עושים טכנולוגיה עם ד״ר יובל דרור I רשת עושים היסטוריה

כל מי שמבקר בשנים האחרונות בערב הסעודית שומע מהמקומיים דבר אחד ודבר אחד בלבד: "פרויקט 2030" או "חזון 2030". מטרתו של החזון, שאותו מוביל יורש העצר מוחמד בן-סלמן, הוא להפחית את התלות הכמעט מוחלטת של הסעודים בנפט וזאת באמצעות גיוון מקורות ההכנסה של המדינה. בין השאר הסעודים משקיעים בבידור, בספורט, ביעילות ממשלתית ובפרויקטי תשתית חדשניים.
פרויקט התשתית הגדול מכולם נקרא NEOM והוקצו לו לא פחות מ-500 מיליארד דולר. NEOM הוא מרחב ענק שמוקם במדבר הסעודי ושכולל כמה תתי-פרויקטים, בראשם The Line, "הקו", עיר עתידנית שצפויה להימתח מהים האדום ולאורך המדבר הסעודי, בצורה של קו, קו ישר שאין בו אפילו עיקול אחד. על פי התוכניות ה"קו" צפויה לאכלס לא פחות מ-9 מיליון תושבים.
אין שום דבר נורמלי ב"קו", עיר שאמורה להישען על שורה של טכנולוגיות חדשניות, חלקן, טוענים המבקרים, בכלל לא קיימות וכבר כעת יש שטוענים ש"הקו" אחד המיזמים הבזבזנים, המטורפים והבלתי מוצלחים מאז הניסיון להקים את מגדל בבל.
זהו סיפורו של "הקו", מיזם הפירמידות של המאה ה-21.

קישורים:
הקו – סרטון תדמית
https://www.youtube.com/watch?v=0kz5vEqdaSc

הקו – הסרט הדוקומנטרי
https://www.youtube.com/watch?v=oamD9QoTH9M

Nature: אולי מעגל?
https://www.nature.com/articles/s42949-023-00115-y

הקו בחול, הראש בעננים
https://slate.com/business/2022/08/neom-renderings-cliches-mbs.html

בסוף כל פרק של "עושים טכנולוגיה" אני מזמין אתכם לשלוח הצעות, רעיונות ומחשבות לכתובת המייל של התכנית, [email protected], ויש לא מעט אנשים שעשו בדיוק את זה: הם שלחו לי הצעות, רעיונות ומחשבות אבל בעיקר הם שלחו שאלות. למעשה, הצטברו אצלי כל כך הרבה שאלות שחשבתי שהגיע הזמן להקדיש להן פרק שלם, כי חלק מהן מעולות ממש, חלק הפתיעו אותי ויש שאלות שהעסיקו אותי במשך כמה שבועות.
אז הנה זה מגיע - פרק שלם שמוקדש לשאלות של מאזינים ומאזינות כשאני מנסה לענות עליהן באופן ספונטני ומבלי שאני כותב את התשובות מראש. נעסוק בבינה מלאכותית, במגמות טכנולוגיות חדשות, בחברות טובות ורעות וגם בכמה תחזיות שערוריתיות.


ᐧ

תהליך שכנועי מבוסס ברובו על שפה, שפה מדוברת ושפה כתובה אבל הצ'אטבוטים שכבשו את העולם בסערה הם מומחים לשפה; זה מה שהופך אותם לכל כך יעילים, לכל כך מוצלחים, לכל כך... משכנעים. הם יכולים לנתח מידע ואז להסביר אותו, הם יכולים לבחון את הטקסטים שלנו ואז לשפר אותם, הם יכולים לכתוב טקסטים בעצמם. זו הסיבה שככל שהמודלים האלו הולכים ומשתכללים גובר החשש מפני יכולת השכנוע שלהם. בהתחלה הרמה שלהם היתה דומה לזו של תלמידי תיכון, אבל מה קורה כאשר תלמיד התיכון הופך לפרופסור, מה קורה כאשר הוא הופך לפרופסור בתוך שנתיים? מצד שני, רבים לא מבינים למה הסוגייה הזו, של מכונה המשכנעת, למה היא מטרידה כל כך הרבה חוקרים, מומחים ומפתחים; אז שתשכנע, מה הבעיה? 
לא חשבתי שיהיה חלק שלישי לסדרה אבל הנה זה בא: אוו שיט - חלק ג' - המכונה המשכנעת.

קישורים:
מחקר: מודלי שפה גדולים עברו את מבחן טיורינג
https://arxiv.org/abs/2503.23674

ה-System Card של ChatGPT 4.5
https://cdn.openai.com/gpt-4-5-system-card-2272025.pdf

שכנוע מותאם אישית – המחקר בכתב העת Nature
https://www.nature.com/articles/s41598-024-53755-0

OpenAI משתמשת בפורום ברדיט כדי לבדוק עד כמה המודל שלה משכנע
https://techcrunch.com/2025/01/31/openai-used-this-subreddit-to-test-ai-persuasion/

מחקר: שימוש בבוט כדי להתמודד עם תיאוריות קונספירציה
https://www.science.org/doi/10.1126/science.adq1814

ה-DebunkBot
https://www.debunkbot.com/conspiracies

פלורידי לוסיאנו: היפר-שכנוע
https://link.springer.com/article/10.1007/s13347-024-00756-6

ספרו של ז'אק אלול
https://www.amazon.com/Propaganda-Formation-Attitudes-Jacques-Ellul/dp/0394718747

סימולטורים הם ז'אנר מוכר, ידוע ואהוב בעולם משחקי המחשב וכמה מהם נחשבים לאבני דרך של ממש בהיסטוריה של הגיימינג. אני מדבר על Microsoft Flight Simulator, אני מדבר על The Sims ואני מדבר על SimCity.
SimCity הושק ב-1989 והוא היה משחק משונה - משחק שאי אפשר היה לנצח או להפסיד בו - ועדיין הוא כבש את העולם בסערה. הוא נמכר במיליוני עותקים ונחשב למשחק חינוכי, משחק שההורים קנו אותו לילדים שלהם. הוא הוכנס לתוכניות הלימודים ברחבי ארה"ב וזמן קצר אחרי שנחת על המדפים פורסם עליו מאמר אקדמי שעסק בקשר בין המשחק לתכנון עירוני אמיתי.
אבל הסיפור על SimCity הוא לא רק סיפור על משחק מחשב. הוא מקפל בתוכו לקח שעוסק בקשר בין מציאות להדמיה. הוא עוסק בשאלה מה קורה כאשר היוצר של הסימולטור מתייחס אליו בסוג של שעשוע בזמן שמי שמשחק בו מתייחס אליו ברצינות גמורה. הוא גם עוסק בשאלה מה קורה כאשר הנחות המוצא הסמויות שהוטמעו במשחק משפיעות על דור שלם של מקבלי החלטות וגם של מתכנני ערים, ערים שבתוכם מתגוררים מיליונים רבים של אנשים?
זהו סיפורו של SimCity, אחד הסימולטורים המשפיעים בהיסטוריה.  


קישורים:
הנביא של התוצאות הבלתי צפויות
https://www.strategy-business.com/article/05308

סימולטור לכל דבר
https://obscuritory.com/sim/when-simcity-got-serious

ריאיון עם המעצב הראשי של SimCity
https://www.theatlantic.com/technology/archive/2013/05/the-philosophy-of-simcity-an-interview-with-the-games-lead-designer/275724

באמצע מארס 2025 פרסמה שרה ווין-וויליאמס את ספרה "אנשים חסרי זהירות", Careless People. ווין-וויליאמס, ילידת ניו-זילנד, דיפלומטית בעברה ועורכת דין שהתמחתה במשפט בינלאומי, הצטרפה למטא ב-2011, בתקופה שבה עוד קראו לה פייסבוק. היא שימשה כ-Director of public policy ותחום האחריות שלה היה דרום אמריקה, קנדה ואזור אסיה-פסיפיק – אזורים שבהם פייסבוק רצתה לצמוח. 
בספר שלה היא מספרת על ההתרחשויות שהיא היתה עדה להן. יש בו סיפורים, חלקם משעשעים ומדהימים, שבהם היא מתארת איך מארק צוקרברג, שריל סנדברג וג'ואל קפלן מנהלים את החברה. היא מתארת את האינטראקציות שלהם עם ראשי ממשלות ונשיאים וגם עם העובדים שלהם, את האובססיה שלהם לכוח, כסף וצמיחה ואת חוסר האכפתיות שלהם לאנשים רגילים.
מצבור האנקדוטות והסיפורים מציג את צוקרברג, מנהליו הבכירים ופייסבוק עצמה, באור מבהיל וגם מביך ויתכן שזו הסיבה שהם רצו לבית המשפט ודרשו את הסרת הספר מהמדפים. הם לא ממש הצליחו והספר טס לרשימת רבי המכר בארה"ב.
אז מה יש בספר הזה שמטא לא רוצה שתקראו?

קישורים:
האם זה רעיון טוב להוריד קובץ פיראטי?
https://arstechnica.com/tech-policy/2025/02/meta-torrented-over-81-7tb-of-pirated-books-to-train-ai-authors-say/

Careless People
https://www.amazon.com/Careless-People-Cautionary-Power-Idealism/dp/1250391237

בשנה שעברה ציינו 50 שנה להקרנת סרטו של פרנסיס פורד קופולה, "השיחה", בכיכובו של ג'ין הקמן, ובמבט לאחור רבים מסכימים שהסרט הזה, שבזמנו זכה להצלחה די צנועה – אולי בגלל שהוא היה תקוע בין שני סרטים אחרים של קופולה, "הסנדק 1" ו"הסנדק 2" – הוא אחת היצירות החשובות ביותר שלו. 
אני אשתמש בסרט הזה ובסרט נוסף של ג'ין הקמן, "אויב המדינה", כדי לומר משהו על התקופה שבה אנחנו חיים, תקופה של טכנולוגיה וסאונד, תקופה שבה הפרנויה הקודרת של שנות ה-70' היא כמעט בדיחה בהשוואה למציאות, תקופה שבה כמעט כולם מאזינים לנו ועוקבים אחרינו: המדינה, המעסיקים, המפרסמים, אנחנו עצמנו.
אז מי שפתאום נזכר שהדבר שהכי חשוב לו לעשות עכשיו, זה לצפות בשני הסרטים האלו, מוזמן לדלג על הפרק הזה כי יהיו בו ספוילרים. ספוילר: אני לא באמת יכול להרוס את "השיחה". זה סרט כל כך טוב, שלא משנה כמה אדבר עליו שום דבר לא יכול להחליף את חווית הצפייה בו; אם כבר, ההאזנה תעשה לכם חשק.

הפרק מוקדש לזכרו של ג'ין הקמן: אחד משחקני הקולנוע האהובים עליי בעולם.

קישורים:
"השיחה"
https://www.imdb.com/title/tt0071360

"אויב המדינה"
https://www.imdb.com/title/tt0120660

פרנסיס פורד קופולה מדבר על "השיחה"
https://www.youtube.com/watch?v=huYQ7x0v9E8

הדוח של Proton
https://thenextweb.com/news/big-tech-sharing-more-data-with-us-government



ᐧ

עד לפני עשור או שניים לאנשים שחשפו אותנו בפני טעמים חדשים היה מעמד תרבותי משמעותי. ליואב קוטנר היתה השפעה אדירה על דור שלם של חובבי מוזיקה ומבקרי הקולנוע היו חצי אלוהים: הטעם שלהם, ההעדפות שלהם, ההמלצות שלהם חרצו גורלות של סרטים, רוממו קריירות של בימאים ושחקנים או ריסקו אותם.
אבל בהדרגה האנשים האלו פינו את מקומם לטובת משהו אחר: אלגוריתמים מדרגים, אלגוריתמים ממליצים. האלגוריתמים האלו, שפועמים בליבם של שירותים כמו פייסבוק, אמזון, ספוטיפיי או נטפליקס, משפיעים על התכנים, המוצרים, השירים והסרטים שמיליארדי בני אדם נחשפים אליהם.
אז מה קרה מהרגע שהחלפנו את הממליץ? מה קרה מהרגע שהאלגוריתמים האלו, שאותם אני מכנה בשם "האלגוריתמים התפלים" שמנווטים אותנו, את כולנו, לתכנים מסוימים, השתלטו על התרבות?
התשובה לכך היא מוזרה, מצחיקה אבל בעיקר מטרידה.

קישורים:
צפייה מזדמנת
https://www.nplusonemag.com/issue-49/essays/casual-viewing

רוח הרפאים שבמכונה
https://harpers.org/archive/2025/01/the-ghosts-in-the-machine-liz-pelly-spotify-musicians/

סטיב ג'ובס: למיקרוסופט אין טעם
https://www.youtube.com/watch?v=lahX_ARGTqA

ᐧ

עד לא מזמן הצ'אטבוטים דמו לתלמידי תיכון שקדניים אבל היום הם מתקרבים לרמתו של סטודנטים לתואר שלישי, שלא לדבר על חוקרים שכבר מצויד בדוקטורט.
אבל ככל שהבינה המלאכותית מתקדמת, מפתחים וחוקרים חיצוניים מנסים למצוא דרכים חדשות להעביר אותה בדיקה ובחינה: מה הרמה שלה, עד כמה היא עצמאית, עד כמה עד כמה היא מסוגלת לבצע משימות מסובכות, אפילו עד כמה היא מאיימת.
אבל הנה הבעיה: ככל שהבינה המלאכותית הופכת ליותר ויותר אוטונומית, עצמאית ומתוחכמת, היא לא רק מבינה את הבקשה שלנו היא מפרקת אותה לגורמים ומתחילה להבין מה עומד מאחוריה, מה אנחנו מנסים להשיג באמצעות בדיקת היכולות שלה. האם יכול להיות שכאשר היא תבין שהיא נמצאת בבדיקה, שהיא נבחנת, היא תנסה לרמות?!
השאלה הזו, שנראה שנלקחה מסרטי מדע בדיוני, היא כבר לא תיאורטית. בעוד שטרם נרשמו מקרים שבהם בינה מלאכותית ניסתה לרמות את הבוחנים, נרשמו סימנים ראשונים לכך שזה אפשרי ואם זה אפשרי עכשיו מה יקרה בעוד שנה, מה יקרה בעוד שנתיים, מה יקרה בעוד עשור?

קישורים:
הספר על פרשת "דיזלגייט"
https://www.amazon.com/Faster-Higher-Farther-Volkswagen-Scandal/dp/1543642519

מחקר: הפגנה אסטרטגית של ביצועים נמוכים בבינה מלאכותית
https://arxiv.org/abs/2406.07358

מחקר: סוכנים רדומים בבינה מלאכותית
https://arxiv.org/abs/2401.05566

מחקר: האם קלוד 3 שיקר לי?
https://arxiv.org/abs/2405.01576

מחקר: לעבור לקופסה לבנה
https://arxiv.org/abs/2401.14446

בסוף נובמבר 2022 הושק בוט חדש תחת השם הדבילי והבלתי סקסי בעליל: ChatGPT. ב-OpenAI לא האמינו שהוא יצליח, אבל לא רק שהוא הצליח, הוא הפך לסנסציה שהיוותה את מכת הפתיחה למהפכת הבינה המלאכותית. חלפו קצת יותר משנתיים ועידן ה-GPT עומד לחלוף מהעולם.
משפחה חדשה של בוטים עושה את דרכה אלינו והיא עובדת בצורה שונה מהמשפחה שהכרנו עד כה. היא יותר איטית אבל יותר חכמה, היא יותר צרה אבל יותר מפחידה, היא יותר דומה לאופן שבו אנחנו חושבים ובעיקר היא מקרבת אותנו, כנראה בצורה משמעותית, לרגע הזה שכולם מחכים לו וגם חוששים מפניו, הרגע שמכונה AGI, "בינה מלאכותית כללית", הרגע שבו המכונות ידעו לעשות כל דבר שאנחנו עושים ואולי אפילו לסופר-בינה מלאכותית, מצב שבו המכונות ידעו לעשות כל דבר יותר טוב מאיתנו.
מה כל כך שונה במשפחה הזו? למה היא כל כך מלהיבה אבל גם כל כך מפחידה? למה OpenAI מסרבת להסביר איך היא בדיוק עובדת ואיך זה שבכל זאת אנחנו כנראה יודעים איך היא עובדת? למה המערכות האלו כל כך חכמות אבל האם יכול להיות שבגלל שהן כל כך חכמות, הן גם כל כך שקרניות ואיך כל זה קשור לחברת DeepSeek הסינית שהפילה את וול-סטריט?

קישורים:
המחקר הסיני על o1
https://arxiv.org/abs/2412.14135

DeepSeek
https://chat.deepseek.com

מטא מכריזה על COCONUT
https://bit.ly/3Envzko

בשנים האחרונות אנשי הפורום הכלכלי העולמי מדברים, כותבים ועוסקים בתחום חדש שבעיניהם הוא קריטי לעתיד העולם: ביו-קונברג'נס (Bio-Convergence).
לאורך ההיסטוריה דיסציפלינות מדעיות כמו ביולוגיה, פיזיקה או הנדסה, פעלו בנפרד; כמעט ולא היה ביניהן קשר. אבל ההתקדמות בעולם המדע הפכה אותו, את המדע עצמו, למורכב ובינתחומי, מה שאומר שפריצות הדרך העתידיות, כאלו שיטפלו באתגרי רפואה, מזון, אנרגיה, חקלאות או אקלים, יתרחשו כאשר צוותים שונים, מדיסציפלינות שונות, ישתפו ביניהם פעולה ואז יבנו פתרונות וטכנולוגיות בינתחומיות ורב-תחומיות.
התחום החדש זכה לשם Bio-Convergence והוא משלב מגוון של שיטות, רעיונות וטכנולוגיות שהבסיס שלהן הוא ביולוגי כשלצידו ובשיתוף איתו משולבות טכנולוגיות מתחומים אחרים כמו פיזיקה, כימיה, מדעי המחשב, מתמטיקה והנדסה.
בפרק מיוחד, שמוגש בשיתוף רשות החדשנות, ננסה להבין את התחום החדש ואת הפוטנציאל שגלום בו ולמרות שחלק מהדברים שאני מספר במהלכו נשמעים דמיוניים, אני מבטיח לכם שהם לא, הם ממש לא.

קישורים:
התוכנית ל-Bio-Convergence ברשות החדשנות
http://bit.ly/4fjZoQp

מדריך לבניית איבר-על-שבב
https://www.technologynetworks.com/cell-science/articles/a-guide-to-organ-on-a-chip-381700

הפורום הכלכלי העולמי: האם עתיד המדע נמצא בביו-קונברג'נס?
https://www.weforum.org/stories/2023/01/future-of-science-bioconvergence-davos2023/