לנצח את התחרות

מתי נחת בפעם האחרונה? ככה מנוחה כמו שצריך. רביצה אמיתית. חוסר מעש מוחלט. מתוך פירגון עצמי ובלי רגשות אשם.

מתי הרגשת שהגעת למטרה? שמה שאת עושה זה מספיק. שאת מספיקה.

מתי הקשבת לעצמך, רק לעצמך? וידעת – שאת יודעת הכי טוב.

מתי הרשת לעצמך לבקש עזרה? להיות חלשה? ופגיעה? מתוך הבנה שזה המקום הכי חזק שיש.

השבוע אירחתי את סשה חזנוב, לשיחה בלב פתוח על כל השאלות הללו, ועל התחרות שבחיינו – שלנו עם אחרים ושלנו עם עצמנו, על הסכנה שבניתוק מעצמנו בתוך העולם התחרותי, ואיך אפשר להבריא מכל הדברים האלה.

*ולמי שלא מכיר.ה - לינק לפוסט הלביאה:

https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=10158680590214237&id=788374236

פרק שאת לא רוצה לפספס. פרק שיעזור לכולנו להבין, שכבר ניצחנו את התחרות.

האזנה נעימה 😊

ירדן

מכירים את אז שאתם לא יכולים לסיים את האימון עד שהשעון מראה ש...

שרצתם (...או שחיתם או רכבתם) מספר עגול של קילומטרים? או שהתאמנתם בדיוק שעה עגולה (או ככה מספר יפה של דקות שנגמר ב5 או 0)? שפתאום אתם מוצאים את עצמכם משלימים את האימון בהקפות בחניה? או שאתם לא עוצרים עד שתסיימו את כמות הצעדים שהשעון "מרשה" לכם?ואולי זה מתרחב גם לתחומי חיים אחרים, שאתם חייבים לאכול בדיוק X קלוריות, לעשות בדיוק X אימונים, לפעול כמו מכונה לא משנה מה אתם מרגישים.

אז ברוך הבא ל OCD של הספורטאים. ובכלל שלנו, האנשים התחרותיים.

וברוך הבא לפרק נוסף – שבו אירחתי את קיריל אולמן, שמכיר טוב טוב את העולם הזה, ואחרי שנים של תחרויות (טניס, אתלטיקה, מרתון) הצליח לנצח את השעון. ומשתף אותנו בדרך המדהימה שלו לניצחון הזה, ומה כולנו יכולים ללמוד מהמסע שלו.

אז אם משהו מהדברים האלה מוכר לך, אל תוותר.י על הפרק הזה. 

האזנה נעימה 😊 ירדן

מתי בפעם האחרונה ניצחת? מתי באמת הרגשת ניצחת? ניצחון קטן או גדול. ובואו נחזור לרגע הזה. האם הענקת לעצמך מדליה? גביע? טפיחה על השכם? חיוך? גאווה? אולי אפילו הרשת לעצמך...לעוף על עצמך?! והאם באותו רגע עצרת אחורה להסתכל על כל מה שעברת עד הניצחון?

או שפעלת כמוני...ואיך ששמו עליך את המדליה ישר מיהרת להוריד. כי מה זה באמת משנה.

אז אני חושבת שהגיע הזמן לצלול לפרק קצת אחר ולעשות את הבלתי יאומן. ולהתחיל לעוף.

האזנה נעימה :)

ירדן

פרק ספיישל לרגל מה שמסתמן כסיפור הכי גדול של אולימפיאדת טוקיו – ה"קריסה" המנטלית של המתעמלת מס' 1 בעולם, סימון ביילס, שבחרה להעדיף את הבריאות הנפשית שלה רגע לפני שהוכרעה על ידי הלחץ.

השבוע אירחתי את לאה פולונסקי, שהיתה רחוקה 9 מאיות מהשגת הקריטריון האולימפי (בדיוק באותו משחה שבה אחיה הגדול קבע את הקריטריון) – לשיחה על המשמעויות של חיים בשגרה של לחץ תמידי וציפיות נוקשות, מבחוץ ומבפנים.

שוחחנו על תחושות של פספוס, על התמודדות עם הצלחה של אחרים וחוסר הצלחה של עצמך, על תחושות שחרור והקלה שיכולות להגיע דווקא מהמקומות הכי לא צפויים, וכמובן על איך כל זה קשור ל"קריסה" המנטלית של סימון ביילס, המתעמלת העל אנושית, שברגע האמת החליטה שהיא פורשת מהתחרות. אז האם הקריסה של סימון ביילס באמת מפתיעה?

האזנה נעימה :) ירדן

לכבוד טקס הפתיחה של אולימפיאדת טוקיו 2020 (2021), אירחתי את חלי רוזנשטיין לשיחה על איך זה להציב לעצמך מטרה ברורה של להגיע לאולימפיאדה – ולא להצליח לעמוד בה. על איך חיים עם תחושת ההחמצה לאורך שנים, ואיך מוצאים זהות חדשה אחרי ההבנה שאת לא תהיי ספורטאית אולימפית.

דיברנו על המשמעות של ספורט ושל תחרות, ועל האפשרות להשמיע בעולם של הספורט התחרותי קולות אחרים...עם משמעות קצת שונה.

האזנה נעימה :) ירדן

איך קורה שיום אחד, אחרי עשור של אימונים אינטנסיביים במטרה אולימפית, באמצע האימון – מחליטים לצאת מהמים, להוריד את הכובע והמשקפת, להגיד למאמנים להתראות, ולא לחזור יותר לבריכה. בחיים.

השבוע אירחתי את שי שילון ושוחחנו על המשמעויות של להיות שחיינית מרחקים, על המחירים של דחיקה פיזית של הגוף עד הקצה, על שאלות של דימוי גוף ועל ההתמודדות עם הפרעת אכילה כספורטאית תחרותית.

האזנה נעימה :) ירדן

מי אני אם אני לא שחיינית? מה אני אם אני לא ספורטאית? כמה שנאתי להתחרות. או שבעצם אהבתי את זה?

גיליתי ש 30 שנה חייתי בתחרות. גם אחרי שפרשתי. ושלא הייתי בתחרות, כל כך התרחקתי מהתחרות שגם אז לא הייתי עצמי. גיליתי שהעבר שלי כשחיינית מגיל צעיר, ההחלטה לפרוש, ההתמודדות עם הפרישה, ועוד כל כך הרבה דברים שקשורים לספורט התחרותי שהגעתי ממנו משפיעים עלי. בכל האספקטים של חיי.

ורק שהצלחתי לשאול את עצמי את השאלות הללו, הצלחתי גם למצוא תשובות. ולקבל את כל החלקים שבי.

אז בואו תשאלו את עצמכם...הרגשתם פעם שאתם בתחרות? ממש בתחרות. עם רצון עז לנצח. עם פחד אמיתי להפסיד. עם כל הלחץ, והסטרס, וההתרגשות...מכירים את התחושות? אולי הייתם פעם ספורטאים תחרותיים, אולי אתם עדיין, אולי נכנסתם לספורט בגיל מאוחר, ואולי בעבודה או בלימודים, או אפילו עם חברים, משפחה ובני הזוג אתם כל הזמן רוצים לנצח, לנצח ולנצח.

אבל שאלתם את עצמכם פעם למה? או מה המשמעות האמיתית של התחרות הזאת?

את התשובות לשאלות האלה, ובכלל את היכולת והאומץ לשאול אותן – תקבלו ממני בפודקאסט הזה. בכל פרק נקבל כלים שיעזרו לנו להפוך לבני אדם שלמים יותר, וביחד נלמד לקבל ולאהוב את עצמנו ללא תנאים וללא כותרות. בואו נתחיל לנצח את התחרות.

האזנה נעימה :) ירדן