מחקר בשלוש קריאות: הפודקאסט של מרכז המחקר והמידע של הכנסת

דווקא בתקופת מלחמת חרבות ברזל, שבה גדל הביקוש לסיוע נפשי, ישנו מחסור בפסיכיאטרים, רופאים לבריאות הנפש. 

מה היקף המחסור הזה? ממה הוא נגרם? האם הוא עוד צפוי להחמיר והאם יש פתרונות למצב? פלורה קוך דבידוביץ', חוקרת בממ"מ, תענה על שאלות אלה ועוד. 

לקריאה נוספת ראו מסמך בנושא היקף כוח האדם במקצוע הפסיכיאטריה.

יש לכם הערות או הצעות לשיפור? נשמח לשמוע מכם בדוא"ל [email protected].

מקור התמונה: אתר משרד הבריאות

שינוי האקלים העולמי כבר כאן וצפוי להחמיר בשנים הבאות. ישראל נמצאת באזור המוגדר מוקדה (hotspot) של שינוי אקלים – כלומר, מגמת השינוי חדה יותר מן הממוצע העולמי. למרות זאת, ובניגוד למדינות אחרות, נכון לעכשיו הטיפול הממשלתי בנושא מפוזר בהרבה החלטות ממשלה וללא מסגרת חוקית מתכללת. בימים אלה הממשלה מקדמת הצעת חוק אקלים שנידונה בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.

לקריאה נוספת ראו מסמך בנושא שינוי האקלים העולמי והמדיניות בנושא בעולם ובישראל.

יש לכם הערות או הצעות לשיפור? נשמח לשמוע מכם בדוא"ל [email protected].

מקור התמונה: Image by jcomp on Freepik

ביטוח בריאות מאפשר לרבים מאיתנו להתמודד עם מצבים רפואיים מורכבים ויקרים. עם זאת, יש מקרים בהם לאדם יש כפל ביטוחי - תשלום עבור שתי פוליסות, עבור אותו אירוע ביטוחי, כאשר בהתרחש האירוע הביטוחי, יוכל המבוטח לתבוע רק פוליסה אחת. המצב הזה מוביל לתוצאות שליליות שונות. בפרק היום חדוה קפלינסקי, כלכלנית בממ"מ, תציג את הסוגיה, תחבר אותה לתיאוריה הכלכלית כמקרה של כשל שוק במערכת הבריאות, ותציג את הרפורמה ממשלתית שניסתה להתמודד עם הבעיה הזו.

לקריאה נוספת ראו מסמך בנושא כפל הביטוחים.

יש לכם הערות או הצעות לשיפור? נשמח לשמוע מכם בדוא"ל [email protected].

מלחמת "חרבות ברזל" השפיעה מאוד על המשק הישראלי, ובמיוחד על ענפי הבינוי והחקלאות.

למה ענפים אלה הושפעו במיוחד? מה ההשפעה הזו, ואיך היא משפיעה בתורה על מחירי הדירות והתוצרת החקלאית? ומה אפשר לעשות כדי לשפר את פני הדברים? בת חן רוטנברג, כלכלנית בממ"מ, עונה בפרק זה על שאלות אלה ועוד.

לקריאה נוספת ראו מסמך בנושא ההשלכות הכלכליות של מלחמת חרבות ברזל על ענף החקלאות ו מסמך בנושא השפעת המלחמה על ענף הבנייה.

יש לכם הערות או הצעות לשיפור? נשמח לשמוע מכם בדוא"ל [email protected].

מלחמת "חרבות ברזל" ופינוי היישובים הקרובים לעזה ולגבול לבנון, הובילו לכך שעשרות אלפי תלמידים נזקקו לשירותי חינוך הרחק מבתיהם. מערכת החינוך נדרשה להתארגנות מהירה ותוך מחסור במידע רב, כדי לנסות ולענות לצורך המשמעותי הזה.

מה הפתרונות החינוכיים שהוצעו? מה היו האתגרים במציאת פתרון לתלמידים השונים? וכמה תלמידים למרות הכל נשארו בלי מסגרת חינוכית? אתי ווייסבלאי, חוקרת בממ"מ, מפרטת בפרק זה על נושאים אלה ועוד.

לקריאה נוספת ראו מסמך ממ"מ בנושא (https://tinyurl.com/ah5tm24k).

יש לכם הערות או הצעות לשיפור? נשמח לשמוע מכם בדוא"ל [email protected].

הבחירות לרשויות המקומיות נערכות השנה בצל מלחמת "חרבות ברזל", שהשפיעה על היבטים רבים בהתנהלות הבחירות. בפרק היום מיכל לרר, חוקרת בממ"מ, תעסוק בסוגיות שונות בניהול הבחירות לרשויות המקומיות בכלל ובפרט בהשפעת המלחמה על הבחירות.

לקריאה נוספת ראו דף מידע מיוחד בנושא הבחירות לרשויות המקומיות.

תמונה נלווית: חייל צה"ל מצביע לכנסת בקלפי ניידת, בחירות 2006. צלם: משה מילנר, לשכת העיתונות הממשלתית.

אנו מזמינים אתכם לקרוא מסמכים נוספים שלנו באתר המרכז, https://knesset.gov.il/mmm.

יש לכם הערות או הצעות לשיפור? נשמח לשמוע מכם בדוא"ל [email protected].

מתחילת מלחמת חרבות ברזל, עזבו את בתיהם כ-250 אלף אזרחים, מדרום ומצפון המדינה, בזמנים ובאופנים שונים. מה ההבדל בין הסוגים השונים של פינוי האוכלוסיה? מה מבדיל בין מתפנה ומפונה? איזו מידת מעורבות ניתנה לשלטון המקומי מול החלטות השלטון המרכזי, ומה השוני ביחסים בין השלטון המרכזי והשלטון המקומי בין תקופת המלחמה והשגרה שלפניה? מיכל לרר, חוקרת בממ"מ, תענה על שאלות אלה ועוד. 

לקריאה נוספת ראו מסמך בנושא מידע על מפונים ומתפנים מגבול הצפון במהלך המלחמה, ומסמך בנושא תכניות לפינוי אוכלוסייה מפרוץ מלחמת חרבות ברזל.

אנו מזמינים אתכם לקרוא מסמכים נוספים שלנו באתר המרכז, https://knesset.gov.il/mmm.

יש לכם הערות או הצעות לשיפור? נשמח לשמוע מכם בדוא"ל [email protected].

מלחמת חרבות ברזל השפיעה באופן משמעותי על הסטודנטים ואנשי הסגל, שהיו אמורים להתחיל את שנת הלימודים כמה ימים לאחר פרוץ המלחמה; חלקם גויסו למילואים, פונו מבתיהם או נפגעו, וחלק מהמוסדות האקדמיים נמצאים בעצמם באזורים שפונו ולא ניתן היה לפתוח בהם את שנת הלימודים. 

כל אלה ועוד הביאו לשאלות מורכבות בנוגע למערכת ההשכלה הגבוהה בזמן מלחמה: האם צריך לדחות את פתיחת השנה, ולאיזה מועד? כיצד ניתן להתחשב במשרתי המילואים בלי לפגוע ביתר הסטודנטים? ובכלל, האם הממשלה יכולה להורות למוסדות האקדמיים לפעול באופן מסוים בלי לפגוע בעקרון החופש האקדמי?

אלירן זרד, חוקר בממ"מ, עוסק בפרק זה בשאלות אלה ועוד. 

לקריאה נוספת ראו מסמך בנושא הקלות מטעם המוסדות להשכלה גבוהה לסטודנטים משרתי מילואים במלחמת חרבות ברזל, ומסמך בנושא מערכת ההשכלה הגבוהה בזמן מלחמה.

אנו מזמינים אתכם לקרוא מסמכים נוספים שלנו באתר המרכז, https://knesset.gov.il/mmm.

יש לכם הערות או הצעות לשיפור? נשמח לשמוע מכם בדוא"ל [email protected].

תקציב המדינה לשנת 2023 אושר פעמיים- במאי, לאחר הקמת הממשלה החדשה, ובדצמבר, בעקבות מלחמת חרבות ברזל. 

מדוע המלחמה הובילה לצורך בתקציב מדינה חדש, בכמה גדל התקציב, ומה המקורות להגדלתו? אליעזר שוורץ, ראש צוות במחלקה לפיקוח תקציבי בממ"מ, יענה על שאלות אלה ועוד.

אנו מזמינים אתכם לקרוא מסמכים שלנו באתר המרכז, https://knesset.gov.il/mmm.

יש לכם הערות או הצעות לשיפור? נשמח לשמוע מכם בדוא"ל [email protected].

מגפת הקורונה חייבה את האוניברסיטאות לעבור באופן כמעט מיידי להוראה מרחוק. עוד טרם הקורונה, נפוצו בארץ ובחו"ל הבטחות למודלים חדשים של למידה מקוונת, חינמית ומרובת משתתפים. 

מהם המודלים האלה, ואיך שונה למידה מרחוק מלמידה בכיתה? מה היו הצעדים שנקטו אוניברסיטאות בארץ כדי לאפשר למידה מרחוק, וכמה ממשיכים להיעזר בכלי הזה עם שוך המגיפה? רועי גולדשמידט, חוקר בממ"מ, יענה על שאלות אלה ועוד.

לקריאה נוספת ראו מסמך ממ"מ בנושא (https://tinyurl.com/y8meyeba).

יש לכם הערות או הצעות לשיפור? נשמח לשמוע מכם בדוא"ל [email protected].