עמדת תצפית

הפעם הפרק שלנו הוא מאמר שפורסם בבלוג לרגל יום הרצל בחודש מאי 2022.

במאמר סקירה של שלוש אוטפיות ציוניות: "מסע לארץ ישראל בשנת ת"ת באלף השלישי" שכתב אלחנן לייב לוינסקי בשנת 1892, "תל-אביב" (אלטנוילנד) שכתב הרצל בשנת 1902, ו"ירושלים הבנויה שכתב בוריס שץ בשנת 1918, ופורסמה בשנת 1924.

כל שלוש האוטופיות מתארות מבנה חברתי שונה באופן יסודי מאשר "חברת השוק" הליברלית, ושלושתן מציגות חברה החותרת לחזון של שיוויון חברתי ומניעת היווצרות פערים חברתיים־כלכליים באמצעותהתערבות חברתית בפעולת "השוק החופשי".

לגרסת הטקסט בבלוג - כאן.

שלושת הפרקים הקודמים עסקו במבט על המגמות ארוכות הטווח בחברה הישראלית, בהבחנה בבעיית היסוד של אי ההסכמה על המבנה של דמוקרטיה מודרנית, ובמתווה לפתרון בדמות מאבק במגזרים האנטי-ליברליים ומנגנוני הדיכוי הפנימיים שלהם, ומתן חינוך ממלכתי לכולם. הפרק הנוכחי יעסוק בגורמים השונים בתוך המגזרים האלה, ובשותפים הפונטציאליים לשינוי.

קישורים לתכנים מהפרק:

גרסת הטקסט בבלוג - כאן.

על התופעה של הגירת ערבים ליישובים יהודים ומעורבים כ"בגידת האליטות - כאן וכאן.

יוסף חיים ברנר, "לבירור העניין" - כאן.

בפרק העשירי בסדרת הרשומות הנבחרות מהעבר הצעתי ניתוח של המצב הנוכחי מתוך פרספקטיבה של המגמות הפוליטיות המרכזיות בעשורים האחרונים. בפרק האחד עשר הצעתי המשגה לפיה

קישורים לתכנים מהפרק:

גרסת הטקסט בבלוג - כאן.

נתונים על זרמי החינוך בישראל - כאן.

הפוסט של דרור פייטלסון על הקשר בין עדה, דת והצבעה בבחירות - כאן.

הטור של אריאל איילון על הקשר בין עדה, דת והצבעה בבחירות - כאן.

בפרק הקודם הצעתי ניתוח של המצב הנוכחי מתוך פרספקטיבה של המגמות הפוליטיות המרכזיות בעשורים האחרונים.

בפרק הזה, שמבוסס על רשומה שפורסמה בחודש מרץ 2023,

קישורים:

לגרסת הטקסט בבלוג - כאן.

למה אני מתנגד לשימוש במושג "פופוליזם" לתיאור המגמה הפוליטית שעולה לאחרונה ונוהגים לכנות אותה "פופוליזם" - כאן.

לפרק עם ד"ר עמיר פוקס בגיקונומי על הרפורמות המשפטיות - כאן.

הפוסט של לב ליטמן על חוסר האונים הארגוני שביטאה המחאה נגד נסיון הרפורמות המשפטיות - כאן.

למאמר של רן רביב על האפשרות לממש לעומק את הדמוקרטיה - כאן.

מאמר שכתבתי בדצמבר 2023 והתפרסם במסגרתאסופת מאמרים העוסקים מנקודת מבט אקטואלית בהגותו של הרצל, שכותרתה "מחדשים את החוזה", שיצאה לאור בסוף חודש יולי, באזכרה לרגל 120 שנים לפטירת הרצל.

לגרסת הטקסט בבלוג - כאן.

הפרק הזה מביא ניתוח בפרספקטיבה ארוכת טווח של התשובה לשאלה מהו הפרוייקט הפוליטי הגדול, ארוך הטווח, של השותפים העיקריים בקואליציה. הוא מבוסס על רשומה שפורסמה בבלוג בתחילת ימי ממשלת נתניהו הנוכחית, בפברואר 2023, לפני המאבק הגדול נגד הרפורמה המשפטית ולפני המלחמה. שני הפרקים

לגרסת הטקסט בבלוג - כאן.

להרחבה על הפרוייקט הפוליטי של נתניהו - כאן.

בפרק הקודם העלנו את הבעיה החברה הישראלית (בהכללה גסה) לא מזהה כמעט את האתגרים הציבוריים, ואל מול הוואקום הזה פונה כל אחד לעיסוק בענייניו הפרטיים. על מנת להתמודד עם ההפרטה החברתית והתודעתית, צריך להציב לה חלופה באמצעות קריאה להתגייסות למשימות משותפות. בפרק הנוכחי נמשיך את העיסוק בחשיבות של מטרה משותפת, שמתבטאת באמצעות השענות על "סיפור מארגן".

לגרסת הטקסט בבלוג - כאן.

הראיון של תומר פרסיקו ב"הארץ" שממנו הבאתי בפרק - כאן.

דברי ביאליק במועדון הציונים הכלליים, שגם מהם הבאתי בפרק - כאן.

בפרק זה נדבר על הרעיון של תפישה של משימה משותפת עבור החברה הישראלית. כדי שהחברה הישראלית תצליח להתמודד עם האתגרים העומדים בפניה, היא צריכה להזכר שיש לה אתגרים שעומדים בפניה כחברה.

לגרסת הטקסט בבלוג - כאן.

על חדוות היצירה המשותפת, בהתייחסות לפרשת "ויקהל", שהזכרתי בפרק - כאן.

החלטת המועצה הארצית לתכנון ובניה מוסיפה נדבך לאיום על עתיד הכפר הישראלי, והצ'ק הדחוי שנתנו בעזה הוא ממש לא הצ'ק

הפרק מבוסס על רשומה שהתפרסמה בבלוג ב-10.7.24, ⁠לקריאה⁠.

מוזמנים גם לקרוא בהרחבה על ⁠רעיון הכפר העברי⁠, ועל ⁠תהליכי

לקראת התחדשות המו"מ על עסקת החלפת חטופים והפסקת אש, כמה מחשבות לגבי המלחמה עד כה, המלחמה לעתיד, עסקת החטופים ושעוני הזמן הרלוונטיים.

מבוסס על רשומה שפורסמה בבלוג ב-7.7.24. לקריאה כאן.