בשיעור נבאר את שירת האזינו לאור פרשנותו של הרמב"ן. נעמוד על עקרון כפיות הטובה המודגש בכל החלק הראשון של השירה, וביחודיותו של היחס בין עם ישראל לבין הקב"ה.

בפרשת נִצבים מוזכרת התשובה כחלק מתהליך החזרה של עם ישראל לארצו. הרב בשיעור מסביר את היחס בין גאולת עם ישראל לבין התשובה שעליהם לעשות. בשלב הראשון התשובה נעשית באופן כללי כרצון לשוב לגאולה, ובשלב השני תהיה תשובה עמוקה ורחבה. 

אחד עשר ארורים נאמרו בפרשתנו, כשהמכנה המשותף שלהם אחד: כולם נעשים בסתר. אולם הארור האחרון "אשר לא יקים את דברי התורה הזאת" מעורר כמה שאלות. מה פירושו? מדוע צריך אותו? בשיעור, נראה את דברי רבותינו על פסוק זה, נבין איזה תפקיד ממלא הארור, ונדבר על המכנה המשותף בין הרב קוטלר, הרב עובדיה והרב נריה.

כמתואר בפרשה, הצבא הישראלי נדרש למוסריות גבוהה וקדושה דתית. בשיעור, הרב יתאר את החומרות והקולות שהתורה מצווה בהן את החיילים ויסביר כיצד התורה מעצבת את דמות הצבא המוסרי מבלי לפגוע ביעילותו.

מה יותר חשוב, משפט או הקרבת קרבנות? מה היא משמעות מקום הסנהדרין? בשיעור סוקר הרב את החשיבות הגדולה של תחום המשפט בישראל, ובארץ ישראל בפרט. 

עם ישראל התייחדו משאר האומות ביחס בינם לבין הקב"ה. בשיעור הרב מבאר את היחס הייחודי שבו מדרכם של הבנים אפשר לראות את דמותו של האב, ועל ההשלכות המעשיות של הדבר לימינו - ובראשן אחדות בעם ישראל.

כיצד מתמודדים עם רוב טובה? בשיעור הרב יבאר את אזהרת משה רבנו שרוב שפע יהפוך לקללה ולא לברכה - אם הוא יגרום לנו לשכוח שה' הוא שנתן לנו את הכח לעשות חיל.

מה טרח משה לומר בנאום התוכחה שלו לעם ישראל? ולמה דווקא דברים אלו?

בשיעור נראה נקודות שונות בנאום התוכחה של משה בתחילת ספר דברים, שפרשתנו היא חלק ממנו, ומדגיש את חשיבותן והסיבה שאמרן משה.

משה בנאומו האחרון נותן בידי עם ישראל הבחנות לגבי הקשיים הצפויים להם בכניסה לארץ. הוא מצייד אותם בכלים בעזרת תוכחה וזיהוי ניצני החולשות שישפיעו על העם. בשיעור ננתח את דרך המוסר של משה בפרשת דברים.

לדיבור של האדם יש כוח. בשיעור הרב יראה את היכולת של האדם להשפיע על המציאות ועל הקדושה באמצעות דיבורו בלבד, בדיני התורה השונים. בנוסף, יסביר הרב כיצד היכולת של האדם לטעות היא גם היכולת שלו להשיב את דיבורו.