בפרק התארחה רומי עצמון שהיא מומחית ליצירת משפכי מכירה באמצעות ובינרים. בשיחה מרתקת על איך לבנות ובינר בצורה נכונה, מה חשוב לדעת לפני שמתחילים לבנות, על מה צריך לתת דגש. איך להתמודד עם פחדים וחרדות לפני עליה לשידור ופחד קהל. ועוד טיפים רבים אחרים. 

למי ששוקלת למכור באמצעות ובינר, זאת האזנה חובה שתשנה לך את כל הפרספקטיבה על הנושא. ולמי שעדיין לא החליטה, שווה לבחון את ערוץ המכירה הכל כך אפקטיבי הזה.

 

האזנה נעימה.

המדיה החברתית הציפה את הפחד שלנו מפני איך שאנחנו נראות. אם פעם היינו בוחרות בקפידה איזה תמונה לשים באלבום, היום אנחנו בוחרות בקפידה איזה תמונה להעלות למדיה החברתית. אנחנו משקיעות כל כך הרבה אנרגיה בלהראות איך שנדמה לנו שאחרים ירצו שנראה. אבל יוצרות מצב שבו הדימוי העצמי שלנו נפגע יותר ויותר, מפחדות מחשיפה ונראות. וחוטאות למטרה של עצמינו. להיות בעלות עסק שמביאות בשורה כלשהי חשובה. 

בפרק נעסוק בשאלה איך הדימוי העצמי שלנו משתקף החוצה בתמונות, ואיך נוכל לשנות את התפיסה שלנו לגבי עצמינו כך שנסתכל על עצמינו בפחות ביקורתיות ובהרבה יותר אהבה וקבלה עצמית.

בפרק התארחה מיכל משרקי שהיא יוצרת אלבומים בעבודת יד ומנחת סדנאות לחיבור עצמי דרך תמונות.

הפרק שמחתי לארח את דנה אוחנה, יועצת שיווקית אסטרטגית המתמחה בבניית מותג ברשתות החברתיות בשיחה מרתקת על איך בונים מותג מאפס. איך יוצרים נוכחות דיגיטלית ממגנטת ומה באמת חשוב כדי להפוך להיות מותג מוביל שאנשים מתחברים אליו מהלב.

אנחנו רוצים שינוי

אבל מפחדים ממנו.

בגלל שהשינוי הוא בלתי נודע

וקשה לנו להתמודד עם דברים שהם בלתי נודעים.

כדי ליצור שינוי אמיתי

אפשר להתחיל על ידי זה שנהפוך את הבלתי נודע, לנודע.

ככל שנדע לתאר את המקום החדש בצורה ברורה יותר

ולתת לעצמינו תחושה שכבר היינו שם, או שאנחנו מכירים אותו

כך ההתנגדות תהיה קטנה יותר והפחד יעלם.

יש לנו בחיים דברים שקורים בקלות. ויש את אלה שלא משנה מה אנחנו עושים אנחנו כאילו נתקלים באיזה קיר בלתי נראה. 

זה אותו קיר שקוף שמקיף  אותנו כל הזמן ולא מאפשר לנו לקבל את מה שאנחנו כל כך רוצים.

אולי הנושא האוניברסלי ביותר הוא כסף. אותו נושא חמקמק שכולנו רוצים וצריכים אבל לא מצליחים לקבל מספיק ממנו.

ריצר'ד ברנסון, המליארדר ובעל חברת התעופה וירזין

אמר, אם החלומות שלך לא מפחידים אותך, סימן שהם לא מספיק גדולים.

לכל אחד מאיתנו יש חלום, רצון, או שאיפה להגיע לאנשהו,

להגשים משהו, לממש משהו.

השאלה האם אנחנו מרשים לעצמינו לעוף גבוה גבוה עם הדמיון

ולאפשר לעצמינו לחשוב על שלל האפשרויות הבלתי מוגבל שעומד מולינו

דברים שאנחנו אפילו לא מצליחים עדיין לתת להם שם או צורה

רק תחושה של משהו גדול

או שאנחנו מגבילים את עצמינו

מתחילים לחשוב גדול, ולאט לאט מורידים את עצמינו חזרה לקרקע

למקום המוכר, הבטוח, הידוע.

לצערי, רובינו אפילו לא מעיזים לצאת מגבולות הקיים

והמחשבות והעשייה שלנו מושכות אותנו לעוד מאותו הדבר.

להגדיל טיפה את מה שכבר יש, להשתדרג קצת אבל לא מעבר לזה.

אנחנו מפחדים לחלום בגדול

משתי סיבות עיקריות

האחת, הפחד שנכשל.

השנייה, הפחד שנצליח.

כבר תקופה ארוכה אני מסתבבת סביב הנושא של יצירת מחר חדש. עתיד אחר. מציאות אחרת. אם תרצו. מעין קריאה פנימית כזאת להבין בדיוק מה זה אומר ולעזור לאנשים אחרים ליצור לעצמם מציאות חדשה. אלטרנטיבית לקיים היום.

 

למה? משום שיש תחושה שכל מה שהכרנו עד היום נגמר.

כל מה שהיה נכון לחיים שלפני הקורונה, לא נכונים ולא מתאימים לחיים של הפוסט קורונה.

וזאת רק ההתחלה.

אנחנו רק מתחילים לראות עכשיו את השינויים שמגיעים.

בהתחלה הרגשנו שמספיק שנעשה שינוי כזה או אחר כמו שינוי תעסוקתי למי שנפגע בקורונה, עברנו לדיגיטל שגם זה היה מעבר די צפוי אם תחשבו על זה , הוא רק קרה מהר יותר ממה שציפו. שינויים אישיים כמו דברים שפעם היו לנו חשובים פתאום נראו לנו פחות חשובים.

 

אבל שנייה אחרי שהקורונה נגמרה, היתה מעין תחושה מדומה כזאת שזהו

הכל חוזר למסלולו. מה שהיה זה מה שיהיה.

אבל לא. ממש לא. השינויים האמיתיים התרחשו מתחת לפני הקרקע

ואני מדברת על שינויים הרבה יותר חזקים וגדולים מכפי שאני או אתם יכולים לנבא ולצפות.

יצאתי לחקור את נושא ההצלחה וגליתי שיש ארבע תחנות מרכזיות שצריך לעבור בדרך

הגדרה = מה ההצלחה שלך. איך יודעים שזה באמת מה שאתם רוצים ולא מישהו אחר. לא לכולם הצלחה היא כסף.

מוכנות = אמונה והכלה האם את מוכנה לקבל את כל מה שההצלחה תביא איתה. ההצלחה שאת באמת רוצה

התחייבות = כמה רחוק תהיו מוכנים ללכת עם האמת שלכם ולקבל את ההצלחה שמגיע לכם. אנשים מתייאשים בדרך , הקולות מתחילים לצוץ

צעד ראשון – ועוד אחד ועוד אחד גם כשהדרך לא ברורה, מגדירים את הצעד הראשון. הדבר הקטן ביותר שדורש ממך להגיע לאן שאתה רוצה. מה זה דורש ממך לעשות היום. בכל יום לשאול את השאלה הזאת.

יש לנו צורך לשלוט בהכל.

בעצמינו, באחרים, בנסיבות ובתוצאות.

אנחנו לא אוהבים להשאיר דברים כשהם פתוחים, בלתי ברורים, או בלתי ודאים

נדמה לנו שככל שאנחנו יותר בשליטה

כך נוכל להגיע לתוצאות שאנחנו רוצים ומכוונים אליהם

אבל מה קורה בפועל.

שום דבר לא באמת קורה כמו שאנחנו מתכננים אותו,

וכמה שאנחנו מנסים לשלוט בנסיבות ובתוצאות ובסביבה שלנו

כך הכל הופך לקשה יותר, מתסכל יותר ומאכזב יותר.

אז למה אנחנו כל כך מנסים לשלוט על כל מה שקורה בחיינו ומה יקרה אם נשחרר שליטה.

כמה פעמים נורא רציתם משהו

אבל לא משנה כמה התפללתם שהוא יקרה

מבחינתכם, כלום לא השתנה, כלום לא קרה וכלום לא זז.

נשארתם עם רצון בלתי ממומש

וחווית תסכול שהתווספה עליה עוד אחת ועוד.

זה אולי כי לא הייתם מספיק פתוחים, או מוכנים לראות ולקבל

את ההזדמנות שהגיע אליכם, שהיו אמורות לענות על הרצון שלכם, או הצורך.

ובעצם דחיתם אותה, הדפתם אותה ממכם.

כי ההזדמנויות שמגיעות אלינו לא כתוב עליהן בצורה ברורה

עם פתק ונצנצים. הנה אני פה לפנייך ההזדמנות הגדולה שחיכת  לה.

אלה היא מגיעה בדרכים שאנחנו לא ממש מצפים להן או מוכנים להן

ואז מה קורה.

אנחנו נבהלים, ולפעמים בכלל לא שמים לב, ולפעמים אפילו לא קולטים שזה זה.

ואז מה התגובה שלנו.

לתפוס את ההזדמנות בשתי ידיים ולא לתת לה לעזוב אותנו

או בורחים ממנה, מספרים לעצמינו סיפורים למה עכשיו זה לא זמן טוב או

בכלל לא מתייחסים אליה בתור הזדמנות.