שיחת דהרמה על הבנה ותרגול של ריקות ככנף השנייה לחמלה. נחזור לשיר של דוגן ונדון ברעיון כיצד אנו מוגשמים ע״י התופעות כולן. הרעיון של התהוות גומלין תלויה. האני כאשליית חושים, כיוון שאין גבול ברור ביני לבין העולם. נראה גם איך זה מתבטא בעולם הרגשי שלנו. היכולת שלנו להרגיש אחרים (אם זה ע״י אמפתיה או סנכרון), מביאה לכך שאנו חווים דוקהה של אחרים. הדוקהה של העולם יכולה לחדור אלינו.

עריכה: אורית אלטרץ