מה משותף לדיזנגוף בתל אביב, דרך יפו בירושלים ורחוב יפה נוף בחיפה

למעלה מ-2,800 אנשים השיבו על סקר של מנהל התכנון שבדק מהם הרחובות האהובים בישראל, ואף יותר חשוב מכך - מה הופך רחוב לאהוב. התוצאות אמנם לא מפתיעות - הרחובות המוכרים הם גם הרחובות הכי אהובים - אבל הסקר גם מראה שרוב המשיבים בחרו ברחוב האהוב עליהם בגלל העצים שבו. על כך ועוד בשיחה של תומר שלוש וגואל פינטו, מנחה התוכנית "גם כן תרבות", ששודרה ב-3/6/2025 בתחנת הרדיו "כאן ב" של תאגיד השידור הציבורי "כאן". האזנה נעימה

< התוכנית המלאה >

< סקר הרחובות הטובים / מנהל התכנון >

דמיינו אינטרנט של עצים ורחובות שפורחים

גרטה לאו היא אמנית אוסטרלית שחיה ויוצרת במינכן. בקיץ האחרון היא הוזמנה להציג יצירה חדשה שלה - The Commons. היצירה עושה שימוש בשטחי פרסום במרחב הציבורי, שנותרו ערומים בעקבות המשבר העולמי, כדי להציב שאלות על היחסים שבין מרחב ציבורי לבין מרחב פרטי, בין כבישים ומכוניות לבין שטחים פתוחים וירוקים. לאו השתמשה בשילוט חוצות כדי לבטא תהיות כמו "דמיינו אינטרנט של עצים" ו"מה אם הרחובות היו פורחים". היצירה ממשיכה לחיות גם במרחב הווירטואלי, ויוצרת הקבלה מסקרנת בין שלטי חוצות בעיר לבין מודעות בתשלום באינסטגרם. בשיחה שלי עם גרטה (באנגלית) העמקנו לתוך החשיבה שלה על היחס שבין ערים לאינטרנט, על המשמעות של מרחב ציבורי בימים אלה ועל האופן שבו אמנות עוזרת לנו לדמיין ערים טובות יותר. האזנה נעימה

< The Commons >

< בית גבוה >

הכוח המניע את ישראל קדימה

עודד קוטוק הוא המנהל המקצועי של מיזם "ננוע" - פלטפורמה חדשה לחיבור בין מהפכת הטכנולוגיה בתחבורה לבין המדיניות הציבורית בישראל. בשיחה איתו, עודד מספר על המיזם הייחודי שהוא מנהל ועל המטרות השאפתניות של ישראל בתחום התחבורה. יחד אנחנו מדמיינים את עתיד התחבורה בערי ישראל. האזנה נעימה

מיזם ננוע

בבאר שבע התחילו לחקור את הלכלוך

תמר רואמר היא עולה חדשה, וגם חלק מצוות החדשנות העירונית באר שבע שנתמך על ידי קרן בלומברג. בשיחה איתה היא מספרת על המחקר האחרון שבו השתתפה ועל האופן שבו צוות החדשנות מסייע לעיריית באר שבע לחשוב מחדש על בעיות ישנות. האזנה נעימה

מחקר ניקיון - באר שבע

לערים יש את האפשרות להציל את העולם

ביום שני, 15/6/2020, השתתפתי במפגש זום של המפלגה הירוקה, יחד עם פרופ’ אלס ורבקל, ראשת המחלקה לארכיטקטורה בבצלאל, ויחד עם יו”רית המפלגה הירוקה סתיו שפיר ומנכ”לית המפלגה הירוקה יעל כהן פארן (שתיהן חברות כנסת לשעבר). היה לי הכבוד לדבר על עירוניות וקיימות ועל כך שלערים שלנו יש תפקיד חשוב בחזית משבר האקלים. הקטע הזה נערך מתוך ההקלטה של מפגש הזום. האזנה נעימה

< ההקלטה המלאה>

בפריז עושים מקום לרוכבים, ולא נותנים למכוניות לחזור העירה

אן הידלגו, ראשת העיר פריז, קבעה באופן חד משמעי שחזרת המכוניות לעיר בסיום הסגר פשוט לא באה בחשבון. לקראת סיום הסגר על העיר, שנמשך חודשיים, העירייה יצרה 50 ק"מ של נתיבי אופניים חדשים כמעט בן לילה. איך זה נעשה? ומדוע כל הערים בעולם צריכות ללמוד מפריז? שיחה עם גואל פינטו, מתוך התוכנית "גם כן תרבות", ששודרה לראשונה ב-10/5/2020 בתחנת הרדיו "כאן ב" של תאגיד השידור הציבורי "כאן". האזנה נעימה

< התוכנית המלאה >

< עלייה בביקוש למכוניות בווהאן, סין >

< הידלגו: המכוניות לא יחזרו לרחובות פריז >

< נתיב אופניים טקטי בבולוואר סן מישל >

< נתיב אופניים טקטי ברו דה ריבולי >

< ההצלחה הגדולה של עירוניות טקטית: טיימס סקוור >

< נתיב אופניים טקטי בברלין >

< נתיבי אופניים טקטיים בבריסל >

< עירוניות טקטית ב-2020 ברצלונה >

< פריז תפרוס 650 ק"מ של נתיבי אופניים >

< סקירה של עירוניות טקטית ב-2020 בעולם >

< העירוניות הטקטית עדיין לא הגיעה לישראל >

< בתל אביב האיצו את העבודות לסלילת נתיבי אופניים >

< ארגוני הסביבה מתריעים מפני חזרת המכוניות >

< מילאנו תפרוס 35 ק"מ של נתיבי אופניים טקטיים >

< אוקלנד, קליפורניה, תהפוך 74 מייל של רחובות לידידותיים להולכים ולרוכבים >

הערים שלנו הפכו לכספות. על המרוויחים והמפסידים של יוקר הדיור

תל אביב שוב דורגה במקום גבוה במדד בינלאומי של יוקר המחייה. מהו מדד הביג מק? מה המשמעויות של יוקר הדיור?. מתוך שיחה עם קובי אוז, ששודרה לראשונה ב-24/1/2020 בתחנת הרדיו "כאן ב" של תאגיד השידור הציבורי "כאן". האזנה נעימה

< בגלל הרגולציה: תל אביב מהערים היקרות ביותר בעולם >

< מדד הביג מק >

עשר השנים שחלפו היו העשור המזהיר של העירוניות בישראל. סיכום עשור

חלק ראשון - משבר הדיור: הערים שלנו הפכו לכספות // חלק שני - התחדשות עירונית: התמ"א לא תמה // חלק שלישי - מגלים עצמאות: הכוח עובר לראשי הערים // חלק רביעי - האתגרים הגדולים: משבר האקלים ופערים חברתיים // חלק חמישי - עירוניות בכל מקום: מתחום עיסוק לדיסציפלינה

האזנה נעימה

מהדורות החדשות מדווחות על "מכת מדינה" ששוטפת את רחובות הערים בישראל - "סכנת הקורקינטים". כשבוחנים את הסיקור התקשורתי של התופעה, מגלים שהוא מוטה ומוטעה. ואפילו חמור מכך - הוא עוזר להנציח את הבעיה שאיתה הוא בא להתמודד. הדרך לתחבורה עירונית בטוחה יותר עוברת בשינוי הסיקור התקשורתי.

< יום במיון עם הצוותים שמטפלים בנפגעי תאונות הקורקינט החשמלי >

< תיעוד: סכנת הקורקינטים בתל אביב >

< אמו של רועי שנהרג מקורקינט חשמלי: "בכביש הם כמו ברווזים במטווח" >

< Does news coverage of traffic crashes affect perceived blame and preferred solutions? Evidence from an experiment >

< ד"ר קלסי רלפי >

< 350 הרוגים ישראלים שעבורם לא ישביתו את גוש דן / אבי בר-אלי >

< לראשונה בישראל: "גלובס" ובית החולים איכילוב מפרסמים את מספר הנפגעים היומי בתאונות כלי תחבורה ממונעים >

< פאולה וליאון בדיון על קורקינטים >

< מכת מדינה: סכנת הקורקינטים והאופניים החשמליים >

< גם בלמ"ס מאשרים: זינוק חד בנפגעי תאונות קורקינט ואופניים חשמליים >

< "כולם אהבו את ניסים": בן 15 שרכב על קורקינט חשמלי נהרג בתאונה >

< רוכב קורקינט חשמלי בן 15 נהרג בתאונה >

< הכבישים הפכו לג'ונגל >

< השבוע עם ירון דקל: מכת חשמל >

< הגבעטרון של ארץ נהדרת >

< The Real Reason Jaywalking Is A Crime >

פרק קרוסאובר עם הפודקסט בהמשך לשיחתנו של יפתח גולדוין ותומר שלוש. מה אנחנו חושבים על הקורקינטים החשמליים השיתופיים שכבשו את תל אביב? פרק קרוסאובר עם הפודקסט בהמשך לשיחתנו של יפתח גולדוין ותומר שלוש.

> בהמשך לשיחתנו 003: קורקינטים Spotify

> בהמשך לשיחתנו 003: קורקינטים Apple Podcasts