עושים טכנולוגיה עם ד״ר יובל דרור I רשת עושים היסטוריה

אמנם ChatGPT הושקה בסוף 2022, ודאלי הושקה חצי שנה קודם אבל זו היתה 2023 שהמחישה שמהפכת הבינה המלאכותית היא כאן כדי להישאר. בבת אחת קמו חברות סטארט-אפ שפיתחו ושעדיין מפתחות אינספור מוצרים שמבוססים על פתרונות בינה מלאכותית. חלק מהחברות וחלק מהפתרונות הם לא יותר מהייפ שיווקי, אבל אחרות מפתחות מוצרים אמיתיים שמספקים מענה אמיתי ללקוחות אמיתיים. לצד פריצות הדרך החלו לצוץ גם האתגרים ובעיות שמטרידות את כל מי שפועל בתחום.
בתכנית האחרונה לשנת 2023 ננסה לכנס חלק מהאתגרים והשאלות שמעלה הטכנולוגיה החדשה סביב תמה משותפת שמבהירה למה המהפכה הזו כל כך מרשימה וגם למה היא כל כך מטרידה.

קישורים:
הריאיון של ג'פרי הינטון לניו-יורקר מגזין
https://www.newyorker.com/magazine/2023/11/20/geoffrey-hinton-profile-ai

הריאיון של ג'פרי הניטון לניו-יורק טיימס
https://www.nytimes.com/2023/05/01/technology/ai-google-chatbot-engineer-quits-hinton.html

הטעות של איליה סוצקבר
https://www.theatlantic.com/technology/archive/2023/11/openai-ilya-sutskever-sam-altman-fired/676072

סין משקיעה בוואווי
https://www.bloomberg.com/graphics/2023-china-huawei-semiconductor

ג'פרי הינטון בסרטון של אוניברסיטת טורונטו
https://www.youtube.com/watch?v=-9cW4Gcn5WY

מה משותף למזג אוויר, אלצהיימר, ממותות, ספינות אוויר ועכברושים? הדבר היחיד שמשותף להם הוא שהם כולם חלק מידיעות שמספרות על פיתוחים חדשים שעשויים לשפר קצת את העולם כי בתקופה הזו, כך נדמה לי, כולנו צמאים לקצת חדשות טובות לשם שינוי. זו תוכנית מעט משונה, תוכנית שמוקדשות לקצת חדשות טובות (לשם שינוי) וגם לעדכון קצר על השבוע המשוגע שעבר על סם אלטמן וחברת OpenAI.

קישורים:
מודל החיזוי של גוגל
https://www.wired.com/story/google-deepmind-ai-weather-forecast

בינה מלאכותית תעזור באיתור אלצהיימר
https://www.nature.com/articles/d41586-023-03482-9

ספינת אוויר חדשה
https://techcrunch.com/2023/11/08/the-worlds-largest-aircraft-breaks-cover-in-silicon-valley

כדורגל הייטק
https://www.uefa.com/euro2024/news/0287-1976884bce43-5afb2e73f7af-1000--official-euro-2024-match-ball-unveiled/

עכברושים נגד מוקשים
https://www.thenation.com/article/world/cambodia-land-mine-clearance

להחזיר את הממותה הצמרית לחיים
https://www.dailymail.co.uk/sciencetech/article-12759177/Colossal-Biosciences-woolly-mammoth-brought-extinction.html


ᐧ

מנכ"ל חברת OpenAI, סם אלטמן פוטר במפתיע ודוח בו נטען שפרסומות של חברות ענק הופיעו לצד ציוצים אנטישמיים, גרם לחברות רבות להודיע שיפסיקו לפרסם בטוויטר או באקס או באיך-שלא-קוראים לרשת של מאסק שמיהר להצהיר: אתבע את מפרסמי הדוח!
האיום של מאסק לפנות לבית המשפט מגיע במקביל לתביעות משפטיות אחרות שעשויות להשפיע על הנוף הטכנולוגי של העולם. חלק מהתביעות רק הוגשו, חלק אחר מתברר בימים אלו ולפחות בתביעה אחת, תביעה גדולה, יש כבר הכרעה.
סיפור על סערות ותביעות בארבע מערכות.

קישורים:
מטא נתבעת על ידי 42 מדינות
https://www.nytimes.com/2023/10/24/technology/states-lawsuit-children-instagram-facebook.html

תשע שאלות סביב התביעה נגד אמזון
https://www.vox.com/technology/2023/9/29/23894832/amazon-antitrust-lawsuit-questions-answered-ftc-lina-khan

אפיק נגד גוגל – על מה המהומה?
https://www.theverge.com/23944251/epic-google-antitrust-trial-explainer-monopoly

עלייתו ונפילתו של סם בנקמן-פריד
https://www.nytimes.com/2023/11/02/technology/sam-bankman-fried-rise-crash.html

רשת העצבים האמיתית של העולם הדיגיטלי, זו שמעבירה במהירות מידע מנקודה לנקודה, מבוססת על כבלים תת-ימיים. אנחנו לא מקדישים לכך הרבה מחשבה אבל באוקיינוסים מותקנים כבלי תקשורת שבלעדיהם אין אינטרנט, אין מסחר אלקטרוני, אין עולם דיגיטלי.
כבלי התקשורת האלו הם תשתית אסטרטגית שיש לה מטרות אזרחיות אבל גם מטרות צבאיות, מה שהופך אותם למטרה נחשקת בזמן קונפליקט: ניתן לשתק את התשתית הזו וניתן גם לחדור אליה, להתחבר אליה, לצותת למידע שעובר דרכה ולכן היא נמצאת במרכזם של עימותים בין מעצמות.
זה החלק השלישי בסדרת "המלחמה הקרה החדשה", זו שמתנהלת בין ארה"ב לסין והוא עוסק בזירה חשאית ואסטרטגית, כזו שמבוססת על הנדסה אבל גם על יצרים, על כסף גדול אבל גם על טכנולוגיה מתקדמת, תקשורת סופר-מהירה ומאבקים שמתרחשים מאחורי הקלעים ומתחת לגלים.

קישורים:
מפה אינטראקטיבית – כבלי תקשורת תת-ימיים
https://www.submarinecablemap.com

איך מתקנים כבלים תת-ימיים?
https://www.youtube.com/watch?v=l1knCR6xAzo

מלחמת ארה"ב-סין מתחת למים
https://ig.ft.com/subsea-cables

התחקיר של רויטרס על מלחמת הכבלים בין ארה"ב וסין
https://www.reuters.com/investigates/special-report/us-china-tech-subcom

בעבר העולם היה פשוט: קנית משהו ואז היית הבעלים שלו. קנית ספר והוא היה שלך, קנית תקליט והוא היה שלך, קנית תקליטור שיש עליו סרט ועכשיו התקליטור הזה שלך.
אבל בשנים האחרונות פחות ופחות אנשים קונים מוצרים פיזיים. נכון, אנשים עדיין קונים ספרים מנייר אבל המכירות של ספרים דיגיטליים לא מפגרות הרבה מאחור. אבל ההבדל בין ספר מנייר לספר דיגיטלי הוא לא רק בפורמט. כאשר אתם קונים ספר דיגיטלי אתם בעצם קונים רישיון שמאפשר לכם לקרוא אותו ואם יש משהו שאנחנו יודעים הוא שאם יש "רישיון" יש גם "תנאי רישיון", ואם יש תנאי רישיון יש אותיות קטנות בתוך תנאי הרישיון שבהן לפעמים כתוב שלבעלים האמיתיים של התכנים יש כל מיני אפשרויות מעניינות כמו למשל, לעדכן את הטקסט שמופיע בספר הדיגיטלי שקניתם ואפילו למחוק את כולו מהמכשיר שלכם. נשמע תיאורטי? זה כבר קרה - זה קורה ממש עכשיו.
לכאורה זה אירוע נקודתי ומוגבל אבל הסיפור הזה מצביע על משהו גדול יותר, על מגמה שהולכת ומתפשטת לשדות נוספים.

קישורים:
רשימת השינויים בספרי דאל:
https://en.wikipedia.org/wiki/Roald_Dahl_revision_controversy

הביקורת על השינויים:
https://www.theguardian.com/books/2023/feb/20/roald-dahl-books-rewrites-criticism-language-altered

ספר: The End of Ownership:
https://www.amazon.com/End-Ownership-Personal-Property-Information/dp/0262035014

הי, זה רן.זו הודעה מיוחדת למאזיני הרשת שלנו. מפיק לשעבר וחבר יקר, דור שפיר, נעדר מאז אירועי השבעה באוקטובר באזור נירים שבעוטף עזה - ואנחנו זקוקים לעזרתכם כדי למצוא אותו. על פי הידוע לנו, דור וחברתו השתתפו במסיבה קטנה ליד קיבוץ נירים - מסיבה בשם פסיידאק - ועם תחילת האירוע הצליחו להימלט מהמקום ברכבם: יונדאי, שמספרו 5891466. הם נסעו מספר קילומטרים, אבל אז נאלצו לצאת מהרכב ולהסתתר במיגונית. החברה, לצערנו, נמצאה הרוגה בשטח - אבל דור עדיין חסר, ולפי מידע שקיבלנו ייתכן והוא מסתתר בשטח מכיוון שהוא סובל מהלם קרב. נכון לשעת ההקלטה, יום שלישי העשרה באוקטובר 2023, אני לא יודע לומר אם מותר להכנס לשטח ולסייע בחיפושים - אבל אם מישהו מכם, המאזינים, יודע משהו על מה שהתרחש באותו הלילה במסיבת פסיידאק בנירים, או שחושב שהוא יוכל לסייע בכל דרך למאמצי החיפוש - אשמח להעזר בכם. אנא צרו עימנו קשר בווטאסאפ במספר: 0547650808. אני חוזר שוב - 0547650808.תודה.

בימים אלו מתנהל בארה"ב משפט הגבלים עסקיים בו הממשל האמריקאי תובע את גוגל. המשפט מושך הרבה מאוד תשומת לב כי במובנים רבים זה כמעט לא משנה מה תהיה התוצאה שלו: להחלטה עצמה צפויה להיות השפעה לא מבוטלת על האופן שבו ענקיות הטכנולוגיה ימשיכו לפעול ואולי אפילו על האופן שבו האינטרנט עצמה תתפתח.
במרכז המשפט, גם אם לא באופן ישיר, מתנהל דיון סביב שאלה די משונה: מהו הכוח של ברירות מחדל. גוגל טוענת שברירת מחדל של דפדפן לשלוח את השאילתות של הגולשים למנוע החיפוש של גוגל היא בדיוק זו, בסך הכל ברירת מחדל. העובדה שהמשתמשים לא משנים אותה היא עדות לכך שהם מרוצים ממנה, ואם יש מישהו שלא מרוצה ממנה הוא יכול לשנות אותה בקלות.
מול הטיעון הזה מעמיד משרד המשפטים האמריקאי טיעון לא רע: בגלל שגוגל יודעת שהכוח של ברירת המחדל הוא לא טריוויאלי אלא דווקא עצום, היא מוכנה לשלם סכומי עתק כדי לשמר אותו. על פי ההערכות בשנת 2022 היא שילמה לאפל לבדה סכום של 15 עד 20 מיליארד דולר כדי לשמור על ברירת המחדל הזו.
אם זו "רק ברירת מחדל", כפי שגוגל טוענת היא לא היתה מוציאה סכום עתק שכזה. היא מוציאה אותו, טוענים התובעים, בגלל שהיא מבינה שרוב המשתמשים לא משנים אותה לעולם. אבל למה? מה כל כך יוצא דופן בברירות מחדל?
כדי לענות על השאלה הזו אנחנו צריכים להיכנס לבר שבו יושבים עיצוב, טכנולוגיה ופסיכולוגיה התנהגותית.

קישורים:
גוגל משלמת 20 מיליארד דולר לאפל כדי לשמור על ברירת המחדל
https://macdailynews.com/2023/02/21/google-pays-apple-20-billion-annually-to-be-safaris-default-search-engine/

נפתח משפט ההגבלים העסקיים נגד גוגל
https://www.nytimes.com/2023/09/06/technology/modern-internet-first-monopoly-trial-us-google-dominance.html

הספר Nudge – הגרסה האחרונה
https://www.amazon.com/Nudge-Improving-Decisions-Health-Environment/dp/B097NJJ4PY/

הספר Code and other laws of cyberspace – גרסה 2.0
https://lessig.org/product/codev2

האם מהפכת הבינה המלאכותית היא ברכה או קללה עבור מערכת החינוך? האם השינויים הטכנולוגיים שסוחפים את הרשת יובילו בפועל דווקא להחרפת הפערים הדיגיטליים והחינוכיים? האם טכנולוגיות AI ו-AR הן בשורה לתלמידים - או איום וחדשות רעות עבור מורים ועבור החברה כולה? ואיך מערכת החינוך צריכה להערך לקראתם?
בפרק מיוחד זה נארח את ד״ר עמיר גפן, חוקר יישומי בינה מלאכותית באגף המחקר והפיתוח במשרד החינוך.


פרק מתוך "נקודה IL" הפודקאסט של איגוד האינטרנט הישראלי.

לפני קצת יותר מעשור האינטרנט היתה מלאה באנשים שקבעו שהדבר הכי חשוב זה ללמוד "איך צריך להשתמש ברשתות חברתיות". היום מסתובבים אנשים – לפעמים אלו אותם אנשים ממש – שקובעים שהדבר הכי חשוב הוא ללמוד איך צריך להשתמש במערכות בינה מלאכותית.
על אף שחשוב להתנסות בכלים האלו כדי להבין מה הם היתרונות שלהם, איך הם יכולים לעזור לנו וגם מה המגבלות שלהם, השאלה הזו – "איך צריך להשתמש" – מסתירה שאלה הרבה יותר מעניינת וגם הרבה יותר חשובה: איך מערכות הבינה המלאכותית ישתמשו בנו ומה יקרה מהרגע שזה יקרה.

קישורים:
שקופית הפאוורפוינט ומעבורת החלל קולומביה
https://medium.com/@JoachimLasoen/the-powerpoint-slide-that-crashed-a-space-shuttle-c820c907d0ae


ספר: "כסף: סיפור על המצאה"
https://www.amazon.com/Money-True-Story-Made-Up-Thing/dp/031641719X


ספר: "בידור עד מוות"
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%A2%D7%93_%D7%9E%D7%95%D7%95%D7%AA


פייסבוק פיטרה את עובדי צוות מחלקת הטרנדינג
https://slate.com/technology/2016/08/how-facebooks-trending-news-feature-went-from-messy-to-disastrous.html

האם האופן שבו אנחנו מבינים את הטכנולוגיה, את האופן שבו היא פועלת ואת האופן שבו היא משפיעה עלינו, קשור לדרכים השונות שבהן טכנולוגיה מוצגת בסרטי המדע הבדיוני? את ההשראה לשאלה המשונה הזו קיבלתי מפרק ששודר בפודקסט של מלקולם גלדוול שבו הוא הראה כיצד ז'אנר הספרים שעוסקים בשוטרים משפיע על האופן שבו אנחנו מבינים את עבודת המשטרה. האם אותו הדבר קורה עם טכנולוגיה? יצאתי למשימה לקטלג ולסווג את הז'אנרים המרכזיים של סרטי וספרי המדע הבדיוני שבמרכזם עומדת טכנולוגיה ומצאתי שז'אנר אחד הפך לפופולארי במיוחד - וכן, יכול להיות שהוא משפיע על האופן שבו אנחנו מבינים - ובעיקר לא מבינים - טכנולוגיה.

קישורים:
הפרק של מלקולם גלדוול
https://www.pushkin.fm/podcasts/revisionist-history/taxonomy-of-the-modern-mystery-story

קווין רוס כותב על חברת אנת'רופיק
https://www.nytimes.com/2023/07/11/technology/anthropic-ai-claude-chatbot.html