לְנִמְרוֹד יֵשׁ מַשֶּׁהוּ חָשׁוּב לְהַגִּיד לְאִמָּא שֶׁלּוֹ, אֲבָל הִיא בְּאֶמְצַע שִׂיחַת טֵלֵפוֹן, אָז הִיא מְבַקֶּשֶׁת מִמֶּנּוּ לִשְׁמֹר עַל הַמַּחְשָׁבָה שֶׁלּוֹ עַד שֶׁהִיא תְּסַיֵּם לְדַבֵּר. נִמְרוֹד הוֹלֵךְ לַחֶדֶר שֶׁלּוֹ, מֵנִיחַ אֶת הַמַּחְשָׁבָה בְּקֻפְסַת נַעֲלַיִם וּמְרַפֵּד בְּצֶמֶר גֶּפֶן שֶׁיִּהְיֶה לָהּ נָעִים. אֲבָל אָז מִתְבָּרֵר שֶׁלַּמַּחְשָׁבָה יֵשׁ רְצוֹנוֹת מִשֶּׁלָּהּ.