גורעים ומוסיפים ודורשים, שלשה שלבים בעבודת הבעל תשובה.

היכן מצינו נסירה בתורה? אסתכל באורייתא וברא עלמא, ביאור מעלת התורה ומעלת הנשמות

ההפרש בין מלוכה לממשלה, מלוכה ברצון דוקא ע״י עבודת נשמות ישראל, חיצוניות המלכות ופנימיות המלכות ועניינם. פעולת תקיעת שופר ואמירת הפסוקים וכל זה על ידי נשמות ישראל שהם למעלה מהכל.

ביאור מאמר חז״ל אור וחושך משמשים בערבוביא, כמה אופנים בענין הערבוביא בנפש האדם והצורך בענין הנסירה.

למה אין תוקעים בר״ה שחל בשבת? ומהו ענין אמירת פסוקים גם בשבת? משביעים אותו תהי צדיק, ג׳ ביאורים במשביעין, וכמו״כ בחודש השביעי, ענין העבודה גם בר״ה שחל בשבת.

עשר ספירות דאצילות, גם באור יש עשר ספירות, תיווך השיטות אם האורות מצוירים.

מעלת האדם על כל הבריאה, ענין הקרבנות מבטא מעלת הבהמות ששרשם בעולם התוהו אבל ענין התשובה מבטא מעלת האדם שהתשובה מגיע לעצמות שלמעלה מתוהו ותיקון.

הנמשל למעלה: יחוד חיצוני של ז״א ונוקבא ויחוד פנימי והמעלה בכל אחד. שני ענינים בשבת ושייכותו לימות השבוע וביאור ענין לכה דודי לקראת כלה פני שבת נקבלה.

משל השני מאב המשתעשע עם בנו ופרטיו, ביאור הענין בעבודת התפילה והשפעתו על כל היום.

חתן דומה למלך וכלה למלכה, קירוב חיצוני וקירוב פנימי והמעלה שבכל אחד, משל ראשון של השפעה מרב לתלמיד.