נשיא לבנון, ג'וזף עאון, תקוע בין הפטיש לסדן. 
מצד אחד נמצא הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ, שהזמין את עאון לפגישה עם נתניהו בבית הלבן, הצעה שעאון החליט לדחות לעת עתה. מצד שני נמצא חיזבאללה, שממשיך להילחם בישראל למרות הפסקת האש השברירית, ושולט במידה רבה בנעשה בפוליטיקה הלבנונית. מסביב נמצאות גם סוריה, אירן וסעודיה, שכולן בוחשות בקלחת הלבנונית, מדינה שנמצא בהתפרקות טוטאלית מזה שנים. 
כיצד ינווט עאון, עד לא מזמן הרמטכ"ל הלבנוני, בתוך סבך האינטרסים הזה? ומה הוא יכול להציע לישראל במשא ומתן, שמתנהל בין המדינות ממש ברגע זה? 
איתי אילנאי כתב התחקירים של "היום" שוחח על כך עם שחר קליימן, כתב "היום" לענייני ערבים.

ראש ממשלת איטליה ג'ורג'יה מלוני  הפתיעה רבים כשהחליטה להשעות את הסכם ההגנה הבטחוני עם ישראל. מדובר אמנם במעשה סימלי שייכנס לתוקף רק בעוד כשנה, אך מעיד על שינוי טון באיטליה, דווקא מצידה של מלוני שנחשבת לידידה של ישראל. שגריר איטליה לשעבר דרור אידר ופרשן "ישראל היום" דני זקן שוחחו על התובנות מההחלטה המשמעותית.

מדינת ישראל התעוררה הבוקר לאירוע היסטורי-ספורטיבי. דני אבדיה ופורטלנד טרייל בלייזרס העפילו לפלייאוף ה-NBA בזכות הופעת ענק של הישראלי - שיהפוך לראשון אי פעם שמייצג אותנו בשלבי ההכרעה של הליגה הטובה בעולם. שי גולדן ונדב דימנד שוחחו על ההישג הגדול של אבדיה,  הציפיות להמשך ועל המעמד החדש שלו גם בארצות הברית.

שדה הקרב משתנה במהירות. פיתוחים טכנולוגיים, AI, סייבר - כל אלה משנים את האופן שבו אנחנו מנהלים מלחמות. ובכל זאת, מושגים בסיסיים כמו הגנה והתקפה, הכרעה וניצחון – נותרו כמעט ללא שינוי מזה מאות שנים. 
אז האם המלחמה מול אירן, וגם זו שמתנהלת בין אוקראינה ורוסיה, ישפיעו על האופן שבו אנחנו מנתחים מלחמות? האם אנחנו עומדים בפתחה של מהפכה בעניינים צבאיים? מי מחליט מתי צד אחד ניצח והשני הפסיד? והאם, באופן שונה ממה שאנחנו אולי חווים על בשרנו, המלחמות הן בכלל תופעה שהולכת ונעלמת מהעולם?

בימים האחרונים המלחמה באיראן הופכת יותר ויותר ממערכה צבאית, למערכה כלכלית. סגירת מצר הורמוז לתנועת מיכליות, תקיפה של תשתיות אנרגיה באיראן ובמדינות המפרץ, והעלייה החדה במחירי הנפט.

כיצד מצליח משטר האייטולות לנהל בכל זאת את הכלכלה שלו, תחת ההפצצות האמריקאיות והישראליות? ואיך אפשר, אולי, ליצור מפרץ פרסי חדש, שבו גם לישראל יש חלק בניהול התעבורה הימית במצר הורמוז?

שיחה עם אלה רוזנברג, מומחית לאיראן במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, יועצת בכירה למניעת מימון טרור וחברת "פורום דבורה".

מצד אחד ישראל וארה"ב מעולם לא היו קרובות יותר זו לזו.

מצד שני, יש הטוענים כי מעמדה של ישראל בציבור, בתקשורת ובפוליטיקה האמריקאית, מעולם לא היה רע יותר. גם ברחוב וגם בקרב האליטות באמריקה, לאחרונה ישראל נתפסת יותר ויותר כשחקן אגרסיבי, שמערער את היציבות במזרח התיכון ופועל בברוטאליות מול אויביו.

איך פותרים את הפרדוקס הזה? לשם כך הזמנו לשיחה ד"ר צ'ק פרייליך, מומחה לאסטרטגיה וביטחון, לשעבר סגן ראש המל"ל וכיום מרצה וחוקר באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת קולומביה בניו יורק. פרייליך הוא מחברם של כמה ספרים, ביניהם "תפיסת הביטחון של ישראל – אסטרטגיה חדשה בעידן של תמורות".

כתבי האישום בפרשת שדה תימן נגנזו, אבל הפרשה, שבמרכזה עומדת האלופה יפעת תומר ירושלמי, חשפה את צד מטריד בהתנהלותה של הפרקליטות הצבאית הראשית. האם למערכת אכיפת החוק בצה"ל, ולפרקליט הצבאי הראשי העומד בראשה, יש נטייה להגן על עצמה ועל אנשי שלומה מפני ביקורת חיצונית? ומי למעשה אמור לפקח על הגוף החזק הזה, ולוודא שהוא פועל כשורה? אל"מ (מיל') עו"ד רן כהן רוכברגר, לשעבר הסנגור הצבאי הראשי ומי שמכהן היום כאחד מבכירי עורכי הדין בישראל בתחום הפלילי ובדיני צבא וביטחון, הגיע לאולפן כדי לענות על השאלות הבוערות.

השבוע תיפתח באקספו תל אביב התערוכה Defense.Tech IL, שמפגישה את אנשי התעשיות הביטחוניות מכל רחבי העולם, ליומיים של שיתוף ידע ולמידה. יו"ר הוועדה המקצועית של התערוכה, תת-אלוף (מיל') רן כוכב, לשעבר מפקד ההגנה האווירית ודובר צה"ל, מסביר כיצד התפוצצות טכנולוגיית הביטחון קשורה למלחמה באוקראינה, מה מקומה של ישראל בתוך תעשיית הנשק העולמית, ולמה הסינים לא הוזמנו לתערוכה שמתקיימת השבוע בתל אביב.

באיחוד האמירויות עדיין רואים בקשר עם ישראל נכס אסטרטגי, אבל שורה של סיבות – כמו עיכובים בהנעת פרויקטים או המלחמה בעזה – גורמות לאכזבה באבו-דאבי מהאופן שבו ממומשת השותפות האסטרטגית החשובה במזרח התיכון. איתי אילנאי משוחח עם ד"ר מורן זגה, מרצה וחוקרת באוניברסיטת חיפה ומומחית למדינות המפרץ, על עתיד היחסים עם האמירויות, ובעיקר על מה שניתן וצריך לעשות כדי לחדש את תנופת האופטימיות ולממש את מלוא הפוטנציאל של הסכמי אברהם.

אחרי שהחטוף האחרון, רס"ר רן גואילי ז"ל, הושב לישראל, ולאחר שמעבר רפיח נפתח, "תוכנית 21 הנקודות" של הנשיא טראמפ לסיום הסכסוך בעזה עוברת באופן רשמי לשלב ב'. מה זה אומר לגבי העתיד הקרוב, איזה מרחב תמרון נותר לישראל לאחר בינאום הרצועה, מתי בדיוק עוברים לשלב ג', ומדוע דווקא האמירתים עשויים להיות הכוח המניע בדה-רדיקלזיציה של האוכלוסייה העזתית?

איתי אילנאי שוחח על כך עם אל"ם (מיל') ד"ר עופר גוטרמן, איש אמ"ן לשעבר, חוקר בכיר בתוכנית "מסכסוך להסדרים" במכון למחקרי ביטחון לאומי וחוקר בכיר במכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין.