עושים טכנולוגיה עם ד״ר יובל דרור I רשת עושים היסטוריה

בראשית אוגוסט 2024 ניתן פסק הדין במשפט ההגבלים העסקיים שמנהל בשנה האחרונה הממשל האמריקאי נגד גוגל. אחרי שהאבק מעט שקע ורגע לפני שהצדדים מציגים בפני השופט את ההצעות שלהם בנוגע לעונשים שיוטלו על החברה, חשבתי שיהיה נכון לנסות ולעשות סדר בפרק עדכון קצר: מה קבע השופט, מה המשמעות של הקביעות שלו והאם בדומה למשפט ההגבלים העסקיים שנוהל נגד מיקרוסופט, גם התביעה נגד גוגל תעצב מחדש את עולם הטכנולוגיה?
במילים אחרות: גוגל הפסידה – מה עכשיו?

קישורים:
בלומברג: הממשל האמריקאי שוקל לבקש את פירוקה של גוגל
https://www.bloomberg.com/news/articles/2024-08-13/doj-considers-seeking-google-goog-breakup-after-major-antitrust-win


סוף עידן גוגל
https://www.axios.com/2024/08/07/google-antitrust-ruling-end-era

מנוע החיפוש של Perplexity AI נחשב בעיניי רבים למוצר פורץ דרך, כזה שמכניס לכיס הקטן את כל הגוגל והמיקרוסופט של העולם. מדי פעם אנשים מפרסמים בלינקדאין ובטוויטר ובמקומות נוספים פוסטים שבהם נראה שהם מתחרים ביניהם מי יצליח לכתוב את שיר האהבה הכי מרגש למנוע החיפוש של Perplexity.
אבל למרות שהמוצר של החברה מסקרן ואפילו מרגש כלל לא בטוח שהוא המשיח שלו קיווינו.
בשורה של תחקירים שפורסמו בחודשים האחרונים עולה תמונה מטרידה לפיה Perplexity גונבת תכנים מאתרים, היא פשוט מעתיקה כתבות שלימות ואז מציגה אותן ללא הפנייה, ללא קישור ובעיקר ללא אישור מה שמעלה את השאלה האם מה שאנחנו רואים פה הוא את נאפסטר של עולם החיפוש; חברה שמטלטלת את השוק ומרגשת את המשתמשים אבל שעושה את כל זה באמצעות גניבה?


קישורים:

חברת OpenAI משיקה גרסה ראשונה של SearchGPT
https://openai.com/index/searchgpt-prototype


עמית סינגהאל מדבר על המחשב ב"מסע בין-כוכבים"
https://www.youtube.com/watch?v=0k2ufqVh-pU


פורבס: "כאילו שלוויקיפדיה ול-ChatGPT היה נולד ילד"
https://www.forbes.com/sites/rashishrivastava/2024/04/11/inside-the-buzzy-ai-startup-coming-for-googles-lunch/?sh=3bd446821781


פרפלקיסטי וגניבת ה-AI
https://www.theverge.com/2024/6/27/24187405/perplexity-ai-twitter-lie-plagiarism


פרפלקסיטי היא מכונת בולשיט
https://www.wired.com/story/perplexity-is-a-bullshit-machine


פרפלקסיטי חותמת על עסקה עם שותפות תוכן
https://www.niemanlab.org/2024/07/perplexity-ai-search-engine-launches-revenue-sharing-with-six-news-publishers/

בשנת 2020 דיפ-מיינד, חברה-בת של גוגל, השיקה מערכת בינה מלאכותית בשם "אלפא-פולד" שפיצחה תעלומה ביולוגית שהטרידה את המדענים יותר מחמישה עשורים: איך חלבונים מתקפלים. בעקבות פריצת הדרך, פורסמו אינספור כתבות ותחזיות שהעריכו שבתוך זמן קצר נוצף בגל של תרופות חדשות שיפותחו הודות להישג הזה אבל למרות שחלפו מאז ארבע שנים, זה עדיין לא קרה. העובדה הזו הופכת למעניינת במיוחד כשלוקחים בחשבון עוד עובדה: לפני כמה חודשים, במאי 2024, דיפ-מיינד השיקה למערכת שלה גרסה חדשה.

קישורים:
האם בינה מלאכותית יכולה להחליף את המדענים?
https://www.fastcompany.com/91146281/why-ai-wont-swallow-science


דיפ-מיינד מנסה להיכנס לשוק שלל 100 מיליארד דולר
https://www.bloomberg.com/news/articles/2024-05-08/deepmind-ceo-targets-100-billion-plus-ai-drug-discovery-business-with-alphafold


הדרך לאלפא-פולד 2: תיעוד
https://www.youtube.com/watch?v=gg7WjuFs8F4

בזמן שהיה סטודנט סם בנקמן-פריד נפגש לארוחת צהריים עם וויליאם מק'סקיל, אחד ממייסדי תנועת האלטרואיזם האפקטיבי. הפגישה שינתה את חייו. הוא סיים את לימודיו, הקים קרן גידור ואז בורסה למסחר בקריפטו. הוא קרא לה FTX. בתוך זמן קצר בנקמן-פריד הרוויח סכומי כסף אדירים והפך לאדם העשיר בעולם מתחת לגיל 30. אבל הקריסה בשווי הביטקוין חשפה את התרמית הפיננסית הגדולה ביותר בתולדות ארה"ב והובילה למעצרו של בנקמן-פריד. בחודש מארס 2024 הוא נשלח ל-25 שנות מאסר.
הפרק הזה, מתוך הפודקסט "סערה מושלמת", מספר את סיפור עלייתו ונפילתו.

קישורים:

הפודקסט "סערה מושלמת" ב-Spotify:
https://open.spotify.com/show/2IIVEx404ubtOF0CsQCjAd

בשני הפרקים הקודמים הצגתי שתי בעיות שמהן סובלות מערכות בינה מלאכותית. האחת היא בעיית ה"אני לא יודע" והשניה היא בעיית ה"אני יודע הכל". כעת, בפרק האחרון בטרילוגיה, נעסוק בבעיה השלישית, בעיית ההטיה שגורמת לכך שיש מערכות בינה מלאכותית שמעדיפות כיוון פוליטי או תרבותי מסוים כאשר הן נשאלות שאלה ואפילו כאשר הן מתבקשות לצייר תמונה. האם מערכות הבינה המלאכותית הן Woke? האם הן היו מצביעות למפלגות ליברליות?
כמו כל דבר אחר בתקופה שבה אנחנו חיים, גם ההטיה הזו הפכה לסוגיה במחלוקת, סוגיה נפיצה, סוגיה שהובילה לפיתוח מערכות בינה מלאכותית שמוטות לכיוון השני, לכיוון השמרני, הימני, ואפילו הניאו-נאצי, והתוצאה של כל זה היא מהומה.

קישורים:
התגובה של גוגל לבעיות של ג'מיני ביצירת תמונות
https://blog.google/products/gemini/gemini-image-generation-issue


מחקר: הנטיות הפוליטיות של מודלי השפה הגדולים
https://arxiv.org/pdf/2402.01789


ניאו-נאציים משתמשים בבינה מלאכותית
https://www.wired.com/story/neo-nazis-are-all-in-on-ai


המחקר של ארגון MEMRI
https://www.memri.org/dttm/neo-nazis-and-white-supremacists-globally-look-artificial-intelligence-promote-their-message-0

הפרק הקודם, "אני לא יודע", עסק בשאלה למה אנחנו לא יודעים מה קורה בתוך מערכות הבינה המלאכותית ומדוע הן מתקשות לומר שהן לא יודעות משהו כאשר הן לא יודעות משהו. בחלק השני של הטרילוגיה אקח אתכם לצד השני של הספקטרום: "אני יודע הכל". 
כדי להבין מה קורה בצד הזה אספר את סיפורו של Recall, מוצר שמיקרוסופט רצתה להשיק ושתפקידו היה לדעת הכל ומשום כך הוא יכול לתת תשובה בנוגע לכל שאלה שקשורה לכל פעולה שעשיתם במחשב שלכם.
נשמע טוב אבל לא חלף חודש מאז שמיקרוסופט התגאתה במוצר יודע-הכל שלה עד שהיא גילתה שלידיעה מוחלטת, לזיכרון מוחלט, מתלוות לא מעט בעיות, בלשון המעטה.

קישורים:
תחקיר פרופבליקה
https://www.propublica.org/article/microsoft-solarwinds-golden-saml-data-breach-russian-hackers

מנכ"ל מיקרוסופט, סאטיה נדלה, בראיון מצולם ל"וול-סטריט ג'ורנל"
https://www.youtube.com/watch?v=uHEPBzYick0

הסקירה של קווין בימונט
https://doublepulsar.com/recall-stealing-everything-youve-ever-typed-or-viewed-on-your-own-windows-pc-is-now-possible-da3e12e9465e

ᐧ

אחת הבעיות הגדולות עם מערכות הבינה המלאכותית החדשות היא שקשה לסמוך עליהן ויש לכך שתי סיבות עיקריות: הראשונה היא שאנחנו לא יודעים למה הן פועלות בדרך שבה הן פועלות, למה הן נתנו לנו תשובה א' ולא תשובה ב' והשנייה היא שלא רק שאנחנו לא יודעים מה קורה בתוכן, לפעמים הן מנפיצות תשובות, ממציאות תשובות שאין בינן ובין המציאות שום קשר. 
אבל למה זה קורה? למה אנחנו לא מבינים מה קורה בתוך המערכות האלו ולמה הבוטים מתקשים לומר "אני לא יודע"? ובכן אפילו על השאלות האלו קשה לענות ובכל זאת זה מה שאני אנסה לעשות: אנסה גם להסביר את בעיית "אני לא יודע" וגם אספר על התקדמות מעניינת באחת הגזרות, התקדמות ששופכת אור על האופן שבו המערכות האלו פועלות מה שאולי יאפשר לנו קצת יותר לסמוך עליהן. אולי. 

קישורים:
אנת'רופיק מסבירה מה קורה בתוך המודל שלה
https://www.anthropic.com/research/mapping-mind-language-model

בעיית ההזיות: הסבר
https://masterofcode.com/blog/hallucinations-in-llms-what-you-need-to-know-before-integration

הבלוג של קובוס גריילינג
https://cobusgreyling.medium.com

ᐧ

קובלט היא המתכת שנמצאת בכמעט כל מכשיר אלקטרוני שבו אנחנו משתמשים – בין אם זה טלפון סלולרי, מחשב נייד או מכונית חשמלית. היא נמצאת במכשירים שלנו כיוון שברובם יש סוללות ליתיום, שבאופן פרדוקסלי יש בהן יותר קובלט מליתיום.
מתכת הקובלט, ובייחוד האופן שבו כורים אותה, עמדה במרכזה של תביעה ייצוגית שהוגשה בסוף שנת 2019 בארה"ב, נגד אפל, גוגל, מיקרוסופט, דל וטסלה. התביעה סיפרה סיפור שאנחנו, בישראל בפרט ובעולם המערבי בכלל, שומעים עליו רק לעתים רחוקות למרות שהוא מאוד שכיח, סיפור על אלימות, ניצול ועבדות.
הפרק שודר לראשונה בשנת 2020 אבל לפני כמה שבועות פורסם פסק הדין בתביעה הייצוגית הזו שהוגשה נגד כמה מחברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם, ולכן החלטתי להקליט אותו מחדש, לעדכן אותו בנתונים חדשים ולספר מה עלה בגורלה של התביעה.

קישורים: 
הדוח של אמנסטי אינטרנשיונל משנת 2016
https://www.amnesty.org/en/latest/news/2016/01/Child-labour-behind-smart-phone-and-electric-car-batteries/

החלטת בית המשפט לערעורים
https://www.reuters.com/legal/us-appeals-court-dismisses-child-labor-case-against-tech-companies-2024-03-05/

התחקיר של SkyNews
https://www.youtube.com/watch?v=JcJ8me22NVs

התחקיר של הגארדיאן
https://www.theguardian.com/global-development/2018/oct/12/phone-misery-children-congo-cobalt-mines-drc

הספר Cobalt Red
https://www.amazon.com/Cobalt-Red-Blood-Congo-Powers-ebook/dp/B09Y462D6Z

ᐧ

השבועות האחרונים בעולם הבינה המלאכותית היו די משוגעים ולרגע יש תחושה שהדברים מתקדמים במהירות כל כך גדולה עד שקשה לתפוס אותם. קייסי ניוטון, העורך של הניוזלטר Platformer ואחד המגישים של הפודקסט Hard Fork של "הניו-יורק טיימס", קורא לזה בשם "AI Vertigo". זה שם לא רע בגלל ש"וטריגו" מתאר מצב שבו למרות שאנחנו עומדים במקום ולמרות שהסביבה שלנו לא זזה, אנחנו מרגישים שכל מה שסביבנו נמצא בתנועה, שהכל מסתחרר במהירות.
אני בדרך כלל נמנע מלדווח על "החידושים האחרונים" אבל לפעמים יש הצטברות של כל כך הרבה חדשות שאין ברירה אלא לעצור לרגע על מנת לנסות ולעשות סדר.
החזיקו חזק, זה פרק שעושה סחרחורת.

קישורים:
הרובוטית סופיה נושאת את הנאום המרכזי בטקס הסיום
https://www.nytimes.com/2024/05/15/nyregion/dyouville-university-commencement-robot-speaker.html

למה הצוות שאחראי על הבטיחות ב-OpenAI התפרק
https://www.vox.com/future-perfect/2024/5/17/24158403/openai-resignations-ai-safety-ilya-sutskever-jan-leike-artificial-intelligence

סקרלט ג'והנסן כועסת על OpenAI
https://www.theverge.com/2024/5/20/24161253/scarlett-johansson-openai-altman-legal-action

בשנים האחרונות מתנהלת בין ארצות הברית לסין מלחמה קרה וב"עושים טכנולוגיה" סיקרנו כמה פנים שלה: הצבענו על החשש של ארה"ב מטיקטוק, סיפרנו על המאבק בין המעצמות סביב פיתוח שבבים וגם סביב הנחת כבלים תת-ימיים. בפרק הזה, הרביעי בסדרת "המלחמה הקרה החדשה", אנחנו עוסקים בטכנולוגיה שצפויה לפרוץ את כל ההצפנות שבהן כולנו משתמשים: מחשוב קוואנטי.
הדבר הזה, שרק מעטים מסוגלים להסביר אותו, ועוד יותר מעטים מסוגלים להבין אותו, מתקרב אלינו בצעדי ענק  והוא מוביל למרוץ אדיר וחסר רחמים בין המעצמות, שמנסות להגיע ראשונות לקו היעד. 
האם אכן כל ההצפנות יפרצו ועד כמה אנחנו קרובים לשם?
ספוילר: כמעט כל ההצפנות יפרצו ואנחנו ממש ממש קרובים.

קישורים:
סרטון: פרויקט וינונה
סרטון: איך מחשב קוואנטי יפרוץ הצפנות
המרוץ הקוואנטי בין ארה"ב לסין
ארה"ב וסין ממהרות להגן על הסודות שלהן