כן, אפשר לדבר שעה ועשרים על הצדדים הפילוסופיים והמעשיים של הרמת משקולות.

פרק זה עוסק בנושא ראשוני ביותר בגשת אדם לחשוב על נושא כלשהו - האם הוא צריך לתת משקל סיבתי לתופעה "גדולה" או רק למרכיבים היוצרים אותה? האם אדם הוא רק אוסף אטומים? האם חברה היא קיבוץ של בני אדם?

פרק זה מציע, שהרדוקציוניזם - התפיסה האומרת שניתן להעמיד תופעה בקנה מידה נתון על תופעות בקנה מידה קטן יותר בלי לאבד משמעות - שגוי ומטעה, ומונע מהאדם כל אפשרות להבין את העולם כראוי.

האם התפילה והפרקטיקה הדתית באופן כללי עובד למי שאינו מאמין בהתערבות אלוהית תכופה וייחודית?

בפרק זה, אני טוען שכן, ושטענה זו מושרשת עמוק במורשת היהודית.

נכון שאלה טובה?

תשמעו על איך מי שלא מאמין בהתערבויות אלוהיות מיוחדות ותכופות תופס את ההיסטוריה ואת התפילה.

המקרא כולו מתאר דרמה קוסמית, של הקשר שבין בני אדם לאלוהים, כאשר הראשונים מתעקשים לא לשתף פעולה עם המטרות האלוהיות בעולם פעם אחר פעם.

אין מושג כזה "תוכנית אלוהית" אלא יש לקב"ה מטרות בעולמו, בפרט ביחס לבני אדם - ככלל וכפרטים. על זה ויותר בפרק זה.

בפרק הזה, עסקנו בשאלות ראשוניות בתיאולוגיה: מה הוא אלוהים? איך אנחנו יודעים שהוא קיים?

השמע בפרק זה בעייתי כי היה לנו בעיות במיקרופונים, אך אנחנו מקווים שתהנו בכל זאת.

פרק זה הוא שיעור שהועבר במכינת עין פרת במסגרת "שבוע וולוז'ין", ועסקנו בשאלה ראשונית שמעיסקה את כל מי שחושב בזמננו - האם יש אמת? אם יש אמת, האם ניתן לגלות אותה?

מקינטאייר מציע גישה ייחודית וחשובה, שלא נופלת לטעויות של המודרנה או של הפוסטמודרנה.

דנו במושג "כפירה" בעקבות הסערה הציבורית שהייתה לאחרונה מסביב לדמותו והגותו של שלום צדיק. עסקנו בדעות ספציפיות סביבן נסוב הדיון וגם על המושג "כפירה" באופן כללי.

מושג זה נתפס כמעין נספח ברברי מן העבר, אך למעשה הוא כלי חיוני להגדרת גבולות ושמירה על יציבות החברה.

הפרק הזה אינו פרק רגיל - הוא דברים שהעברתי במסגרת מפגש דו-שבועי של צוות של "לכתחילה - בית לתורה ישראלית", שבמסגרתו כל משתתף העביר את חזונו בנוגע להתחדשות התורה.

כאן דבריי יחסית בתמציתיות - את רוב הדברים אפשר למצוא במקומות אחרים בפודקסט הזה, אך לפריסה השיטתית שכאן יש ערך.

פרקים רבים עד כה עסקו בפיתוח הסתכלות חדשה/ישנה על התורה , רציונלית יותר מהמקובל כיום. התבססנו תמיד על הרמב"ם, גם במקומות שהלכנו למקומות אחרים ועברנו את המצוי בכתביו.

הגיע הזמן לעסוק בחוויה הדתית של האדם הפרטי - איך הוא רואה את העולם? מה הוא מרגיש? אלו שאלות עומק חשובות, ואף תפיסה דתית לא יכולה להתקיים בלי לתת להן מענה רציני.