילות של מצילים את הרי ירושלים והצטרפות

לינק להרשמה לתוכנית המנהיגות לסטודנטים של מגמה ירוקה

"אקולוגיה עמוקה" באקו-ויקי

על אתיקה סביבתית וההבדל בין גישה אנתרופוצנטרית (האדם במרכז), גישה ביוצנטרית (כלל היצורים החיים במרכז), וגישה אקוצנטרית (הטבע והמערכות האקולוגית במרכז) - עמ' 14-20

לינק להצטרפות לקבוצת הווצאפ של הפודקאסט

בפרק הזה ניב דיבר עם מאי מאירסון, מעצבת תעשייתית בסטארט-אפ ⁠DaikaWood⁠, וגלית לבב, ממחדשת ומעצבת עצמאית של אופנה מקיימת (Re.Gal), על עיצוב בר קיימא וכלכלה מעגלית. הפרק עוסק בתפקיד של מעצבים ומעצבות בשינוי תכנון המוצרים ותהליכי הייצור שלהם לעבר תעשייה מעגלית, בבעיות הסביבתיות והחברתיות בתעשיות האופנה והעץ ובפתרונות שמאי וגלית לוקחות בהן חלק, באופק התעסוקתי הירוק למעצבים בהווה ובעתיד, וגם במה כל אחד מאיתנו יכול לעשות כצרכן כדי להיות חלק מהפתרון.

לקריאה נוספת:

10 דק' עם מיטל פלג מזרחי על תעשיית אופנה בפודקאסט "הגורם האנושי" מבית חיים וסביבה

פלייליסט של פודקאסטים בנושא כלכלה מעגלית, אקולוגיה תעשייתית ואחריות תאגידית שהרכבתי

"כלכלה מעגלית" באקו-ויקי

"עיצוב מקיים" באקו-ויקי

להצטרפות לקבוצת הווצאפ שלנו:

https://chat.whatsapp.com/G7F60dwf8gQIG9uGHt5X8o

בפרק הזה ניב דיבר עם ד"ר ליהי שחר-ברמן, מנכ"לית איגוד ערים מפרץ חיפה להגנת הסביבה. דיברנו על המעבר מאקטיביזם סביבתי לקידום שינוי סביבתי מבפנים: על היתרונות והחסרונות של השתלבות בארגוני סביבה למול מגזר ציבורי, ועל אפשרויות לתעסוקה בתחום. 

החברה האזרחית והמגזר הציבורי הן שתי זירות פעולה חשובות, אך שונות מאוד, והמעבר בניהן לא מובן מאליו. ליהי היא מבין מי שעשו את המעבר, מאקטיביסטית ומארגנת קהילתית במגמה ירוקה שהובילה את המאבק הציבורי לסגירת התעשיות המזהמות במפרץ חיפה, לעובדת במגזר הציבורי, שמקדמת מבפנים את התוכניות להבראה ופיתוח של מפרץ חיפה ביום שאחרי סגירת התעשיות המזהמות.

לינקים לקריאה נוספת:

העמוד של ליהי באתר של תוכנית "ממשק: ממדע למדיניות", שהזכרנו בפרק

האתר של איגוד ערים מפרץ חיפה להגנת הסביבה

פרומו לסדרה "המפרץ", סדרה תיעודית על המאבק לסגירת התעשייה המזהמת במפרץ חיפה "בכיכובה" של ליהי שחר ברמן

בעונה החדשה של הפודקאסט בחרנו להציע קצת תקווה אקולוגית, בימים הקשים האלה של המלחמה, כשהחיילים והחטופים שלנו עדיין בעזה. אחרי שדיברנו בעונות הקודמות על הבעיות, על הקשר בין משבר האקלים לצדק חברתי, לכלכלה, לפוליטיקה ולמשפט, וגם על קיימות בזמן חירום, בעונה החדשה נשאל את שאלת מיליון הדולר: מה אפשר לעשות? ואיך אפשר להתפרנס מתחומי הסביבה? נשוחח עם אנשים שעובדים במגזר הציבורי, האזרחי, באקדמיה, במקצועות העיצוב ואפילו ההייטק, שמתפרנסים מהשליחות הסביבתית שלהם. נדבר גם עם פעילים ואקטיביסטיות, על איך אפשר להוביל שינוי בתור סטודנטים באוניברסיטה, ובכלל בתור אזרחים, בפעילויות ומאבקים ציבוריים בירושלים. כל זה ועוד נדבר בעונה החדשה של הפודקאסט קיימות בעברית, תהיו איתנו!

הפקה והנחיה: ניב מאירסון

סאונד ועריכה טכנית: דולב סולומון

מוזמנים להצטרף לקבוצת הווצאפ שלנו, לעדכונים, התייעצויות, הצעות, שאלות, וספוילרים

בפרק השני בסדרה מיוחדת למלחמה, ניב דיבר על חקלאות וביטחון מזון בזמן מלחמה, עם פרופ' בני חפץ, לשעבר דיקן הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה וכיום ראש המרכז למערכות מזון ברי-קיימא של האוניברסיטה העברית, ועם גלית כהן, לשעבר מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה וכיום אחראית תחום שינוי אקלים במכון למחקרי ביטחון לאומי (ה-INSS), מה החשיבות של החקלאות הישראלית, בשגרה ובחירום? כיצד המלחמה פגעה בחקלאות ובביטחון המזון שלנו? האם הייבוא יפתור את כל הבעיות? האם מדיניות הממשלה מתמודדת בצורה נכונה עם הפגיעה בביטחון המזון? ואילו צעדי מדיניות חייבים לקדם, לא רק למען החקלאים, אלא למען החוסן של החברה הישראלית כולה?

"כיצד ניתן להבטיח את המשך אספקת המזון לישראל בתקופת המלחמה - ולאחריה?" המחקר של המכון למחקרי ביטחון לאומי (ה-INSS) שגלית דיברה עליו בפרק

"על ביטחון תזונתי נצטרך לשלם בתמיכה ישירה בחקלאים", נורית קדוש, כלכליסט

בפרק השלישי של הסדרה המיוחדת 'קיימות בחירום', נתמקד בביטחון אנרגטי בזמן מלחמה. נדבר עם יערה בן נחום, רכזת אנרגיות מתחדשות במרכז השל לקיימות, ועם פרופ' ליאור הרמן, חוקר אנרגיה וגיאופוליטיקה במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית.

איך המלחמה משפיעה על החוסן האנרגטי של ישראל? כיצד נוכל לייצר מערכת אנרגטית אחרת, שתספק לכולנו אנרגיה רציפה, בת-קיימא, ובמחיר בר השגה? ואיך יכול להיראות השיקום האנרגטי של העוטף והנגב, כך שיביא לשגשוג כלכלי וחברתי באזור כולו?

המסמך עליו יערה דיברה בפרק: עקרונות לשיקום אנרגטי של הנגב המערבי - צוות NZO במרכז השל

המחקר עליו ליאור דיבר בפרק: אנרגיה, ביטחון, ומעבר אנרגטי והקונפליקט בין הפלסטינים ברצועת עזה וישראל - איתי פישהלנדר, ליאור הרמן, וליעוז דוד

ראיון של ליאור הרמן על ממצאי המחקר, פורסם בשנה שעברה ע"י שני אשכנזי בכלכליסט

לינקים לקריאה נוספת:

מחקרים נוספים של NZO על האפשרות להגיע למשק אנרגיה מבוסס אנרגיות מתחדשות, ודרכים לפתרון חסמים

מאמר של ליאור הרמן ואיתי פישהלנדר על אנרגיה בסכסוך הישראלי-פלסטיני ⁠https://www.tandfonline.com/doi/full/10.1080/1057610X.2019.1567997⁠

מאמר של ליאור הרמן על תפקידה של האנרגיה ככלי של מדיניות חוץ בשת"פ וקונפליקט

⁠https://academic.oup.com/edited-volume/40698/chapter/348420952?login=true⁠ 

חשמל בעתות משבר: השמש בתפקיד תומכת לחימה - כתבה של שני אשכנזי אליה התראיין ליאור באוקטובר 

חבל התקומה יהפוך ל"אי אנרגטי"? משרד האנרגיה מציג תוכנית שאפתנית ליישובי העוטף, כלכליסט

⁠https://www.calcalist.co.il/local_news/article/sytstf9ep⁠

שיקום העוטף כמודל סביבתי, כתבה של שני אשכנזי בכלכליסט מנובמבר

עצומה של מגמה ירוקה - חזון חדש לעוטף, קריאה לשיתוף התושבים בתהליך שיקום העוטף בדגש סביבתי-חברתי

תוכנית ההערכות למשבר האקלים של אשכול נגב מערבי

https://drive.google.com/file/d/1mQx0fk-Ma3Yl1dmpTeVQudw2WHTtbGFs/view?usp=sharing 

בפרק הראשון בסדרה מיוחדת למלחמה, שיצא ביום פתיחת ועידת האקלים העולמית בדובאי, ניב דיבר עם שני אשכנזי, כתבת סביבה ואקלים בכלכליסט, ותומר גרטל, רכז קשרי ממשל במגמה ירוקה. בחלק הראשון דיברנו על התגובה המכעיסה של גרטה וחלקים מתנועת האקלים העולמית למלחמה: ממה זה נובע - בורות או תפיסת עולם? איך זה ישפיע על התדמית הציבורית של המאבק? האם אפשר לסמוך על האו"ם? כיצד צריכה התנועה הסביבתית בארץ להגיב? ואיך ממשיכים לפעול? בחלק השני דיברנו על מחטפים אנטי-סביבתיים שמקודמים בחסות המלחמה: מי מקדם אותם, ומה אפשר לעשות?

כתבות של שני אשכנזי בכלכליסט על הנושאים עליהם דיברנו בפרק:

"את בצד הלא נכון של ההיסטוריה": פעילי סביבה בישראל מתנערים מגרטה טונברג

"המלחמה תצמצם קשב בוועידת האקלים דווקא בשנה החמה ביותר"

"הסביבה תסבסד את ההנחה על הדלק? האוצר מרוקן את הקרנות הסביבתיות"

"מועצת הנפט תדון היום בהצעות לחיפוש גז בים, הירוקים זועמים"