יום העצמאות הוא גם חג צליית הבשר על האש, וזו הזדמנות מצוינת לבחון את המקורות הרחוקים ביותר של המנהג הזה: איך למדנו לשלוט באש ולהשתמש בה לבישול, ואיך האש שינתה אותנו והשפיעה על האבולוציה שלנו

לכתבה המלאה באתר מכון דוידסון:

https://bit.ly/3olbpf2

בעזרת צבעים זורחים, טכנולוגיות שקיפות חדשניות ואפילו ניפוח דגימות על ידי חיתולים, אנו יכולים לראות במיקרוסקופים מודרניים הרבה יותר מאי פעם

לכתבה המלאה באתר מכון דוידסון:

https://bit.ly/3HgXakd

עורבים, סנאים, ציפורי שיר, דבורים, נחשים ואפילו עכבר אחד הם רק חלק מבעלי החיים שמסדרים ומנקים את אזור המגורים וסביבת העבודה שלהם, לא רק לכבוד פסח

לכתבה המלאה באתר מכון דוידסון:

https://bit.ly/3DhkCLx

ידיעות שקריות ליוו אותנו משחר האנושות, עוד הרבה לפני שהמונח "פייק ניוז" בא לעולם, אבל הרשתות החברתיות הפכו אותן לבעיה קשה מאי פעם. למה קל לנו כל כך להאמין להן? ואיך אפשר להימנע מנפילה בפח?

לכתבה המלאה באתר מכון דוידסון:

https://bit.ly/3c8dlSf

האם אנחנו באמת צוחקים רק כשמצחיק? למה בכלל נועד הצחוק? איך הוא התפתח? והאם גם חיות צוחקות? לכבוד פורים: הכל על הצחוק

לכתבה המלאה באתר מכון דוידסון:

https://bit.ly/3ndoHLj

מתברר שההבדל בין ימין לשמאל לא התחיל במערכת הפוליטית: הוא קיים גם בטבע ומשפיע על שורה ארוכה של תופעות, מריח לימונים ועד יעילות של תרופות. איך נוצר ההבדל ומה הקשר של אלוהים לעניין?

לכתבה המלאה באתר מכון דוידסון:

https://bit.ly/3kA70UB

המודל שהסביר את תנועת כוכבי הלכת, ה"ספרייה" שמיינה את עולם החי והצומח, הטבלה שסיווגה את אבני הבניין של העולם, והפיזיקאים שאילפו את גן החיות של החלקיקים. המדע שעושה סדר במציאות

לכתבה המלאה באתר מכון דוידסון:

https://bit.ly/3qxfhfH

מדוע נשים חיות עשרות שנים לאחר שכבר אינן פוריות? התשובה עשויה להיות החשיבות של סבתות לגידול הילדים ולהישרדות המשפחה

לכתבה המלאה באתר מכון דוידסון:

https://bit.ly/3CbwJbH

הם עולים פי כמה ממצרכים יומיומיים בעלי תכונות תזונתיות דומות, מבטיחים ניסים ונפלאות בריאותיים – ופעמים רבות לא נשענים אפילו על בדל של מידע מחקרי אמיתי. מבט ביקורתי על ה"סופר-פודס". כתבתו של צרי בריקנר

לכתבה המלאה באתר מכון דוידסון:

https://bit.ly/3DeDfjl

הוא התגבר על יתמות, עוני ובריאות לקויה בדרך למציאת השיטה לסידור היסודות הכימיים. 150 שנה לטבלה המחזורית ו-185 שנה להולדת מפתחהּ, דמיטרי מנדלייב

לכתבה המלאה באתר מכון דוידסון:

https://bit.ly/3HdAe58