תקציר: כמי שבילה חלק ניכר מילדותו באולמות משחקי הוידאו של תל-אביב, הייתי בטוח שאני מכיר את רוב מכונות המשחק הפופולאריות, אבל סרט דוקומנטרי ישן על התרבות היפנית, הציג בפניי משחק שלא ידעתי על קיומו. מקורותיו של המשחק נטועים בצרפת של לפני המהפכה הצרפתית. הוא חצה את האוקיינוס לארה"ב ומשם, כעבור כ-150 שנה, הוא הגיע ליפן ואז השתלט עליה לחלוטין.
עד לא מכבר היפנים הוציאו על המשחק סכום כסף השווה ל-4% מהתוצר הלאומי הגולמי של המדינה כולה, כ-200 מיליארד דולר או פי 30 מכלל ההכנסות של תעשיית ההימורים בלאס-ווגאס. מה סוד הקסם של המשחק שכבר 100 שנה שולט בה ביד רמה, כיצד היאקוזה קשור אליו ומדוע היפנים כל כך אוהבים אותו? זהו סיפורו המשוגע של "פצ'ינקו", סיפור על טכנולוגיה ותרבות, פשע ודיפלומטיה, היסטוריה ופוליטיקה.

הפרק שודר לראשונה באוקטובר 2021.


קישורים:
מצב תעשיית הפצ'ינקו
https://agbrief.com/news/japan/26/11/2024/pachinko-market-to-continue-steady-decline-until-2028-research/

סרטו של וים ונדרס, "טוקיו-גה".
https://www.imdb.com/title/tt0090182

סרטו של אוזו, The Flavor of Green Tea over Rice
https://www.youtube.com/watch?v=AO-1aZQ-uUY

ניתוח תרבות יפן בעיניי שעות הפנאי של אזרחיה
https://www.amazon.com/Culture-Japan-through-Leisure-Transition/dp/0791437914

בשנים 2005 ועד 2023, זינק מספר הסטודנטים האמריקאים שלמדו בחוגים למדעי המחשב בכ-400%, החוגים האלו היו נחשקים גם בישראל, אבל בשנה האחרונה המגמה התהפכה ומספר הסטודנטים האמריקאים שביקשו ללמוד מדעי המחשב גדל ב-0.2 אחוזים בלבד ועל פי ההערכות בשנים הבאות שיעור הסטודנטים החדשים יחל לצנוח.
אחת הסיבות לכך היא שהמועמדים והמועמדות הצעירים והצעירות מודאגים ממה שקורה בשוק: הביקוש למפתחים נמצא בירידה, מספר המשרות הפתוחות שמיועדות לג'וניורים הולך ופוחת כשבמקביל מספר המפוטרים הולך וגדל. המגמה הזו מתסכלת ונוגדת את האינטואיציה. אחרי הכל, ללמוד קוד, ללמוד תכנות נחשב במשך שנים ל"מקצוע העתיד", למקצוע הבטוח, אבל מערכות הבינה המלאכותית מאיימות על הדור החדש של כותבי וכותבות הקוד ונדמה שהסיבה לכך היא תזה שהשתלטה על עמק הסיליקון.
התזה הזו קובעת שהדרך לבינה מלאכותית כללית עוברת דרך בניית מפתח על-אנושי, superhuman coder. המפתח העל-אנושי יוכל לבצע משימות קידוד במהירות וביעילות גדולה יותר מהמפתחים האנושיים ומהרגע שזה יקרה, המוטיבציה להעסיק מפתחים אנושיים תצנח פלאים. במקביל, המפתח העל-אנושי יופנה אל הקוד שלו עצמו: הוא ישפר אותו, יתחיל לפתור בעיות חדשות ובתוך זמן קצר נגיע אל בינה מלאכותית כללית ואחריה לסופר-בינה מלאכותית. מתי החלק של המפתח העל-אנושי צפוי לקרות? על פי חלק מהתחזיות זה עניין של שנה-שנתיים.
זה החלק השלישי והאחרון בסדרה בת שלושה חלקים שעוסקת בשינוי שעומד לטלטל את עולמם של הכותבים, הסטודנטים, המרצים והמפתחים. 

קישורים:
פרויקט 2027
https://ai-2027.com

התחזית שחוזה את הסערה
https://www.nytimes.com/2025/04/03/technology/ai-futures-project-ai-2027.html

המחקר של ארגון METR
https://arxiv.org/abs/2503.14499

בעשורים האחרונים מורים נאלצו להתמודד עם אינסוף מהפכות. בהתחלה זה היה המחשב האישי, ה-PC, אחר כך זו היתה האינטרנט ואחריהם הגיעו הרשתות החברתיות, הטלפונים הסלולריים ואז האפליקציות בטלפונים הסלולריים. בכל פעם המורים נדרשו ללמוד טכנולוגיה חדשה, בכל פעם הם נדרשו להתמודד עם האתגרים שהיא מציבה. עכשיו זו הבינה המלאכותית ולכן מנהלים, מורים, מרצים – כולם נדרשים להכיר ואז לשלוט בה. 

העניין הוא שמערכות הבינה המלאכותית ובייחוד הבוטים הכותבים, הם לא דומים בשום דבר לטכנולוגיות של העבר. הן יצור חדש שמצויד ביכולות חדשות שמובילות לאיומים חדשים, כאלו שהמערכת, בייחוד מערכת ההשכלה הגבוהה, עוד לא נתקלה בהן בעבר. אני משתדל לא להשתמש בשפה דרמטית סתם ובלי סיבה אבל לדעתי, מהפכת הבינה המלאכותית עשויה למוטט את מערכת ההשכלה כפי שאנחנו מכירים אותה וההשפעות של ההתמוטטות הזו עלולות לגלוש אל שוק העבודה.

זה החלק השני בסדרה בת שלושה חלקים שעוסקת בשינוי הגדול ביותר שעומד לטלטל את עולמם של הכותבים, הסטודנטים והמרצים והמפתחים. השינוי הזה לא רחוק; למעשה, הוא כבר כאן.

קישורים:
כולם מרמים את דרכם ללימודים
https://nymag.com/intelligencer/article/openai-chatgpt-ai-cheating-education-college-students-school.html

הטקסונומיה של בלום
https://shorturl.at/gL72r

הופעת ChatGPT הובילו לירידות של 99% במניית Chegg
https://gizmodo.com/chegg-is-on-its-last-legs-after-chatgpt-sent-its-stock-down-99-2000522585

מה משותף למשחק וידאו יפני, ביולוג בריטי, עורך דין אמריקאי ואדולף היטלר? איך כל זה קשור לאחד האירועים שעיצבו את תרבות האינטרנט כפי שהיא היום?

כל זאת ועוד ב5.8, פרק הלייב של עושים טכנולוגיה: https://grayclub.co.il/event/493/12718/

ההתקדמות בעולם הבינה המלאכותית היא מהירה ורחבה ובתקופה האחרונה המערכות שמייצרות סרטוני וידאו משכו תשומת לב רבה, אבל אולי בגלל שאני אוהב כתיבה טובה דווקא ההתפתחויות בתחום מערכות הבינה המלאכותית הכותבות מושכות את תשומת הלב שלי.

חלק עצום מהחברה, התרבות, הכלכלה, המשפט, למעשה הציוויליזציה המערבית כולה, כולם מבוססים על כתיבה. אתה מנסח חוזים, חותם על תצהירים, כותב מאמרים אפילו שולח הודעות ווטסאפ – הכל מבוסס על כתיבה. אבל מה קורה מהרגע שבו הכותב האנושי נעלם, מה קורה מהרגע שאין בו עוד צורך מכיוון שמערכות הבינה המלאכותית כותבות עבורו ובמקומו? כמו הרבה דברים אחרים שקשורים בבינה מלאכותית, במחשבה ראשונה אתה אומר לעצמך "גן-עדן! מי צריך את המטלה המעיקה, הארוכה והמאוד מעייפת של כתיבה. שהמערכות האלו יעסקו בכתיבה וישחררו אותי לעשות דברים אחרים!". אבל כמו הרבה דברים אחרים שקשורים בבינה מלאכותית, במחשבה שנייה אתה מבין שגן העדן שחשבת עליו, עשוי להתגלות כאשליה.

זה החלק הראשון בסדרה בת שלושה חלקים שעוסקת בשינוי הגדול ביותר שעומד לטלטל את עולמם של הכותבים, הסטודנטים, המרצים והמפתחים – הוא יטלטל גם את עולמכם. ולא, השינוי הזה ממש לא רחוק; למעשה, הוא כבר כאן.

קישורים:
הבינה המלאכותית מסמנת את מותו של המחבר
https://www.noemamag.com/ai-signals-the-death-of-the-author

רולאן בארת' בעידן אפקוליפסת הרובוטים
https://aicopyright.substack.com/p/reading-roland-barthes-in-the-robot

יש מעט מאוד חברות שאפשר לומר עליהן שהן באמת מהפכניות אבל 23andMe היתה אחת מהן. היא הפכה אירוע שבמשך שנים נחשב לרפואי, יקר ומסובך, לאירוע צרכני-קמעונאי, זול ונטול מאמץ – אבחון גנטי. למעשה, היא הפכה את עצם האבחון למשחק חברתי, לאירוע פופ שבו התהדרו משפיענים וסלבריטאים.
אבל למרות שזכתה לתמיכה של אחד ממייסדי גוגל, למרות שהונפקה בנאסד"ק ונסחרה בשיאה לפי שווי של 6 מיליארד דולר, למרות שהיא ניתחה את המידע הגנטי של יותר מ-15 מיליון אמריקאים, מה שתיאורטית יכול היה לאפשר לה להאיץ באופן משמעותי את קצב פיתוח התרופות, היא פשטה את הרגל. אבל למה?
האם מדובר בסתם חוסר מזל או שמא יש פה לקח עסקי ואולי גם טכנולוגי? לא פחות חשוב מכך, האם אנחנו יכולים ללמוד משהו מהכישלון של 23andMe על אחת ההבטחות הגדולות ביותר של העשורים האחרונים: אבחון גנטי אישי שיוביל לרפואה מותאמת אישית? וגם, ואיך כל הדבר הזה קשור לשאלה שמעסיקה את כולנו: מי אנחנו, מי אנחנו באמת? האם בכלל אפשר לענות על השאלה הזו באמצעות בדיקה גנטית?

קישורים:
אני ובעלי דודנים
https://www.thecut.com/2018/12/23andme-informed-me-my-husband-and-i-are-related.html

למה אני לא מוחק את המידע שלי
https://reason.com/2025/03/26/why-im-not-deleting-my-23andme-genetic-data

המחקר האוסטרלי על ערכות ה-DNA
https://bmjopen.bmj.com/content/13/12/e074205

פורבס: בדיקות גנטיות – הטוב הרע והיקר
https://www.forbes.com/sites/forbesbooksauthors/2024/02/13/genetic-testing-the-good-the-bad-and-the-costly/

למה אני מתחרטת שעשיתי בדיקה גנטית
https://www.theguardian.com/technology/2024/nov/30/why-i-regret-using-23andme-i-gave-up-my-dna-just-to-find-out-im-british

פטריק מק'גי סיקר את חברת "אפל" עבור העיתון הכלכלי "הפייננשל טיימס" ובסוף מאי 2025 הוא פרסם ספר שבו הוא מנסה לפרק את הקשר הבלתי יאמן בין שתי מעצמות על: אפל וסין. הספר נקרא Apple in China.

במהלך הספר, שמבוסס על שיחות עם 200 מרואיינים, 90% מהם עובדים לשעבר באפל, ועל הרבה מאוד מסמכים פנימיים, מק'גי משרטט את מערכת היחסים בין אפל וסין. מצד אחד, הקשר בין השתיים, האופן שבו אפל בנתה את אופרציית התפעול המדהימה וחסרת התקדים שלה בסין, אפשר לאפל לייצר את האייפונים בכזו יעילות, מהירות ובעיקר עם שולי רווח שאין להם מקבילה בעולם הסלולרי. מצד שני, מבלי שהיא הבינה או תכננה, אפל קשרה את גורלה עם מדינה דיקטטורית וחסרת רחמים ואז בנתה אותה כמעצמת-על שמאיימת להשתלט על העולם. 

באפל מיהרו לטעון שהספר מלא באי-דיוקים, אז מיהרתי לקרוא אותו. 
הספר, מדהים.

קישורים":
הספר: "אפל בסין"
https://www.amazon.com/Apple-China-Capture-Greatest-Company/dp/1668053373

האם אפל יכולה לייצר אייפונים בארה"ב?
https://www.wired.com/2016/03/trump-wont-get-apple-make-iphones-shouldnt

כל מי שמבקר בשנים האחרונות בערב הסעודית שומע מהמקומיים דבר אחד ודבר אחד בלבד: "פרויקט 2030" או "חזון 2030". מטרתו של החזון, שאותו מוביל יורש העצר מוחמד בן-סלמן, הוא להפחית את התלות הכמעט מוחלטת של הסעודים בנפט וזאת באמצעות גיוון מקורות ההכנסה של המדינה. בין השאר הסעודים משקיעים בבידור, בספורט, ביעילות ממשלתית ובפרויקטי תשתית חדשניים.
פרויקט התשתית הגדול מכולם נקרא NEOM והוקצו לו לא פחות מ-500 מיליארד דולר. NEOM הוא מרחב ענק שמוקם במדבר הסעודי ושכולל כמה תתי-פרויקטים, בראשם The Line, "הקו", עיר עתידנית שצפויה להימתח מהים האדום ולאורך המדבר הסעודי, בצורה של קו, קו ישר שאין בו אפילו עיקול אחד. על פי התוכניות ה"קו" צפויה לאכלס לא פחות מ-9 מיליון תושבים.
אין שום דבר נורמלי ב"קו", עיר שאמורה להישען על שורה של טכנולוגיות חדשניות, חלקן, טוענים המבקרים, בכלל לא קיימות וכבר כעת יש שטוענים ש"הקו" אחד המיזמים הבזבזנים, המטורפים והבלתי מוצלחים מאז הניסיון להקים את מגדל בבל.
זהו סיפורו של "הקו", מיזם הפירמידות של המאה ה-21.

קישורים:
הקו – סרטון תדמית
https://www.youtube.com/watch?v=0kz5vEqdaSc

הקו – הסרט הדוקומנטרי
https://www.youtube.com/watch?v=oamD9QoTH9M

Nature: אולי מעגל?
https://www.nature.com/articles/s42949-023-00115-y

הקו בחול, הראש בעננים
https://slate.com/business/2022/08/neom-renderings-cliches-mbs.html

בסוף כל פרק של "עושים טכנולוגיה" אני מזמין אתכם לשלוח הצעות, רעיונות ומחשבות לכתובת המייל של התכנית, [email protected], ויש לא מעט אנשים שעשו בדיוק את זה: הם שלחו לי הצעות, רעיונות ומחשבות אבל בעיקר הם שלחו שאלות. למעשה, הצטברו אצלי כל כך הרבה שאלות שחשבתי שהגיע הזמן להקדיש להן פרק שלם, כי חלק מהן מעולות ממש, חלק הפתיעו אותי ויש שאלות שהעסיקו אותי במשך כמה שבועות.
אז הנה זה מגיע - פרק שלם שמוקדש לשאלות של מאזינים ומאזינות כשאני מנסה לענות עליהן באופן ספונטני ומבלי שאני כותב את התשובות מראש. נעסוק בבינה מלאכותית, במגמות טכנולוגיות חדשות, בחברות טובות ורעות וגם בכמה תחזיות שערוריתיות.


ᐧ

תהליך שכנועי מבוסס ברובו על שפה, שפה מדוברת ושפה כתובה אבל הצ'אטבוטים שכבשו את העולם בסערה הם מומחים לשפה; זה מה שהופך אותם לכל כך יעילים, לכל כך מוצלחים, לכל כך... משכנעים. הם יכולים לנתח מידע ואז להסביר אותו, הם יכולים לבחון את הטקסטים שלנו ואז לשפר אותם, הם יכולים לכתוב טקסטים בעצמם. זו הסיבה שככל שהמודלים האלו הולכים ומשתכללים גובר החשש מפני יכולת השכנוע שלהם. בהתחלה הרמה שלהם היתה דומה לזו של תלמידי תיכון, אבל מה קורה כאשר תלמיד התיכון הופך לפרופסור, מה קורה כאשר הוא הופך לפרופסור בתוך שנתיים? מצד שני, רבים לא מבינים למה הסוגייה הזו, של מכונה המשכנעת, למה היא מטרידה כל כך הרבה חוקרים, מומחים ומפתחים; אז שתשכנע, מה הבעיה? 
לא חשבתי שיהיה חלק שלישי לסדרה אבל הנה זה בא: אוו שיט - חלק ג' - המכונה המשכנעת.

קישורים:
מחקר: מודלי שפה גדולים עברו את מבחן טיורינג
https://arxiv.org/abs/2503.23674

ה-System Card של ChatGPT 4.5
https://cdn.openai.com/gpt-4-5-system-card-2272025.pdf

שכנוע מותאם אישית – המחקר בכתב העת Nature
https://www.nature.com/articles/s41598-024-53755-0

OpenAI משתמשת בפורום ברדיט כדי לבדוק עד כמה המודל שלה משכנע
https://techcrunch.com/2025/01/31/openai-used-this-subreddit-to-test-ai-persuasion/

מחקר: שימוש בבוט כדי להתמודד עם תיאוריות קונספירציה
https://www.science.org/doi/10.1126/science.adq1814

ה-DebunkBot
https://www.debunkbot.com/conspiracies

פלורידי לוסיאנו: היפר-שכנוע
https://link.springer.com/article/10.1007/s13347-024-00756-6

ספרו של ז'אק אלול
https://www.amazon.com/Propaganda-Formation-Attitudes-Jacques-Ellul/dp/0394718747