מה אם

בד”כ, היסטוריה אלטרנטיבית זה מד”ב. אבל אנחנו חיים במד”ב, פה ההיסטוריה רק הייתה מקדימה את המציאות.

לרגל הבחירות לכנסת ה-24 (ואולי גם לקראת ה-25?) אנחנו בפרק הכי אקטואלי אי פעם בו אנו מנסים להבין מה היה אם לא היינו מגיעים להכרעה בבחירות כבר ב-2015. לפי האורח של הפרק חגי אלקיים שלם מהפודקאסט הספינר - זה לא כזה מופרך. 

על ידי הסתכלות על העבר הקרוב אנחנו מנסים ללמוד את ההווה וגם להבין מה יוציא אותנו מהלופ הזה. אם בכלל. 

הפודקאסטים של חגי

הספינר

אסור להשוות

רוצים לשתף אחרים בפודקאסט - דרגו אותו והשאירו ביקורת בפלטפורמה בה אתם מאזינים - לחצו כאן

אם אתם אוהבים את מה שאני עושה ורוצים לתמוך בהפקה - מוזמנים לפטראון שלי

רוצים לדבר על היסטוריה אלטרנטיבית - יש לנו קבוצה בפייסבוק בשביל זה בה אפשר לדבר על הפרקים שהיו, רעיונות לפרקים וסתם מחשבות היסטוריות - רגילות או אלטרנטיביות

שוב בחירות ואיתם מגיעים הרבה שאלות של היסטוריה אלטרנטיבית: מה אם לליכוד היה רק עוד מנדט אחד באפריל 2019? מה אם בני גנץ היה מסכים להקים קואליציה עם הרשימה המשותפת?

אבל אלו שאלות מה אם די קטנות לכבוד הבחירות אנחנו רוצים לעסוק בכמה שאלות גדולות יותר הקשורות בהיסטוריה של הפוליטיקה הישראלית: מה אם מפלגות השמאל לא מתאחדות ב-1930, מה אם רבין לא נרצח ועוד.

אבל כדי שלא נשתגע מכל כך הרבה דיבורי פוליטיקה, אלו יהיו פרקים שיבואו בנוסף לפרקים הרגילים. לכן החל משבוע הבא ולפחות עד הבחירות - כל שבוע יהיה לכם פרק. אחד על נושא הקשור לפוליטיקה ישראלית ואחד מההיסטוריה והתרבות העולמית.

נפתח בשני פרקים שכבר שודרו בעבר אך המאזינים החדשים אולי פספסו והותיקים ישמחו להאזין שוב:הראשון עם ד"ר חגי אלקיים שלם על כך שלמעשה היינו יכולים להיות במעגל הזה כבר מ-2015 והשני עם דור סער-מן על מה אם יגאל אלון היה זוכה בבחירות של 1981.

מתחילים בראשון. נשתמע!

רוצים לשתף אחרים בפודקאסט - דרגו אותו והשאירו ביקורת בפלטפורמה בה אתם מאזינים - לחצו כאן

אם אתם אוהבים את מה שאני עושה ורוצים לתמוך בהפקה - מוזמנים לפטראון שלי

רוצים לדבר על היסטוריה אלטרנטיבית - יש לנו קבוצה בפייסבוק בשביל זה בה אפשר לדבר על הפרקים שהיו, רעיונות לפרקים וסתם מחשבות היסטוריות - רגילות או אלטרנטיביות

הודו שחגגה זה מכבר 75 שנות עצמאות היא הרבה יותר מרק יעד לישראלים אחרי צבא לחפש את עצמם. בדומה לנו, גם היא השתחררה מעול הבריטים ונמצאת בסכסוך מתמיד עם שכנה מוסלמית ויש איום של נשק גרעיני ברקע.

לורן דגן עמוס,דוקוטורנטית במחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר אילן, דיברה איתי על ההיסטוריה של התת יבשת/מדינה הזו. החל מהמאבק בבריטים אותו הוביל גנדי, דרך החלוקה שהובילה להקמת המדינה ההינדית מצד אחד ומדינה מוסלמית - פקיסטן מצד שני, מדיניות החוץ של הודו לאורך השנים כולל היחס לישראל וכן השינוי בשנים האחרונות אותו מוביל נרנדרה מודי.

כמעט בלתי אפשרי לדבר על עולם בו הודו לא מתקיימת כיישות עצמאית - אך ניתן בהחלט לדמיין הודו אחרת, שמשפיעה יותר מוקדם על המתרש בעולם.

רוצים לשתף אחרים בפודקאסט - דרגו אותו והשאירו ביקורת בפלטפורמה בה אתם מאזינים - לחצו כאן

אם אתם אוהבים את מה שאני עושה ורוצים לתמוך בהפקה - מוזמנים לפטראון שלי

רוצים לדבר על היסטוריה אלטרנטיבית - יש לנו קבוצה בפייסבוק בשביל זה בה אפשר לדבר על הפרקים שהיו, רעיונות לפרקים וסתם מחשבות היסטוריות - רגילות או אלטרנטיביות

זו אינה טעות. הפעם. כשבראשון בבוקר הפרק עלה, זה היה עם הקובץ הלא נכון - זה של הפרק הקודם על בוסמן. אז הפעם הפרק הוא תקין. תודה לאסף כץ שהסב את תשומת ליבי. האזנה נעימה

כיום "פרנקנשטיין" של מרי שלי נחשב כספר המדע בדיוני הראשון, זה שאחריו הגיעו מאות ואלפי יצירות, תחילה

ספרותיות ולאחר מכן קולנועיות. הסיפור נכתב על ידי שלי במסגרת תחרות כתיבה של סיפורי אימה שארגן המשורר לורד ביירון.

מה שהחל כשעשוע תמים להעביר את השנה ללא קיץ הסתיים באחת היצירות המשפיעות ביותר בתולדות הספרות המערבית. אך מה אם שלי לא הייתה לוקחת חלק באותה תחרות? האם עדיין הייתה כותבת את הספר המושפע מהיותה ילדה יתומה מאם שנפטרה בלידתה? כיצד היה נראה ז'אנר המד"ב? ואיך הייתה נראית ספרות פמניסטית והמאבק לשחרור אישה בלי הספר הזה - שגיבורו גבר?

נועה מנהיים - עורכת, מתרגמת, מבקרת והכי חשוב, מגישה את הפודקאסט "אחיות גרים" יחד עםע איילת טריאסט - הצטרפה אליי כדי לדבר על ההיסטוריה של שלי, מה הוביל לכתיבת הספר, הרבדים העמוקים שלו, ההשפעה שלו על הז'אנר ועל פמניזם ויחד דמיינו עולם בו היא לא מפרסמת את הספר בשמה.

רוצים לשתף אחרים בפודקאסט - דרגו אותו והשאירו ביקורת בפלטפורמה בה אתם מאזינים - לחצו כאן

אם אתם אוהבים את מה שאני עושה ורוצים לתמוך בהפקה - מוזמנים לפטראון שלי

רוצים לדבר על היסטוריה אלטרנטיבית - יש לנו קבוצה בפייסבוק בשביל זה בה אפשר לדבר על הפרקים שהיו, רעיונות לפרקים וסתם מחשבות היסטוריות - רגילות או אלטרנטיביות

הפרק הזה הוא לא על כדורגל. הוא על זכויות אדם. ז'אן-מארק בוסמן היה שחקן בלגי לא רע שרצה בשנות התשעים דבר אחד פשוט: לעבור לקבוצה צרפתית לפי בחירתו. אלא שהקבוצה שלו דרשה עבורו סכום לא הגיוני ובליגה הצרפתית היה מגבלה על כמות שחקנים זרים. מכאן בוסמן יצא למסע של חמש שנים שסופו שינה את הכדורגל והספורט העולמי. שום דבר לא היה אותו דבר מאז. כולל גם הקריירה של בוסמן - שהקריב הרבה בשביל עתיד הספורט ולהשאר מושמץ.

אין אדם מתאים יותר לדבר על הנושא מאשר אירחתי את העיתונאי, פודקאסטר וסופר שרון דוידוביץ'. בספרו "אגדות דשא" הוא סוקר יחד עם אסף כהן את 50 השחקנים הגדולים ביותר בכדורגל העולמי מאז חוק בוסמן. הפרק המסיים את הספר מוקדש לחוק בוסמן.

בימים אלו מוצע למכירה מוקדמת ספרו החדש "פלאי המונדיאל" על 50 הרגעים הגדולים בתולדות גביע העולם. ניתן לרכוש כאן.

רוצים לשתף אחרים בפודקאסט - דרגו אותו והשאירו ביקורת בפלטפורמה בה אתם מאזינים - לחצו כאן

רוצים לדבר על היסטוריה אלטרנטיבית - יש לנו קבוצה בפייסבוק בשביל זה בה אפשר לדבר על הפרקים שהיו, רעיונות לפרקים וסתם מחשבות היסטוריות - רגילות או אלטרנטיביות

היום אנחנו בפרק מעט שונה, בסגנון קצת אפיזודיאלי. נושא הגג הוא כלכלת ישראל ודרך כמה תחנות חשובות בהיסטוריה שלה ד"ר אורי כץ ואני בחנו את הנתיבים השונים שהכלכלה (ובעקבותיה התרבות, חברה ועוד) היו הולכים.

התחלנו בכלל עם חוקי ההגירה של ארצות הברית ב-1924 שהגבילו עליית מהגרים בכלל ויהודים בפרט אליה ולכן רבים הגיעו לישראל. ללא ההגבלה הזו מדינת ישראל הייתה נראית אחרת לחלוטין. ייתכן והיינו מקבלים שוק חופשי ולא ריכוזי כפי שהיה פה בימיה הראשונים של המדינה ואולי אף להפוך לשוויץ או סינגפור של המזרח התיכון.

לאחר מכן אנחנו מדברים על משבר ההיפראינפלציה של שנות השמונים ותוכנית הייצוב שפתרה אותה. בחנו מה היה קורה אם הדבר היה קורה מוקדם יותר ולהפך - מה אם לא היינו פותרים אותה.

הספר של אורי - כסף כחול לבן

הטוויטר שלו - מקום להרבה ידע וויכוחים

הבלוג שלו - דעת מיעוט

והפודקאסט הרס יצירתי לו הוא שותף

רוצים לשתף אחרים בפודקאסט - דרגו אותו והשאירו ביקורת בפלטפורמה בה אתם מאזינים - לחצו כאן

אם אתם אוהבים את מה שאני עושה ורוצים לתמוך בהפקה - מוזמנים לפטראון שלי

רוצים לדבר על היסטוריה אלטרנטיבית - יש לנו קבוצה בפייסבוק בשביל זה בה אפשר לדבר על הפרקים שהיו, רעיונות לפרקים וסתם מחשבות היסטוריות - רגילות או אלטרנטיביות

היום פרק מעט שונה, בו המומחה ההיסטורי הוא אני! את עבודת הגמר לתואר שני כתבתי על הקמת קרן הקולנוע ולכן רציתי לשאול את השאלה: איך היה נראה הקולנוע בארץ אם לא הייתה מוקמת?

אבל כדי שלא יהיה מונולוג בלתי נגמר, הזמנתי את אחד המומחים הגדולים לקולנוע ישראלי ואיש שיחה נפלא -ד"ר פבלו אוטין.

התחלנו עם הסיפור ההיסטורי של מימון קולנוע בארץ, מה הקרן שינתה, איך זה השפיע על סוג הסרטים שנעשו פה ובסוף - איזו מין תעשייה (אם בכלל) הייתה פה אם לא היה את הקרן: האם היינו רואים קולנוע וולגרי, הגירה של יוצרים לאירופה, יותר עבודה בטלויזיה ופרסומות ועודו. מי יודע, אולי אבי ביטר וימין מסיקה היו שולטים בקולנוע הישראלי?

הפרק הוקלט לפני מותו של אורי זוהר ז"ל.

בלי שתכננתי הפרק יוצא באותו שבוע בו אני מרצה על הנושא בכנס אקדמי באוניברסיטת תל אביב: "חקר הקולנוע ללא סרטים? לדמיין מחדש את תולדות תרבות הקולנוע הישראלית דרך הארכיון", כל הפרטים כאן.

להאזנה לראיון עם אהרון קשלס בגיקנומי.

רוצים לשתף אחרים בפודקאסט - דרגו אותו והשאירו ביקורת בפלטפורמה בה אתם מאזינים - לחצו כאן

רוצים לדבר על היסטוריה אלטרנטיבית - יש לנו קבוצה בפייסבוק בשביל זה בה אפשר לדבר על הפרקים שהיו, רעיונות לפרקים וסתם מחשבות היסטוריות - רגילות או אלטרנטיביות

לפני פחות משבוע מיקרוסופט הפסיקה לתמוך בדפדפן אינטרנט אקספלורר, היום מוצר חסר רלוונטיות, אבל בשנות התשעים של המאה העשרים היה במרכזו של מלחמת הדפדפנים שבמסגרתה החברה נאלצה להגביל את צעדיה כדי להזהר אך שמרה על עצמה כחברה אחת.

מענק המוביל את התעשייה הפכה החברה לגוף לא חדשני דבר שאפשר את עלייתם של ענקיות טכנולוגיה אחרות כמו גוגל, אפל ואמזון.

אך אם מיקרוסופט לא הייתה נתבעת, איך היה מתפתח עולם הטכנולוגיה? האם היה מקום לחברות האחרות לצמוח ולאן מיקרוסופט הייתה לוקחת את העולם?

אירחתי את ד"ר יובל דרור לחשוב על כל זה.

השינויים בשימוש בדפדפנים לאורך השנים

רוצים לשתף אחרים בפודקאסט - דרגו אותו והשאירו ביקורת בפלטפורמה בה אתם מאזינים - לחצו כאן

אם אתם אוהבים את מה שאני עושה ורוצים לתמוך בהפקה - מוזמנים לפטראון שלי

רוצים לדבר על היסטוריה אלטרנטיבית - יש לנו קבוצה בפייסבוק בשביל זה בה אפשר לדבר על הפרקים שהיו, רעיונות לפרקים וסתם מחשבות היסטוריות - רגילות או אלטרנטיביות

זה לא יהיה מופרך להגיד שבלי סחר בעבדים - ארצות הברית לא הייתה נראית אותו הדבר. תנופת הצמיחה הודות לכוח אדם שלא צריך לשלם לו (אך כן מחייב השקעה כספית) לא הייתה יכולה להתקיים. הדבר מעלה שאלות אודות האופן בו הייתה מתפתחת ארצות הברית - עד כמה מערבה היא הייתה מגיעה. ובתוך הוואקום של האימפריה שלא קמה, מה היה קורה עם הבריטים ושאר המעצמות האירופאיות, אבל לא רק שם, אול יפן הייתה הופכת לכוח עולה. 

אירחתי את ד”ר אלי קוק - היסטוריון של הכלכלה של ארצות הברית - כדי לדבר על החיבור העמוק של ארצות הברית לעבדות מראשיתה, וכן על העבדות במקומות נוספים בעולם החדש וכן ההשפעות שהיו לה על טכנולוגיה, תרבות ועוד. 

רוצים לשתף אחרים בפודקאסט - דרגו אותו והשאירו ביקורת בפלטפורמה בה אתם מאזינים - לחצו כאן

אם אתם אוהבים את מה שאני עושה ורוצים לתמוך בהפקה - מוזמנים לפטראון שלי

רוצים לדבר על היסטוריה אלטרנטיבית - יש לנו קבוצה בפייסבוק בשביל זה בה אפשר לדבר על הפרקים שהיו, רעיונות לפרקים וסתם מחשבות היסטוריות - רגילות או אלטרנטיביות

לא משנה מה הדעה הפוליטית שלך או איך נקרא להם - לא ניתן להתכחש לכך שהיישובים היהודים ביהודה ושומרון מעצבים את המציאות הביטחונית, פוליטית והכלכלית שלנו כבר קרוב ל-50 שנה.

בפרק זה, אולי הכי טעון פוליטית עד כה בפודקאסט, שוחחתי עם אריאל שנבל מ"מקור ראשון" על מציאות בה גוש אמונים לא מוקם - וזה בעקבות סיפור קצר שכתב לעיתון.

דיברנו על הסיבות והדרך להקמת גוש אמונים, ההשלכות של כך על החיים באיזור יו"ש וגם בשאר הארץ.

הסיפור של אריאל: מבט לשנת 22248: כשהפלסטינים התגיירו בהמוניהם

רוצים לשתף אחרים בפודקאסט - דרגו אותו והשאירו ביקורת בפלטפורמה בה אתם מאזינים - לחצו כאן

אם אתם אוהבים את מה שאני עושה ורוצים לתמוך בהפקה - מוזמנים לפטראון שלי

רוצים לדבר על היסטוריה אלטרנטיבית - יש לנו קבוצה בפייסבוק בשביל זה בה אפשר לדבר על הפרקים שהיו, רעיונות לפרקים וסתם מחשבות היסטוריות - רגילות או אלטרנטיביות