Sign up to save your podcasts
Or
Share מדברים ילדים- התפתחות ובריאות תינוקות וילדים בראייה הוליסטית
Share to email
Share to Facebook
Share to X
Share to email
Share to Facebook
Share to X
Or
מדברים ילדים- התפתחות ובריאות תינוקות וילדים בראייה הוליסטית
מדברים ילדים- התפתחות ובריאות תינוקות וילדים בראייה הוליסטית episodes
- איך משנים את השיח עם הילדים
מערכת היחסים ביננו לבן הילדים שלנו היא מערכת היחסים המשמעותית ביותר בחיינו- היא הכי ארוכה, הכי רגשית והכי רגישה. היא גם היחידה שמשנה צורתה באופן תדיר ומובהק לאורך החיים- החל ממערכת המבוססת על תלות מוחלטת ביננו ועד ליצירת המרחק המתבקש ביננו לבין הילדים.
זוהי מערכת יחסים שבה צד אחד משתנה באופן קבוע והצד השני נדרש לעמוד איתן ויציב לנוכח כל השינויים.
התינוקות הופכים לפעוטות, לילדים, לבוגרים, לנערים, לאנשים.
ואנחנו הופכים בהתאמה מהורים לתינוקות להורים לאנשים בוגרים. כמבוגר האחראי, וכמי שמתווים את הדרך לילדים, אנחנו נדרשים להיות יציבים, מעוגנים בתפיסת עולם ונטועים חזק כך שהילדים שלנו יוכלו להישען ולהיתמך בנו.
אבל, כשמסתכלים על מערכת היחסים הזו צורה רחבה, לאורך השנים והדרישות המשתנות, מבינים שאין שום אפשרות לקיים אותה בצורה מספקת אם לא נבין את הצרכים המשתנים שלה לאורך מעגלי החיים השונים. גם של הילדים וגם שלנו.
אחד הקשיים שאני מרגישה שאנחנו ההורים מתמודדים איתם הוא הקושי להכיר בצרכים המשתנים של הילדים. אחת הסיבות הנעלמות מאיתנו לכך היא שההכרה בצרכים המשתנים של הילד מחייבת אותנו להתפתח בתור הורים. מחייבת אותנו לשנות את דרכי ההתמודדות והתמיכה שלנו, לפרום בהדרגה את הקשר התלותי וליצור ביננו סוג של מרווח שלפעמים מרגיש שיכול לאיים על שלמות הדיאדה או התא המשפחתי שלנו. וזה קשה לנו..
קשה לנו כי אנחנו חוששים לאבד את היכולת הזו להחזיק את הקשר, לחדול להיות משמעותיים ובעלי ערך- בעיני הילדים ואולי גם קצת בעיננו.
וקשה לנו כי אנחנו הגענו להורות כאנשים מבוגרים, פחות או יותר מגובשים- בדפוסי החשיבה שלנו, בערכים שלנו, בדרכי ההתנהגות שלנו, וכעת- באופן כמעט חד צדדי, נדרש מאיתנו להשתנות, להתפתח שלא מתוך בחירה אישית.
וקשה, כי היום יום עמוס, ורווי מתחים, ודאגות, וגם חלומות לעצמנו ולמי יש כוח בתוך כל העומס הזה להשתנות?
אלא שהאפשרות הכמעט בלעדית לשמור על מערכת יחסים הדדית וטובה עם הילדים, בכל גיל, היא דווקא בהסכמה להיפרד. לראות את ההבדלים ביננו, לתת מקום לכל אחד מאיתנו להתרחב כרצונו, להתפתח מעבר למה שנדמה לנו שאנחנו מסוגלים.
איזה כיף שהגעתם לכאן.
אם אהבתם ואתם רוצים לשמוע עוד, הנה כמה אפשרויות:
אני מזמינה אתכם לראות את האתר החדש שלנו: www.tipa-le.co.il
מוזמנים להצטרף למועדון ההורים שלנו "הורים את זה ביחד" וביחד להתוות מחדש את הדרך ואת הקשר.
מוזמנים להרגיש בבית בקבוצת הפייסבוק שלנו "חושחשים- ויסות חושי ורגשי לתינוקות וילדים"
וכמובן לעקוב אחרינו באינסטגרם ובדף הפייסבוק.
27 min - למה חשוב לקחת את התינוק לאוסטאופת?
החל מהרגע שבו אנחנו רואות שני פסים על הסטיק המוכיחים שאנחנו בהריון, כל תשומת הלב שלנו מתמקדת בו. מחשבות, רגשות, חלומות- הכל הכל מרוכז בתקופה המרגשת הזו.
החל מאמצע ההריון לערך תשומת הלב שלנו עוברת לרגע הלידה- אנחנו מתכננות, בודקות איפה יהיה לנו הכי נכון ללדת, אנחנו בונות תוכנית לידה, מארגנות ציוד וכמובן מתפללות שהכל יעבור בשלום
רגע הלידה הוא רגע בזמן. רגע שבין לבין. בין ההריון לבין הרגע הזה שאנחנו כל כך מייחלות לו בו נחזיק את התינוק שלנו בידיים.
ועד כמה שהרגע הזה מעסיק אותנו, מיד בשנייה שהלידה מסתיימת, אנחנו כבר ברגע של אחרי. ומשהו בחווית הלידה הולך ומתעמעם לו ומתמזג עם היום יום העמוס.
אבל בואו נעצור את הרגע הזה, לשנייה. זהו רגע כל כך מכונן, רגע שבו הפכנו מאחת לשניים ולפעמים יותר.
ולרגע יש השלכות גם עלינו, הנשים היולדות, אבל גם על התינוק.
על חוויות הלידה שלנו אנחנו מרבות לדבר. מספרות את סיפור הלידה שלנו, את החוויות שחווינו במהלכה, אתה השינוי שהתחולל בנו החל מאותו הרגע ברבדים שונים ומגוונים.
על חווית הלידה של התינוק אנחנו לא מרבים לשוחח. אנחנו מחכים לרגע בו נשמע אותו בוכה ונושמים לרווחה.
לכל תינוק חווית לידה משלו. לפעמים הלידה אורכת כמה דקות, לפעמים כמה שעות. לפעמים זה קורה באופן טבעי ולפעמים נדרשות התערבויות.
וקשה לחשוב שבתהליך כל כך עמוס לא יהיו השלכות על התינוק, שהרי הוא מתפתל, ומסתובב, ונדחס, וגופו נלחץ כנגד כוחות גדולים מאד.
אז למה בכלל חשוב לנו להכיר בכך שיש השלכות? כדי לאתר אותן ולתת להם מענה מיטיב מוקדם ככל האפשר ולהציע לתינוקות שלנו את ההזדמנות להתפתח באופן תקין.
אז בגלל שיש לי כל כך הרבה שאלות בנושא הזמנתי את נוריאל אסין, אוסטאופת מוסמך בוגר המכון הישראלי ללימודי אוסטאופתיה במכללה האקדמית בוינגייט. מטפל מרצה לאוסטאופתיה ולאוסטאופתיה לתינוקות במכללת וינגייט ובקמפוס ברושים בתל אביב ומייסד את התוכנית ללימודי המשך בטיפול אוסטאופתי לתינוקות. נוריאל בעל התמחות בטיפול בתינוקות וילדים מבית הספר soma במילאנו איטליה. וחבר באיגוד האוסטאופתים הישראלי ובצוות בוחני מבחני ההסמכה בישראל.
רוצים לפנות לנוריאל?
מוזמנים למצוא אותו בנייד: 0542874077
או בדף הפייסבוק: nuri assin
איזה כיף שהגעתם לכאן.
אם אהבתם ואתם רוצים לשמוע עוד, הנה כמה אפשרויות:
אני מזמינה אתכם לראות את האתר החדש שלנו: www.tipa-le.co.il
מוזמנים להצטרף למועדון ההורים שלנו "הורים את זה ביחד" וביחד להתוות מחדש את הדרך ואת הקשר.
מוזמנים להרגיש בבית בקבוצת הפייסבוק שלנו "חושחשים- ויסות חושי ורגשי לתינוקות וילדים"
וכמובן לעקוב אחרינו באינסטגרם ובדף הפייסבוק.
36 min - אמונה או יכולת? איך מפתחים תחושת מסוגלות בילדים?"הכל אני יכול בחופש הגדול "- זהו, החופש הגדול כבר כאן איזו תחושת שחרור.. עכשיו אפשר לעשות הכלל...?לכולנו ההורים, יש חלום משותף. לגדל ילדים שמאמינים בעצמם וביכולת שלהם. שיעזו לחלום ובגדול. שיהיו חזקים ויציבים רגשית, בעלי תחושת ערך עצמי גבוה ואמונה פנימית בעצמם. שיחוו את עצמם מסוגלים.ומהי תחושת מסוגלות? במילים פשוטות זו האמונה של האדם/ הילד ביכולת שלו להצליח לעשות את מה שהוא חולם או מבקש לעצמו.מסוגלות כוללת בתוכה שני מרכיבים חשובים- אמונה ויכולת. ומה חשוב יותר לתחושת המסוגלות? האם להאמין בעצמי או להיות יכול?ישנם כאלה שיגידו שהאמונה היא החלק החשוב ביותר. שללא אמונה בעצמו, הילד או האדם לא יכול להתקיים. ואני מתחברת לזה.ויש את אלה שיגידו שאמונה היא חלק משמעותי אבל בלי היכולת, האמונה לא תספיק. וגם לזה אני מתחברת.היום בתוכנית ננסה להבין האם אפשר לטעת בילד אמונה אמיתית בעצמו מבלי לתת לו מספיק יכולת?או במילים אחרות- מה הקשר בין אמונה ויכולת לתחושת המסוגלות? וכמובן איך אנחנו ההורים יכולים לגדל ילד החווה את עצמו כמסוגל?
איזה כיף שהגעתם לכאן.
אם אהבתם ואתם רוצים לשמוע עוד, הנה כמה אפשרויות:
אני מזמינה אתכם לראות את האתר החדש שלנו: www.tipa-le.co.il
מוזמנים להצטרף למועדון ההורים שלנו "הורים את זה ביחד" וביחד להתוות מחדש את הדרך ואת הקשר.
מוזמנים להרגיש בבית בקבוצת הפייסבוק שלנו "חושחשים- ויסות חושי ורגשי לתינוקות וילדים"
וכמובן לעקוב אחרינו באינסטגרם ובדף הפייסבוק.
33 min - המסע לגיל שנה- על המסע המשותף של אמא ותינוק והשפעותיו על ההתפתחותהאם חשבתם פעם אמת על המשפט: "בכל רגע שנולד תינוק נולדת גם אמא"?כמה הוא מדויק. כי באמת ברגע אחד נולדים שניים. שניים שתקופה מסוימת הם אחד ואחכ כל אחד מהם צריך למצוא את דרכו. שניים, שעושים תהליך התפתחות וגדילה משולבים.השנה הראשונה לחיים מתאפיינת בתנועה גלית שלנו ושל התינוק. תנועה של גילוי, וחקירה, של מציאת המקום הפנימי העמוק והיציב, זה שמאפשר לגל הבא לעלות ולהחזיק, להתמוסס ברכות ולפנות מקום לגל חדש.ואני מאמינה שיש כוח בהבנה של הגלים. יש חוכמה בהבנה של הכוח המניע, כי כשנבין אותו נצליח לרכב על הגלים, לשייט עליהם.ויש בגליות הזו משהו מאד הרמוני ומתואם. בין ההתפתחות שלנו האמהות, להתפתחות של התינוק. אני שם, לתמוך, לתת מענה, לבסס. והוא שם, משקף לי את התנועה, ומניע אותי לעשות את המעבר אל הצעד הבא- עבורו, ועבורי. כן, הגליות הזו היא דינאמית. והאחריות לתנועה שלה היא הדדית. אנחנו עושים התפתחות משותפת. גם אני כאמא, וגם התינוק.ונכון, יש מחשבה שהתפקיד שלנו, האמהות, במהלך השנה הראשונה הוא למלא צרכים ולספק לתינוק את כל מה שהוא זקוק לו כדי להתפתח, וזה לגמרי נכון. אלא שגם לתינוק יש תפקיד- לגדול, למתוח אותנו מעבר למידותינו, לגדל אותנו כאמהות, כך שנוכל לתת מענה מיטבי לצרכים שלו.בתוכנית נצא למסע התפתחותי דיאדי. המסע של שנת ההתפתחות הראשונה. ונגלה, איך המסע שלו, .של התינוק, קשור במסע שלנו, האמהות- ולהיפך
איזה כיף שהגעתם לכאן.
אם אהבתם ואתם רוצים לשמוע עוד, הנה כמה אפשרויות:
אני מזמינה אתכם לראות את האתר החדש שלנו: www.tipa-le.co.il
מוזמנים להצטרף למועדון ההורים שלנו "הורים את זה ביחד" וביחד להתוות מחדש את הדרך ואת הקשר.
מוזמנים להרגיש בבית בקבוצת הפייסבוק שלנו "חושחשים- ויסות חושי ורגשי לתינוקות וילדים"
וכמובן לעקוב אחרינו באינסטגרם ובדף הפייסבוק.
.36 min - על האיזון בין ה- doing ל- being בהורותמה לא היה שם בחלום הגדול ההוא? חלמנו על התינוק הקטן שנאחז בידינו, שנטפח, שנגדל באהבה, שניתן לו את כל מה שנוכל. חלמנו אידיליה- משפחה.ובעיני רוחנו ראינו את עצמנו צולחים את כל האתגרים, ומוצאים את שביל הזהב בין ההורות, לעצמינו וכובשים את פסגת האושר. והיינו בטוחים- שאנחנו יודעים איך.אז איך זה? איך זה שיש בנו כל כך הרבה רגשות סותרים? ושאלות? ותהיות פנימיות?איך יודעים האם אנחנו עושים את הדברים נכון? האם אנחנו משקיעים מספיק בילדים? ולמה אנחנו יותר מותשים מנהנים?אחד הקשיים העולים בהורות הוא מציאת שביל הזהב, דרך האמצע, בין המקום שרוצה לעשות ולקיים לבין המקום שרוצה פשוט להיות, בין המקום שדואג למקום שנוכח, בין המקום התומך למקום המשחרר, בין המקום שלי למקום שלו, בין המקום שלי לעצמי.מחר בתוכנית נשוחח עלינו ההורים. ולא, זו לא עוד שיחה על איך עושים הורות, מה אומרים, מה לא, או איך מציבים גבולות.אלא שיחה על התדר ההורי שלנו. על איך הוא משפיע עלינו ועל הילדים, ועל האופן בו אנחנו יכולים להשפיע עליו- למענם, אבל לא פחות מזה, למעננו.
איזה כיף שהגעתם לכאן.
אם אהבתם ואתם רוצים לשמוע עוד, הנה כמה אפשרויות:
אני מזמינה אתכם לראות את האתר החדש שלנו: www.tipa-le.co.il
מוזמנים להצטרף למועדון ההורים שלנו "הורים את זה ביחד" וביחד להתוות מחדש את הדרך ואת הקשר.
מוזמנים להרגיש בבית בקבוצת הפייסבוק שלנו "חושחשים- ויסות חושי ורגשי לתינוקות וילדים"
וכמובן לעקוב אחרינו באינסטגרם ובדף הפייסבוק.
.41 min - מה עושים עם הפחד הזה? ואיך נעזור לילדים להתמודד איתופחד ותחושת חרדה. זו התחושה הכללית ששלטה השבוע. בקרב הילדים, בקרבנו. וכל אחד מאיתנו וכל אחד מהילדים שלנו חווה את הפחד בצורה אחרת.ואולי המכנה המשותף היחיד של הפחד הוא הפחד שלנו ההורים. הפחד והצורך הפנימי להגן על היקר לנו מכל- על הילדים שלנו.חווית הפחד עלולה לכרסם עמוק בפנים, לחלחל למקומות הכי פנימיים בנפשנו ובנפש הילדים שלנו. ולנו, ה"מבוגרים האחראיים" מובילי המשפחה, יש הרבה מה לעשות כדי לעדן את חווית הפחד.לא במטרה למסמס אותה, או לטשטש אותה, אלא לתת לה מקום ולגיטימציה להתבטא במקום הכי מכיל ובטוח. ועם זאת, לבנות סביבה קירות של ביטחון, של תחושת מסוגלות, של יכולת ראיה קדימה.במילים אחרות- לנו ההורים יש את היכולת להיות וליצור עבור הילדים שלנו מרחב מוגן פנימי. כי הדרך היחידה להתמודד עם החושך בפנים היא להאיר אותו באור חזק ובוהק.מחר בתוכנית ננסה להבין כיצד אנחנו ההורים יכולים להשפיע על ההתמודדות של הילדים שלנו ומה ניתן לעשות כדי להחזיר את תחושת השליטה. גם בימים אלה, וגם בימים אחרים, רגילים, ימי שגרה. כי ככל שניתן להם מענה בתקופות יותר יציבות- כך נוכל להבטיח להם חוסן גם בזמנים מטלטלים.
איזה כיף שהגעתם לכאן.
אם אהבתם ואתם רוצים לשמוע עוד, הנה כמה אפשרויות:
אני מזמינה אתכם לראות את האתר החדש שלנו: www.tipa-le.co.il
מוזמנים להצטרף למועדון ההורים שלנו "הורים את זה ביחד" וביחד להתוות מחדש את הדרך ואת הקשר.
מוזמנים להרגיש בבית בקבוצת הפייסבוק שלנו "חושחשים- ויסות חושי ורגשי לתינוקות וילדים"
וכמובן לעקוב אחרינו באינסטגרם ובדף הפייסבוק.
.38 min - ומה עם הצרכים שלנו ההורים? מי ימלא אותם?כהורים אנחנו תמיד שמים את טובתו של הילד שלנו לנגד עיננו. ואנחנו כל כך מוכווני מטרה שהחל מהרגע הזה, החל מהרגע שהתמסרנו לתפקיד נדמה ששמנו את עצמנו בצד.אנחנו ממלאים מגוון תפקידים בחיינו, ולפעמים נדמה שאנחנו שוכחים שבין כל התפקידים שאנחנו ממלאים בחיים יש מכנה משותף- והוא אני, אתה, את. אני הבת, אני החברה, אני העובדת, אני ההורה.האם עצרנו רגע לשאול מי אני ההורה? האם לקחנו לעצמנו רגע לחקור מהם הקווים המשותפים לי בכל אחד מהתפקידים? האם חשבנו על כך שבין היותי הורה, לעובדת, למנהלת יש איכויות דומות שראוי שיקבלו ביטוי? האם חשבנו על כך שכפי שאנחנו מנסים לאזן בין דברים בעבודה כדאי למצוא איזון גם בהורות?תהליך ההתפתחות שלנו כהורים אמור להעשות במקביל לתהליך ההתפתחות של הילדים שלנו. הם גדלים ומתפתחים ואנחנו לצידם ואיתם. אנחנו מהווים עבורם בסיס להתפתחות והם, הם מעודדים אותנו לגדול.וכשם שהם זקוקים לתנאים האופטימליים להתפתחות, כך גם אנחנו זקוקים לתנאים האופטימליים- תנאים שיאפשרו לנו לגדול, להתפתח ולממש את התפקיד הכל כך גדול שלקחנו על עצמנו.את התוכנית הפעם נקדיש לעצמנו ההורים. נבין קצת יותר את הצרכים שלנו וננסה למצוא את השביל המחבר- ביננו לבין ההורה שאנחנו רוצים להיות.מוזמנים להאזין:)
איזה כיף שהגעתם לכאן.
אם אהבתם ואתם רוצים לשמוע עוד, הנה כמה אפשרויות:
אני מזמינה אתכם לראות את האתר החדש שלנו: www.tipa-le.co.il
מוזמנים להצטרף למועדון ההורים שלנו "הורים את זה ביחד" וביחד להתוות מחדש את הדרך ואת הקשר.
מוזמנים להרגיש בבית בקבוצת הפייסבוק שלנו "חושחשים- ויסות חושי ורגשי לתינוקות וילדים"
וכמובן לעקוב אחרינו באינסטגרם ובדף הפייסבוק.
35 min - גינת המשחקים- המקום הכי חשוב לילד שלכם להיות בוזוכרים איך היינו משחקים בחוץ כשהיינו ילדים?אני ממש זוכרת איך חיכינו לשעה ארבע אחר הצהריים. וברגע שהגיע השעה, חדר המדרגות היה מתמלא בחבורה של ילדים שנוהרים למטה לשחק.היינו מציירים קלאס על המדרכות, קופצים בחבל, משחקים דג מלוח, סטנגה או 7 אבנים. היינו יוצאים לטיול בשכונה ומחפשים אחר סימני הדרך שיובילו אותנו בחזרה הביתה, אבל המשחק הכי אהוב עלי היה גומי.ללא ספק נהנינו. אבל אך אחד לא העלה על דעתו שלא רק שיחקנו. שלא רק העברנו את הזמן, שלא רק הוצאנו אנרגיה אלה שלמדנו את רזי החיים.ולמה אני אומרת את זה? כי זה מה שמשחק חופשי במרחב מאפשר.הוא מאפשר התנסויות מוטוריות וחושיות רב גוניות רב מימדיות ובאמצעותו הילדים מפתחים את כישורי התקשורת, את קשרי החברות ואת ההבנה של איך העולם מתנהל.המציאות של היום שונה. הרחובות עמוסים, הכבישים סואנים, המרחקים גדולים. זירות המשחק החופשי השתנו ועברו כמעט באופן מוחלט לגינות המשחקים.אז מצד אחד הזירה יותר מונחית ומצד שני- בגינות רבות מושקעת מחשבה רבה כך שהן הופכות לשדה התפתחותי, כזה המספק עושר אין סופי של חוויות, ולמידה מוטורית, חושית, חברתית, רגשית ואפילו קוגניטבית.גינת המשחקים היא כבר מזמן לא רק גינה. היא מיקרוקוסמוס של העולם ובה, הילדים שלנו יכולים ללמוד כל מה שהם צריכים על העולם. עכשיו, כשהימים חמים זה בדיוק הזמן לתת לגינת המשחקים את המקום הראוי לה.בפרק הזה נצא לסיור בגינת המשחקים ונלמד למה היא המקום הכי חשוב לילדים שלנו להיות בו.
איזה כיף שהגעתם לכאן.
אם אהבתם ואתם רוצים לשמוע עוד, הנה כמה אפשרויות:
אני מזמינה אתכם לראות את האתר החדש שלנו: www.tipa-le.co.il
מוזמנים להצטרף למועדון ההורים שלנו "הורים את זה ביחד" וביחד להתוות מחדש את הדרך ואת הקשר.
מוזמנים להרגיש בבית בקבוצת הפייסבוק שלנו "חושחשים- ויסות חושי ורגשי לתינוקות וילדים"
וכמובן לעקוב אחרינו באינסטגרם ובדף הפייסבוק.
39 min - האם חינכנו לעצמאות?- אני ואראל משוחחות על עצמאות, הורות ומה שבינהןבעיצומן של חגיגות העצמאות למדינה אני בוחנת לעומק את משמעות המושג עבורי ובחיי.מהי עצמאות עבורי? היא צורך קיומי להנכיח את מקומי בעולם. היא חופש.חופש להכיר את עצמי, להיות מי שאני בוחרת להיות, להביע את מחשבתי באופן חופשי ויצירתי, לבחור בכל יום ויום מחדש מי אני רוצה להיות ואיך להגשים את החזון שלי.אני בוחרת להאמין שהעצמאות המחשבתית שלי, היא זו שהובילה אותי למה שאני עושה היום.ולצד אלה אני חושבת על כך שעצמאות גם התמודדויות לא פשוטות- הצורך לבחור ולהתמודד עם התוצאות, ההבנה שאני אחראית על מה שקורה לי בחיי, הצורך המתמיד לקיים עם עצמי דיאלוג בכל שלב ושלב בדרך.אחד הערכים המובילים אותנו בחינוך בנותינו הייתה לתת להן עצמאות מגיל מאד צעיר. זה התבטא בהתנסויות שאיפשרנו וסיפקנו, זה התבטא בשיח, זה התבטא בבחירה להתחנך בית ספר דמוקרטי כבר מגיל ארבע.האמת? קל זה לא היה.כי כדי לאפשר עצמאות יש צורך לשים את עצמינו כהורים בצד.לא בצד כי אנחנו לא חשובים מספיק, אלא בצד- כהורים מתבוננים, מאפשרים, כהורים המסוגלים להפריד את עצמם, את רצונותיהם ומחשבתם מרצונם ומחשבתם של הילדים שלהם, כדי לאפשר להם לפתח כאלה משלהם.כשאני מתבוננת על הבנות שלנו רואה שתי נערות עצמאיות, יציבות, ברורות לעצמן ולעולם, בוחרות את דרכן.אבל מה שבאמת העסיק אותי בשבועות האחרונים הוא השאלה האם גם הבנות שלי מרגישות כך?האם הן מרגישות עצמאיות? האם הן מוקירות את העצמאות שלהן או שאולי הן חשות אחרת לגביה?אז הזמנתי את אראל, ביתי הצעירה, לשיחה אינטימית וכנה- על עצמאות, על הורות ועל מה שבינהןאני ממש מתרגשת
איזה כיף שהגעתם לכאן.
אם אהבתם ואתם רוצים לשמוע עוד, הנה כמה אפשרויות:
אני מזמינה אתכם לראות את האתר החדש שלנו: www.tipa-le.co.il
מוזמנים להצטרף למועדון ההורים שלנו "הורים את זה ביחד" וביחד להתוות מחדש את הדרך ואת הקשר.
מוזמנים להרגיש בבית בקבוצת הפייסבוק שלנו "חושחשים- ויסות חושי ורגשי לתינוקות וילדים"
וכמובן לעקוב אחרינו באינסטגרם ובדף הפייסבוק.
40 min - מה יהיה עם הבכי הזה? על הסיבות לבכי אצל תינוקות וילדים"למה את כל הזמן בוכה?", "לא לא לא רק אל תבכה", "תפסיק לבכות כבר..." נשמע לכם מוכר לא?תינוקות וילדים בוכים, אנחנו כולנו יודעים את זה. ולמרות שמדובר בפעולה שכיחה וטבעית, יש משהו בבכי הזה שמקפיץ אותנו.אולי זה חוסר הידיעה או ההבנה של הסיבות בגללן הם בוכים, אולי חוסר האונים בהבנה של איך לעזור להם, אולי מתוך החשש שהם סובלים או שכואב להם. ואולי, אולי מתוך הרצון שלנו להגן על הילדים שלנו מפני כל מה שקשה.אז אנחנו נוטים להשתיק את הבכי כמה שיותר מהר- מסיחים את תשומת הלב, נותנים אוכל, מוצץ או ממתק, מבטיחים משהו, מבקשים שיפסיקו לבכות כי הם כבר ילדים גדולים.אלא שאז אנחנו לא רק משתיקים את הבכי, אנחנו משתיקים ומשטיחים גם את היכולת שלהם להרגיש. להרגיש ולבטא את התחושות שלהם.אז אולי צריך להפוך את הדיון- ולדבר לא על להפסיק את הבכי, אלא על איך לתת לו לגיטימציה, לדבר על החשיבות שלו, להבין את הסיבות לו ולהרחיב את היכולת שלנו להכיל אותו ולתת לו מענה מדויק- איך שצריך ומתי שצריך.כי בכי הוא מילים ורגשות שבסך הכל מתבטאים בדמעות.
איזה כיף שהגעתם לכאן.
אם אהבתם ואתם רוצים לשמוע עוד, הנה כמה אפשרויות:
אני מזמינה אתכם לראות את האתר החדש שלנו: www.tipa-le.co.il
מוזמנים להצטרף למועדון ההורים שלנו "הורים את זה ביחד" וביחד להתוות מחדש את הדרך ואת הקשר.
מוזמנים להרגיש בבית בקבוצת הפייסבוק שלנו "חושחשים- ויסות חושי ורגשי לתינוקות וילדים"
וכמובן לעקוב אחרינו באינסטגרם ובדף הפייסבוק.
39 min
About מדברים ילדים- התפתחות ובריאות תינוקות וילדים בראייה הוליסטית
From the publisher's feed
הפודקאסט שילווה אתכם ההורים בכל שלבי הגדילה וההתפתחות של התינוקות והילדים בהסתכלות הוליסטית ורחבה ויחשוף בפניכם כל מה שאתם צריכים לדעת על הקשר בין תהליך ההתפתחות לתפקודי היום יום.
More shows like מדברים ילדים- התפתחות ובריאות תינוקות וילדים בראייה הוליסטית
אחד ביום
313 Listeners
אמא כמוך
2 Listeners