בפרק הזה, שיוצא יום לפני הדיון ההיסטורי בבג"צ על ביטול עילת הסבירות, ניב דיבר עם עו"ד תמי גנות, סמנכ"לית אדם טבע ודין, עמותה משפטית-סביבתית שפועלת בכנסת ובבתי המשפט להגנה על הזכויות והאינטרסים הציבוריים הסביבתיים. אדם טבע ודין גם צורפו לאחרונה כידיד בית משפט לעתירות נגד ביטול עילת הסבירות. אבל רגע, מה בכלל הקשר?

בדיוק על זה דיברנו בפרק הזה, שהוקלט ב-14.06, עוד הרבה לפי שרוב הציבור בכלל שמע על "עילת הסבירות", כשרוב השיח התמקד בחלקים אחרים של המהפכה המשפטית שקודמו באותו הזמן – שינוי הרכב הועדה לבחירת שופטים והגבלת הביקורת השיפוטית על חקיקה.

דיברנו על כל השאלות הבוערות סביב המאבק על עצמאות מערכת המשפט והדמוקרטיה הישראלית,  והקשר שלהן לנושא הכי בוער – משבר האקלים: מה הן זכויות סביבתיות, ומה התפקיד שמערכת המשפט שיחקה בהגנה עליהן לאורך השנים? האם בג"צ 'אקטיביסטי' או 'שמרן' בסוגיות סביבתיות? כיצד משבר האקלים יפגע בזכויות אדם ובדורות הבאים? מה קרה כשבני נוער עתרו לבתי משפט בעולם כנגד ממשלות שאינן פועלות להגן עליהן מסיכוני אקלים? למה דווקא בתחומים הסביבתיים והאקלימיים הביקורת השיפוטית כל כך חשובה? איך המהפכה המשפטית, אם תיושם במלואה - פוליטיזציה של בתי המשפט והייעוץ המשפטי, הגבלת ביקורת שיפוטית על חקיקה וצמצום זכות העמידה, תסכן את האינטרסים והזכויות הסביבתיות של כולנו? וכמובן, מדוע ביטול עילת הסבירות מסוכן כל כך לסביבה, לבריאות, לטבע ולאקלים, עד כדי כך שאדם טבע ודין  צורפו כידידי בית משפט לעתירות בנושא, כמומחים להשלכות הסביבתיות של החקיקה?

לינקים לקריאה נוספת:

"סביבה מתגוננת" – ההשלכות הקטלניות של המהפכה המשפטית על איכות הסביבה באתר אדם טבע ודין

https://adamteva.org.il/defensive-environment/

כתבה שלי (ניב מאירסון) ל-'מתחת לרדאר': "המאבק במשבר האקלים הוא גם מאבק באי-שוויון. ודווקא בגלל זה חשוב במיוחד לשמור על עצמאות מערכת המשפט // פרשנות"

https://www.instagram.com/p/CokDF2xNHsP/?igshid=MDJmNzVkMjY%3D

לי ירון "משפטנים מתריעים: ההפיכה המשפטית תגרום נזק חסר תקדים למאבקי סביבה ואקלים" הארץ

https://www.haaretz.co.il/nature/2023-02-05/ty-article/.premium/00000186-1df9-d840-a78e-7ff9dc300000?utm_source=App_Share&utm_medium=iOS_Native

יוני ספיר מנכ"ל שומרי הבית ועו"ד מתן גרפינקל "בלי דמוקרטיה חזקה לא ניתן להגן על בריאות הציבור ועל הסביבה" שקוף

שני אשכנזי "עשרות ארגוני סביבה ובריאות לממשלה: רפורמת המשפט - סכנה חמורה גם לטבע״ כלכליסט https://www.calcalist.co.il/local_news/article/rjccmbf3s

נייר עמדה של ארגוני הסביבה והבריאות נגד הרפורמה המשפטית שהוגש ליו"ר ועדת חוקה שמחה רוטמן

https://fs.knesset.gov.il/25/Committees/25_ci_bg_1745346.pdf

עו"ד יוסי וולפסון – טור דעה על החשיבות של עילת הסבירות לזכויות בעלי חיים Ynet

https://www.ynet.co.il/environment-science/article/bkvc3z3ci

סקירה של תמי גנות של החקיקה וההליכים המשפטיים בעולם ביחס למשבר האקלים נכון ל- 2019

https://adamteva.org.il/news_and_updates/%D7%90%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98%D7%99-%D7%9E%D7%AA%D7%A7%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A0%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%97%D7%94/

יובל בגנו "לראשונה: ארגוני סביבה [מגמה ירוקה ומחאת הנוער למען האקלים] יעתרו לבג"ץ נגד מדיניות האקלים של ישראל"

בפרק הזה דיברנו עם ד"ר איתי גרינשפן, חוקר בבית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית באוניברסיטה העברית, ועם יערה פרץ, אקטיביסטית לקידום צדק סביבתי ואקלימי בשלל התארגנויות חברה אזרחית.

דיברנו על חיבור שלא מדובר מספיק בארץ: הקשר בין סוגיות סביבתיות לסוגיות חברתיות, או בשתי מילים: צדק סביבתי.

הנטייה בישראל היא להתייחס למשבר האקלים כסוגיה מקצועית, טכנית כמעט, אך למעשה, זוהי סוגיה חברתית שקשורה באופן הדוק לאי-שיוויון ולמאבקים לצדק חברתי וחלוקתי.

סרטון קצר של "הטלוויזיה החברתית" בנושא צדק אקלימי שכתבה יערה פרץ:

https://tv.social.org.il/environment/2022/05/29/%D7%A6%D7%93%D7%A7-%D7%90%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%99-%D7%A9%D7%A4%D7%AA%D7%95%D7%9F-%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%99

המבוא לגיליון "סוציולוגיה של בריאות וסביבה" שעוסק באי-שיוויון ואי-צדק בבריאות וסביבה (עמ' 14-16) שאיתי גרינפשן בין עורכיו:

הסבר על "צדק אקלימי" באתר של "מרכז השל"

מאמר של קרני קריגל שפורסם בכתב העת "אקולוגיה וסביבה":

https://magazine.isees.org.il/?p=22432

בפרק הזה דיברנו פרופ' ניר בקר, כלכלן סביבתי בתל חי ומחבר הספר "היבטים כלכליים של איכות סביבה" ועם זוהר ינוביץ', כלכלן המייעץ לבנק העולמי בנושא המעבר לכלכלה ירוקה, וממייסדי קהילת כלכלת הדונאט ישראל.

בדרך כלל כשמדברים על הקשר בין כלכלה וסביבה, עוסקים בנזקים לכלכלה כתוצאה ממשבר האקלים, אובדן המגוון הביולוגי, זיהום אוויר, ומפגעים סביבתיים אחרים. אבל בפרק הזה ננסה להסתכל על זה מהכיוון ההפוך, ולשאול: האם ייתכן שהדרך שבה אנחנו מארגנים את הכלכלה, היא השורש למשבר האקלים? נדון במחלוקת שהיא כנראה הדיבייט הלוהט ביותר בקרב חוקרים, פעילים, וכלכלנים בתחומי אקלים וסביבה: האם ניתן לפתור את המשבר האקלימי-אקולוגי בכלכלה קפיסטליסטית? והאם ניתן להגיע ל-"צמיחה ירוקה", או שאין ברירה אלא להגביל את הגידול הכלכלי?

לינקים לספרים ולהרחבה על נושאים בהם דנו בפרק:

הסבר על "גבולות פלנטריים" באקו-ויקי

https://ecowiki.org.il/wiki/%D7%92%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%A4%D7%9C%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%9D

הסבר על "כלכלה סביבתית" באקו-ויקי

https://ecowiki.org.il/wiki/%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%94_%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%91%D7%AA%D7%99%D7%AA

הסבר על "כלכלה אקולוגית" באקו-ויקי

https://ecowiki.org.il/wiki/%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%94_%D7%90%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%AA

הסבר על "כלכלת מצב-יציב" באקו-ויקי

https://ecowiki.org.il/wiki/%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%AA_%D7%9E%D7%A6%D7%91_%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%91#:~:text=%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%AA%20%D7%9E%D7%A6%D7%91%20%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%91%20(%D7%91%D7%90%D7%A0%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%AA%3A%20Steady,%2C%20%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA%2C%20%D7%90%D7%96%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA%20%D7%95%D7%9B%D7%95'.

לינק לספר "היבטים כלכליים של איכות סביבה" מאת פרופ' ניר בקר וד"ר חנוך פרידמן

לינק לספר "פחות זה יותר" מאת ג'ייסון היקל בהוצאת 'רדיקל'

https://radical.org.il/product/lessismore/

https://radical.org.il/product/doughnut/

לינק לאתר של "קהילת כלכלת הדונאט ישראל"

https://www.ildoughnutcommunity.org/

לינק למאמרים שבהם ניתוחים כלכלי של סוגיות סביבתיות מאת פרופ' ניר בקר בכתב העת "אקולוגיה וסביבה"

https://magazine.isees.org.il/?article_author=%D7%A0%D7%99%D7%A8-%D7%91%D7%A7%D7%A8

לינק למאמר דעה של זוהר ינוביץ' ורועי שושן ב-'שיחה מקומית' בנושא הקשר בין הכלכלה הניאו-ליברלית, אי-שיוויון ומשבר האקלים

https://www.mekomit.co.il/%D7%94%D7%97%D7%95%D7%9D-%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%95%D7%94%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%94-%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%9C%D7%AA-%D7%95%D7%90%D7%A0%D7%97%D7%A0%D7%95-%D7%9E/

בפרק השלישי דיברנו על הסוגיות הבוערות לכל מי שעוסק או מתעניין בסיכוני אקלים, אחריות תאגידית, רגולציה פיננסית, ESG, ליטיגציה סביבתית, ובכלל הקשר בין זיהום לרווחים.

דיברנו עם עו"ד אורלי אהרוני, מומחית למדיניות אקלים ורגולציה, ועו"ד אסף פינק, ליטיגטור מומחה לתובענות ייצוגיות ככלי לשינוי חברתי וסביבתי, על כל השאלות:

מה זה הטרגדיה של נחלת הכלל, ואיך היא קשורה למשבר האקלים?

למה לתאגידים עדיין ריווחי לזהם, למרות שהסיכונים לחיים ולבריאות שלנו, ולעתיד האנושות ידועים כבר מזמן?

איך אפשר לשנות את זה באמצעות רגולציה, תביעות בבתי המשפט וכלים נוספים?

מה אפשר ללמוד מהניסיון באירופה כדי ליישם כאן בארץ?

ומה אני בתור סטודנט/ית יכול/ה לעשות כדי לתרום לשינוי?

לינק לפורום "כסף נקי" שהזכרנו בפרק:

⁠https://www.fossilfree.org.il/⁠

בפרק השני דיברנו עם ד"ר דב חנין על הפוליטיקה מאחורי משבר האקלים, בישראל ובעולם. דב הוא חבר כנסת לשעבר ופרלמנטר יוצא דופן, מראשוני מקדמי המדיניות הסביבתית והאקלימית בארץ, וכיום יו"ר פורום האקלים בבית הנשיא.

דיברנו על השאלות הבוערות:

מה הקשר בין תאגידי האנרגיה להתנגדות הרפובליקנים בארה"ב למדיניות אקלימית?

האם משבר האקלים נתפס כסוגיה של ימין ושמאל גם כאן בישראל?

למה משבר האקלים לא נמצא על סדר היו הפוליטי שלנו?

וכמובן - מה אפשר לעשות כדי שהפוליטיקאים שלנו יתחילו לקדם מדיניות אקלימית?

ראיון של דב בעיתון 'דבר' בנושא:

מידע על פרום האקלים בבית הנשיא בהובלת דב חנין:

https://www.sviva.net/%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%90%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99/

למה שיהיה לי אכפת ממשבר האקלים? איך זה משפיע על החיים שלי, ולא רק על דובי הקוטב?

בפרק הראשון של העונה החדשה דיברנו עם ד"ר יוני גולדסמית, חוקר אקלים במכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית, על השאלות הבוערות: מה ההשלכות על ישראל והעולם? איך אנחנו יודעים שאנחנו אשמים בהתחממות? על מי מוטלת האחריות להתמודד עם הבעיה? האם יש אופטימיות לגבי הסיכויים שלנו לפתור את המשבר? ומה אנחנו יכולים לעשות?

https://degreeandahalf.huji.ac.il

קיימות היא ממש לא רק היבטים של סביבה. למעשה. היא הרבה יותר חברתית וכלכלית ממה שאנחנו נוטים לחשוב. פרופסור ערן פייטלסון מדגים את זה במחקר שלו על התחדשות עירונית וגם מדגים את השימוש בקווים אדומים כדי לעבור מרעיונות קיימותיים למדיניות

אם תסתכלו רגע החוצה על צמחים סביבכם כנראה שתראו בעיקר עצים. אבל למה בעצם? והאם הם הרוב? מה לגבי בשדות שלידנו, האם גם שם צמחים רב שנתיים הם הרוב. ניב דה מלאך שואל למה היחסים בין חד לרב שנתיים הם כאלה וגם שואל מה תהיינה ההשפעות של תהליכים שקורים היום על היחס בין צמחים שונים בעתיד

דניאל מנדלר בונה ממלח. ממש מלח. כמו זה שיש על השולחן שלנו. וזה מאפשר לנו לחסוך בזיהום, בעלות, ובאנרגיה..

מעניין נכון? בואו לשמוע

בפרק הזה שירן משוחח עם פרופסור מעוז פיין על הסיכונים המאיימים על האלמוגים במפרץ אילת ועל הסיכויים לשמור עליהם