בפרק המיוחד הזה אני משוחח עם בתי איה, שמביאה נקודת מבט רעננה, ישירה ובלתי מתנצלת. יחד אנחנו בוחנים מחדש את השאלות הבסיסיות של הפודקאסט, דרך העיניים הסקרניות של מתבגרת שלא מקבלת שום דבר כמובן מאליו.

אנחנו שואלים מחדש מהי אי־נחת ולאן היא מכוונת, האם צריך לרוקן את התודעה, האם הבודהיזם הוא דת (ואיזה מין דת), ומה סוג האשליה שהמסורת מציעה להתעורר ממנה.זה פרק שמערבב סקרנות, הומור ועומק פילוסופי – ושב אל יסודות הדרך הבודהיסטית מזווית אחרת לגמרי.

תודה גדולה לתמר סתר, העורכת המופלאה מרדיו BGU,

ולמחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת בן־גוריון בנגב על החסות והתמיכה.

שיחה עם פרופ׳ רועי צהר על דרך הבודהיסטווה כפי שהיא עולה משני טקסטים מכוננים במסורת המהאיינה: סוטרת וימלקירטי ו-דרך הבודהיסטווה מאת שנטידווה. בשיחה נבחן את ההבדלים והקשרים בין שני החיבורים. האידאל של החוכמה הלא-דואלית והחיים בעולם של וימלקירטי, לבין הדרך האתית, המדיטטיבית והחומלת ששנטידווה פורש כתרגול שיטתי. מה מאחד את שני הקולות האלה, ומה הם מלמדים על הבודהיסטווה כמי שצועד בעולם מבלי להיפרד ממנו?

הפקה והגשה: ד”ר ארז יוסקוביץ

עריכה: תמר סתר ובוזי רביב

בחסות: המחלקה לפילוסופיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

בחלק השני של השיחה עם פרופ׳ רועי צהר אנו פונים אל שנטידווה ואל פרק 3 של  דרך הבודהיסטווה פרק הליבה שבו מתעורר הנדר להפוך לבודהיסטווה. וכיצד הנדר הזה מתחבר לגישה שמוצגת בסוטרת וימלקירטי.

הפקה והגשה: ארז יוסקוביץ

עריכה: תמר סתר ובוזי רביב

בחסות: המחלקה לפילוסופיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

From Śāntideva, The Bodhisattva’s Way of Life, Chapter 3

Gladly do I rejoice

In the virtues of all beings who are relieved

From the sufferings of the lower realms and

(Gladly do I rejoice) in those who dwell in happiness (though) infused with suffering.

[2] I rejoice in that gathering of virtue

That is the cause for the enlightenment (of arhats and pratyekabuddhas).

I rejoice in (all) sentient beings who are definitely liberated

From the misery of saṃsāra.

[3] I rejoice in the enlightenment of the protectors

And also in the levels of the sons of the victors.

[4] With gladness I rejoice

In the oceanic virtues of directing the mind (toward supreme enlightenment),

Establishing all sentient beings in happiness,

And in the deeds that benefit sentient beings.

[5] With folded hands I beseech

The buddhas of all directions:

“I supplicate you to shine the lamp of dharma

For (all) those sentient beings who are bewildered in the darkness of misery.”

[6] With folded hands I beseech

The victors who wish to pass into nirvāṇa:

“I supplicate you to remain for countless aeons

And not to leave these beings in blindness.”

[7] Thus by having performed all these (seven sections mentioned above),

And through whatever virtue I have amassed,

May all the misery of all sentient beings

Be cleared away.

[8] For as long as beings are ill

And until they are cured from their diseases,

May I become their medicine and their physician

And may I become their nurse.

...

Since I have already given this body

To all living beings to do with whatever they like,

They may at any time kill it, revile it,

Beat it and so forth—whatever pleases them.

Even if they toy with my body

Or make it a source of jest and mockery,

Since (I) have already given this body of mine (to others),

Why should I hold it dear?

Let them do any action to it

That brings them no harm.

May thinking of me

Never be meaningless for anyone.

מתוך:

Khenpo Kunpal. Śāntideva’s Bodhisattva-caryāvatāra According to the Tradition of Paltrül Rinpoche: Commentary. Compiled and translated by Andreas Kretschmar. Edited by Judith S. Amtzis. IV. Padma Karpo Translation Committee, 2003. Ch. 3, pp. 3-15.

מה מקומה של אי-שניות במסורת הבודהיסטית? בפרק זה נבחן כיצד תרגול אי-שניות משתלב בזן ובמסורת הטיבטית בתוך מערכת חינוכית שלמה של טיפוח תכונות מיטיבות – ולא כתרגול מבודד כפי שלעתים מוצג במערב.

הפקה והגשה: ארז יוסקוביץ

עריכה: בוזי רביב ותמר סתר

בחסות: המחלקה לפילוסופיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

בפרק זה נמשיך את השיחה שלנו עם ד״ר אסף (סאטי) אל-בר על בודהיזם מעורב חברתית. לאחר שבפרק הקודם עסקנו במקורותיה ההיסטוריים והמסורתיים של התנועה ובאופן שבו הובנה במערב, הפעם נתמקד בישראל של ימינו: כיצד מתרגמים בודהיסטוות ותרגול אישי למעשה חברתי ופוליטי? מהם האתגרים, המגבלות והאפשרויות שעומדות בפני מי שמבקשים לשלב בין חוכמה מדיטטיבית למחויבות לשינוי חברתי?

הפקה והגשה: ארז יוסקוביץ

עריכה: בוזי רביב ותמר סתר

בחסות: המחלקה לפילוסופיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

בפרק זה נפתח צמד שיחות עם ד״ר אסף (סאטי) אל-בר על בודהיזם מעורב חברתית – תנועה שצמחה במאה ה־20 ומבקשת להפגיש את תובנות המדיטציה עם פעולה פוליטית, חברתית ואקולוגית. ננסה להבהיר את מקורותיה של הגישה במסורת הבודהיסטית ובמזרח אסיה, לעומת האופן שבו התקבלה והובנה במערב. הבירור הזה ישמש לנו כהקדמה לשיחה השנייה, שבה נתמקד בפעילות פוליטית בהשראה בודהיסטית בישראל של ימינו.

הפקה והגשה: ארז יוסקוביץ

עריכה: בוזי רביב ותמר סתר

בחסות: המחלקה לפילוסופיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

שיחה עם ד”ר עודד ארבל על הקשר שבין חמלה ותרפיה. יחד נבחן כיצד התובנות של סוטרת וימלקירטי עשויות להעשיר את עולם הטיפול, לעורר השראה בעבודה עם סבל אנושי, ולחזק את הקשר שבין חכמה בודהיסטית למעשה יומיומי.

הפקה והגשה: ארז יוסקוביץ

עריכה: בוזי רביב ותמר סתר

בחסות: המחלקה לפילוסופיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

הפרק פותח את עונה 4 של להתעורר ומציג את אחת הסוטרות המרכזיות והמרתקות במסורת המהאיאנה – סוטרת וימלקירטי. נעסוק ברקע הספרותי והפילוסופי שלה, בדמותו המסתורית של וימלקירטי, ובסיבות לכך שהטקסט הזה נחשב לאבן יסוד של חכמה וחמלה.

הפקה והגשה: ארז יוסקוביץ

עריכה: בוזי רביב ותמר סתר

בחסות: המחלקה לפילוסופיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

הפרק מסביר את אחת התפיסות המרכזיות של מסורת המהאיאנה באסיה - טבע הבודהה או

Buddha Nature 

הפקה והגשה: ד"ר ארז יוסקוביץ

עריכה: ד"ר בוזי רביב

בחסות: היחידה לקידום ההוראה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

בפרק של היום נבחן את ההייפ סביב הגישה ה״לא-דואלית״ לתרגול מדיטצייה. ננסה לברר מה ההבדל בין גישה הדרגתית לבין גישה מיידית לתרגול והתעוררות. איזו אסכולה מקדמת כל גישה ומדוע. לבסוף, נטען כי רק שילוב ואיזון בין שתי הגישות יוביל להתקדמות מיטיבית בדרך.

כרגיל אשמח לשמוע מה חשבתם. 

האזנה ערבה,

הגשה, הפקה, עריכה, ומיקס: ארז יוסקוביץ

תודה למחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת בן-גוריון ולרדיו BGU על התמיכה.