יום אחד לפני שעלה על הספינה שהצילה אותו מציפורני הנאצים, ביום י"ז בסיון תש"א (1941), הרבי מליובאוויטש כתב לעצמו רשימה. בזמן של סכנה קיומית, כשהעולם היהודי טובע בים של דמעות, הרבי בחר לכתוב חידוש תורה עמוק על מאמר חז"ל תמוה בסנהדרין: "אין בן דוד בא עד שיתבקש דג לחולה ולא ימצא".

מה הקשר בין דגים, חולי ומשיח? וכיצד מסר זה נותן לנו כלים להתמודד עם הנפילות הרוחניות והרגשיות בחיינו?

הרב ג'ייקובסון מפענח את הרשימה המופלאה ומגלה בה תובנה מהפכנית: הדרך להימנע מנפילה לייאוש ודיכאון טמונה בהבנה עמוקה של מהות הדביקות האמיתית.

בשיעור מרתק לפרשת שמיני מלמד הרב ג'ייקובסון כיצד להישאר מחוברים למקור החיים שלנו בכל מצב, וכיצד דווקא מרגעי השבירה והביטול ניתן להגיע לתכלית העילוי והשלמות. השיעור מבהיר את הקשר המפתיע בין "דור שכולו חייב" ל"דור שכולו זכאי", ומציע פרספקטיבה מעמיקה על הדרך להתמודד עם אתגרי החיים.

יש יום אחד בשנה שבו הגאולה העתידה כבר מאירה בעולמנו! בשיעור מיוחד לשביעי של פסח, הרב יוסף יצחק ג'ייקובסון מדבר על המסתורין העמוק של שביעי של פסח - היום שבו אור המשיח בוקע דרך מסך הגלות ומאפשר לכל יהודי לטעום את העולם הבא כבר עכשיו.

מדוע הבעל שם טוב תיקן את המנהג המיוחד (שגם הגאון מוילנה נהג בו) לערוך סעודה באחרון של פסח? מדוע היא נקראה "סעודת משיח"? איך ארבע כוסות היין הנוספות מחברות בין גוף לנשמה?

הרב ג'ייקובסון משתף רגעים נדירים מהתוועדויות סעודת משיח עם הרבי מליובאוויטש, ועומד על הפרקטיקה המהפכנית להכנסת אור המשיח לחיי היומיום.

צפו, שתפו, וגלו את הסוד העתיק שמאפשר לחיות חיים של גאולה – לא בעתיד הרחוק, אלא ממש היום.

האם גם אתה מרגיש לפעמים שהקול הייחודי שלך הולך לאיבוד בתוך הכלל? האם יש לך תחושה שהמחיר של השייכות הוא ויתור על האותנטיות שלך?

בשיעור מרתק ומשמעותי לחג הפסח - זמן לידתו של עם ישראל, כעם וכפרטים - הרב ג'ייקובסון מעמיק בדיון המרתק של הלל הזקן ובני בתירא שמגלה לנו את סוד האיזון המושלם בין היחיד לכלל.

דרך הדיון המרתק על ערב פסח שחל בשבת - כמו השנה, שנת תשפ"ה -נחשפת תפיסה מהפכנית: הציבור האמיתי אינו מבטל את היחיד אלא מעצים אותו!

גלו כיצד להיות נאמנים לקול האישי שלכם בתוך המסגרת, בלי לוותר על השייכות המשמעותית לעם ולקהילה.

שיעור שמשנה את היחס לדילמות היומיומיות במשפחה, בקהילה ובמקום העבודה. האם אפשר להיות גם אותנטי וגם שייך? האם ניתן למצוא את האיזון המושלם?

לפעמים אנחנו מרגישים כמו רובוטים. קמים, עובדים, אוכלים, ישנים - מתפקדים אבל לא באמת חיים. הנשמה שלנו כלואה במסגרות, בציפיות, בחובות שקיבלנו על עצמנו, ואנחנו כבר לא זוכרים מי אנחנו באמת.

בשיעור מרגש זה, הרב ג'ייקובסון חושף את הסוד העמוק שבפרשת ויקרא שמבחין בין קורבן אמיתי - שמקרב אותנו לאמת שלנו, לבין קורבן שמחריב את נשמתנו ומוחק את האישיות שלנו.

איך נדע אם אנחנו חיים חיים אותנטיים? מתי עלינו לבטל את דעתנו מפני אחרים ומתי להקשיב לקול הפנימי? האם בחרנו בדרך או שהדרך בחרה בנו?

צפו בשיעור וגלו את ניצוץ החירות האמיתית - זה שמבדיל בין עבדות לבין חיים מלאים ואמיתיים, לקראת חג הפסח, זמן חירותנו.

כולנו נושאים בתוכנו טעויות שמכרסמות בנשמה. אותן החלטות שגויות, אותם רגעים בחיים, אותן מילים שאי אפשר להשיב - כולם חקוקים בזיכרון. רגשי האשמה והחרטה יכולים להפוך למשא כבד שאנחנו סוחבים יום אחר יום, פוגעים בשמחת החיים ומרחיקים אותנו מתחושת השלמות והקרבה לקב"ה.

בפרשת פקודי, בסיום ספר שמות, מסתתרת אמת מנחמת ועמוקה על המבט האלוקי כלפי הכישלונות והטעויות שלנו. הרב יוסף יצחק ג'ייקובסון מאיר את הפסוקים האחרונים של הספר באור חדש ומפתיע, ומגלה תפיסה מרפאת שיכולה לשנות את היחס שלנו לעבר ולפתוח דרך חדשה לעתיד.

העצירות, הנפילות, והטעויות הן חלק מהמסע לגאולה. כל ירידה היא לצורך עליה, ואפילו החטאים - התכלית שלהם היא לבוא לתשובה מאהבה.

אם אתם סוחבים על הכתפיים משא של אשמה, חרטה, או כאב על דברים שכבר אי אפשר לשנות - השיעור הזה עשוי להיות המפתח שישחרר את נשמתכם ויאיר את הדרך קדימה. כי בעיני הבורא, גם הנפילה היא חלק מהעליה.

במשך דורות רבים מדי הדת הפכה לשרשרת של "צריך", "חייב", "מוכרח", והתוצאה? ילדים שמרגישים נחנקים, קהילות שמתפרקות, נשמות שכמהות לחיבור אמיתי אך נתקלות במחסום של כפייה וציות.

אבל זה לא היה הרעיון מלכתחילה. הקב"ה, שהוא החופש בהתגלמותו, רוצה קשר עם בני אדם חופשיים. הוא רוצה את ליבנו הבוחר, את נשמתנו המתנדבת. בדיוק כמו שלא נתפוס אדם אהוב בכבלים ונקרא לזה אהבה, כך גם הבורא אינו מבקש עבדים המצייתים מפחד.

בעידן שבו הכפייה מאבדת את כוחה, אנו מוזמנים לגלות מחדש את היהדות המקורית - זו שנותנת לכל אדם לבטא את עצמו בצורה המקסימלית, זו שמבינה שקשר אמיתי עם אלוקים חייב לנבוע מהלב.

הרב ג'ייקובסון מוביל אותנו למסע נוגע אל המקום שבו בחירה היא לא איום, אלא הדרך היחידה להתקשרות אמיתית.

פורים תמיד נראה כחג של שמחה חיצונית - תחפושות, אוזני המן, משלוחי מנות ויין. אבל מתחת למסיכות מסתתר הסוד הרוחני העמוק ביותר של היהדות.

בשיעור עוצמתי זה, הרב ג'ייקובסון לוקח אותנו למסע אל הלב של פורים ומגלה את ההבנה המדהימה - מדוע דווקא החג שנראה הכי "לא קדוש" - בלי שם ה' במגילה, עם שכרות והוללות - הוא למעשה קדוש יותר מיום הכיפורים עצמו.

הרב ג'ייקובסון מגלה איך פורים ויום כיפור מייצגים שתי דרכים מנוגדות לקשר עם הקב"ה, ולמה דווקא הדרך של פורים גבוהה יותר, ומהווה הביטוי העמוק ביותר של "אין עוד מלבדו".

אם אתם מתמודדים עם רגעים בחיים שבהם אתם מרגישים רחוקים מהקדושה - במשפחה, בעבודה, בשגרה היומיומית - השיעור הזה ייתן לכם מבט חדש על החיבור האמיתי עם הקב"ה, שנמצא דווקא במקומות שבהם חשבתם שהוא לא שם.

שיעור שמשנה את כל המשמעות של פורים, של יום כיפור, ושל החיים היהודיים בכלל.

פורים מתקרב אלינו, והרב ג'ייקובסון בשיעור הכנה מיוחד, מתעמק בסיפורה של המלכה ושתי, שלא יכלה להופיע בפני המלך ללא לבושיה. זהו סיפור עמוק ומשמעותי מכפי שהוא מוכר לנו. להיעלמותה של ושתי יש משמעות עמוקה שמהווה מפתח להבנת החיים האישיים שלנו והאתגרים שכולנו מתמודדים איתם בעידן של שקרים, מסכות והסתרה.

כיצד הקליפות בחיינו - הפחדים, הדימוי העצמי המזויף, ההרגלים השליליים והמשקעים הרגשיים שאנחנו סוחבים - פועלים בדיוק כמו ושתי? וכיצד, כמו ושתי, גם הם פשוט מתפוגגים כשנדרשת מהם האמת?

ובמאורעות האקטואליים הכואבים - העולם שלנו מלא בקליפות של שקר: התקשורת העולמית שמסלפת את האמת על המלחמה, מדינות "נאורות" שמפגינות צביעות כלפי ישראל, והדרך שבה תרבות הביטול העולמית מנסה להשתיק את האמת. כיצד מתמודדים עם זה, וקורעים את המסכה?

הרב ג'ייקובסון מלמד כיצד לפתח את היכולת של אסתר - לחיות בתוך עולם של הסתר אך לא להתבלבל ממנו, להכיר בקליפות שמסתירות את האמת אך לא להיות תלויים בהן, ולגלות את הדרך להפוך מעולם של הסתר לעולם של גילוי - בדיוק כפי שקרה בסיפור פורים.

כיצד לחיות חיים אותנטיים בעולם של זיוף, איך לפתח מערכות יחסים אמיתיות במקום קשרים שטחיים, וכיצד להתמודד עם הפחדים שחוסמים את האור הפנימי שלנו.

יש רגעים שאתה מרגיש מותש - המאבק הזה מול השכל שלא נותן מנוחה. הצורך התמידי לשלוט, להבין, לחשב כל צעד. הפחד לאבד שליטה, להרגיש, לתת לחיים לזרום.

כמה כוח וזמן אנחנו משקיעים בניסיון להיות 'בסדר'? להיות 'נורמלים'? להיות 'מושלמים'? ומה זה עושה לנו, לזוגיות שלנו, לקשר שלנו עם הילדים, עם הקב"ה?

אנחנו מחפשים איך לצאת מהמקום הזה. איך להפסיק להילחם עם עצמנו כל הזמן. איך למצוא חיבור אמיתי ומשוחרר, להרגיש שלם עם מי שאתה, עם הרגשות, עם הקשיים.

בשיעור מטלטל זה, הרב ג'ייקובסון מגלה משהו מפתיע: דווקא כשאתה מרגיש הכי "משוגע", כשהרגשות הכי מציפים, כשאין שליטה מלאה - שם טמון המפתח לחיבור הכי עמוק.

דרך סיפורו של דוד המלך שרקד "כאחד הריקים", דרך התנא שזרק הדסים בחתונה והביך את כולם, הרב ג'ייקובסון חושף את הסוד העתיק של "שטות דקדושה" - הדרך להפוך את הרגעים שנראים הכי אבודים למקור של כוח וחיבור.

זה לא עוד שיעור על שליטה עצמית או חשיבה חיובית. זו דרך חדשה לגמרי - דרך שמראה איך העומק של החסידות פותר את ההתמודדויות של החיים המודרניים. דרך שתעזור לך להפסיק להילחם ולהתחיל לחיות.

האם אפשר לשתוק כשרואים עוול בקהילה שלנו? מה קורה כשאכזריות מתחפשת לקדושה? בשיעור נוקב זה, הרב ג'ייקובסון מתמודד עם אחת הסוגיות הכואבות ביותר בחברה החרדית - תופעת האלימות והפילוג בשם הדת.

דרך ניתוח מעמיק של פרשת משפטים ודברי השפת אמת, נחשף לאמת מטלטלת: כיצד דווקא המקום הקדוש ביותר - בית המקדש - חייב להיות צמוד לסנהדרין שדנה בין אדם לחברו. איך ייתכן שאנשים יראי שמיים מגיעים למעשי אכזריות כלפי אחיהם? ומה תפקידנו כשאנו עדים לכך?

שיעור חובה לכל מי שכואב את המצב הנוכחי בקהילות חרדיות, ולכל מי שמחפש את האומץ והכוח לעמוד על האמת.