בימים האחרונים נראה שממשלת ישראל – כלומר, בעיקר העומד בראשה – מתקרבת לנקודת הכרעה, שיכולה להפוך גם לנקודת מפנה. בפרק הראשון, שפורסם כרשומה בבלוג לפני כשבועיים,
הצעתי להסתכל על הדברים בפרספקטיבה הגדולה ולפי שתי שאלות. אחת מהן היא "האם הם מקדמים את הבשלת הברית האזורית של ישראל עם מדינות המפרץ (ומצרים וירדן) או מקשים עליה". בפרק השני, שפורסם כרשומה לפני כמה ימים, שאלתי בעקבות ציוץ של ליברמן, האם נתניהו בדרך לתפנית אסטרטגית, שבמהלכה יחליף את שיתוף הפעולה עם ציר האחים המוסלמים המיוצג על ידי קטאר (והחמאס) בשיתוף פעולה עם ציר ערב הסעודית-מצרים (וארה"ב). היום אני מצרף כאן שני מקורות נוספים מהימים האחרונים, שעוסקים בסוגיה ומחדדים אותה.